החלטה בתיק בשא 161777/05 - פסקדין

התנגדות לביצוע שיק ע"ס  119,744 ש"ח.

המשיבה הינה יצרנית של דלתות ומשקופים. ביום 20/10/03 התקשרה המשיבה עם חברת נאות גיל עוז בע"מ ( להלן:" נאות") בהסכם לאספקת דלתות ומשקופים לבית אבות שהקימה נאות

(להלן:" ההסכם").

לטענת המבקשת, היא נכנסה בנעליה של נאות והוסכם כי ההסכם שבין המשיבה לבין נאות יחייב אותה ואת המשיבה.

בהתנגדות מעלה המבקשת שלש טענות עיקריות:

טענת העדר מסירה כדין, טענת קיזוז בשל נזקים וטענת כשלון תמורה מלא.

טענת העדר מסירה כדין

לטענת המבקשת, מסירת השיק נבעה מאילוץ ומכפיה שהם תולדה של הפרת ההסכם בין המשיבה לבין נאות. לטענת המבקשת, למרות שעל פי ההסכם נקבע כי 70% מהתמורה החוזית ישולמו ביום סיום התקנת הדלתות (סעיף 4 להסכם) , הרי המשיבה דרשה את התשלום מראש והתנתה את אספקת הדלתות בביצוע התשלום.

המבקשת טוענת כי בנסיבות אלה, מסרה את השיק מתוך כפיה כלכלית, בלא שהתקיים היסוד הנדרש להפוך את מסירת השיק להתקשרות בת פעל.

המבקשת טוענת כי ויתרה, מתוך כפיה ואילוץ על זכותה על פי ההסכם, לשלם למשיבה רק לאחר אספקת הדלתות והתקנתן. לעומת זאת , לא פוצתה ולא קיבלה כל טובת הנאה  מהרעת התנאים כנדרש על פי הפסיקה כדי לשלול קיום של אילוץ וכפיה.

טענת כפיה, ובכלל זאת גם כפיה כלכלית, הוכרה בפסיקה, בתנאים מסוימים, כטענת הגנה שטרית ואולם בפני המבקשת משוכות העומדות בדרכה.

המשוכה הראשונה היא דרישת הפרוט המתחייבת בהליך זה. טענת המבקשת נטענת על דרך הסתם ואינה עומדת בדרישת הפירוט. המבקשת לא פרטה את הנסיבות העובדתיות שביסוד טענתה, לא ציינה מי הפעיל את הכפיה, כלפי מי הופנתה, מתי הופנתה, מה האופן שבו נעשו הדברים וכיו"ב פרטים החיוניים לביסוס הטענה.

מעבר להעדר הפירוט, לוקה טענת הכפיה בכשל לוגי, באשר אין היא מתייחסת לעצם חובת התשלום, אלא רק לענין מועד ביצועו. המבקשת טוענת כי עקב הלחץ שהופעל עליה, נאלצה להקדים את התשלום אשר היה אמור להשתלם רק עם אספקת הדלתות והתקנתן. על כן, מתעוררת השאלה, מה משמעותה של טענת הכפיה לאחר שחלף מועד התשלום גם לגרסת המבקשת ( שכן הדלתות סופקו והותקנו לכל המאוחר ביום 25/1/07)? הטענה תמוהה.

זאת ועוד. בחקירה הנגדית , אישר מר ויצמן, מטעם המבקשת, כי שיק נוסף ע"ס 35,000 ש"ח שנמסר על ידי המבקשת באותו מעמד שבו נמסר השיק נושא ההליך, נפרע. קיומו של שיק זה לא אוזכר בתצהירו של מר ויצמן. העובדה שהשיק הנוסף שניתן באותו מעמד נפרע בלא שהועלתה לגביו טענת כפיה, מטילה ספק ניכר באמיתות גרסת המבקשת.

מן המקובץ עולה, כי טענת העדר המסירה חסרת פרוט וקלושה.

טענת הקיזוז

לטענת המבקשת, ביום 18/3/04, נחתם בינה לבין נאות הסכם, אשר המשיבה ידעה על קיומו.

בהתאם לסעיף 4.14 להסכם זה, הייתה המבקשת זכאית לקבל מנאות בונוס בסכום של 35,000$ בתוספת מע"מ, אם תעמוד בלוח הזמנים על פי החוזה. על פי סעיף 5.1 להסכם, התחייבה המבקשת להשלים את עבודות הבניה עד 20/10/04. המבקשת טוענת כי המשיבה סיימה את עבודת אספקת הדלתות והתקנתן באיחור, רק ביום 25/1/05. בכך הפרה את ההסכם בינה לבין נאות וגרמה נזק כספי למבקשת, אשר הפסידה את זכותה לקבלת הבונוס מנאות.

המשיבה טוענת כי אין למבקשת זכות להעלות טענת קיזוז כלפיה, בשל העדר קשר חוזי ביניהן. לטענת המשיבה, ההתקשרות החוזית כלל לא היתה עם המבקשת, אלא עם נאות, כאשר נאות מסרה את השיק משוך מחשבון המבקשת. טענה זו הינה טענה עובדתית, אשר אין מקום להעלותה בסיכומים. במסגרת הדיון בהתנגדות, נבחנית רק גרסת המבקשת ואין מקום להיזקק לטענות עובדתיות שמעלה המשיבה. יצוין, כי לא נעלמה מעיני העובדה כי ההסכם נעשה בין המשיבה לבין נאות ואף הקבלה שהוצאה מטעם המשיבה הופנתה לנאות. עם זאת, לא מצאתי כי יש בכך כדי להפריך, בשלב זה, את טענת המבקשת, כי בהתאם להסכמת הצדדים , הייתה ההתקשרות ישירות בינה לבין המשיבה.

על כן, אין לקבל בשלב הדיוני הנוכחי, את טענת המשיבה לעניין היעדר התקשרות חוזית בינה לבין המבקשת, באופן השולל זכות להעלות טענת קיזוז.

ואולם, עדיין אין בכך כדי לסייע למבקשת, שכן בפניה מכשולים נוספים. טענת המבקשת ביחס להפרת המשיבה את ההתחייבויות כלפיה, לוקה בחוסר פירוט, שכן לא צוין בתצהיר מה היה מועד האספקה המיועד ומה היה המועד בו בוצעה בפועל. יצוין כי התאריך על גבי נספח ב', 25/1/05, מצביע על מועד מתן האישור, ולא על מועד קבלת הדלתות. לאור האמור, לא הניחה המבקשת  תשתית עובדתית מספקת לביסוס טענת ההפרה של המשיבה.