החלטה בתיק בשא 161725/07 - פסקדין

1.        בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 6.9.2006, בהעדר הגנה.

2.        רקע עובדתי

ביום 2.11.2005, הגיש התובע (להלן: " המשיב") כתב תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 12.11.2005,  עקב שימוש ברכב אשר בוטח ע"י הנתבעת (להלן: " המבקשת").

ביום 10.11.2005 בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה למבקשת, אשר מענה ברחוב היצירה 1, בפתח תקווה.

משלא הוגש על ידה כתב הגנה במועד שנקבע בהזמנה לדין, ואף לא הוגשה בקשה כלשהי להארכת המועד להגשת כתב הגנה, הגיש המשיב ביום 19.2.2006, בקשה למתן פסק דין במעמד צד אחד בהעדר הגנה, כנגד המבקשת.

ביום 7.3.2006 ניתנה החלטה כי המשיב יגיש תצהיר להוכחת נזקיו.

ביום 14.5.2006, נמחקה התביעה בשל חוסר מעש וביום 6.7.2006, הוגשה בקשה להחייאת התיק, ע"י המשיב, בקשה אשר נתקבלה ביום 18.7.2006.

ביום 9.8.2006, הוגשה בקשה נוספת מטעם המשיב, למתן פסק דין.

מאחר ולא הוגש כתב הגנה מטעם המבקשת, ועל יסוד האמור בכתב התביעה ובתצהיר המשיב, נעתרתי לבקשתו וביום 6.9.2006, ניתן כנגד המבקשת פסק דין, המחייבה לשלם למשיב פיצויים בסך 120,000 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה, ובצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור 11%, על סכום פסק הדין.

הבקשה שלפני עניינה ביטול פסק דין זה.  

3.         טענות הצדדים

לטענת המבקשת, לאחר קבלת כתב התביעה, וכמקובל, באו הצדדים בדברים במגמה לבחון האם ניתן לסיים התיק בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. לטענתה, על מנת למצות הליכי המו"מ, ועל מנת לאפשר איסוף חומר מתאים בעניין, פנתה המבקשת למשיב, על מנת לקבל הסכמה לארכה להגשת כתב הגנה מטעמה והאחרון הסכים לכך.

במכתב נוסף שנשלח מטעם המשיב, בו הציע, לטענת המבקשת, לסיים התיק בפשרה, אישר מטעמו ארכה נוספת בת 15 ימים, להגשת כתב הגנה מטעם המבקשת.

במכתב אשר נשלח מטעם המבקשת, לטענתה, ביום 7.5.2006, אל המשיב, הסבירה כי על מנת לגבש עמדה עניינית לסיום התיק, היא מבקשת לקבל הוכחות על הפסדי שכר של המשיב. המשיב התעלם מדרישתה לקבלת ראיות בדבר הפסדי השכר ושב בבקשה לקבל הצעה מצידה, לסיום התיק על דרך הפשרה.

בתגובה, במכתב אשר נשלח מטעם המבקשת, לטענתה, ביום 28.5.2006, הדגישה כי מכתביה הקודמים בדבר הוכחות בדבר הפסדי שכר, טרם נענו.

לטענת המבקשת, חרף התנהלות המו"מ כאמור, הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין בשלב בו ניהלו הצדדים עדיין מו"מ על מנת לסיים התיק בפשרה, והמו"מ המשיך גם לאחר שניתן פסק הדין לבקשתו.

כן טוענת המבקשת באשר לפסק הדין אשר ניתן, כי לא הוצגו הוכחות בפני בית המשפט  בשאלת היקף הנזק וכי המשיב סבל, עוד עובר לתאונה, משורה של בעיות רפואיות אשר השליכו על תפקודו גם לאחר התאונה וכפועל יוצא אין לקשור את רמת תפקודו של המשיב לתאונה, נשוא התובענה.

אשר לסיכויי ההצלחה בניהול ההגנה, המבקשת טוענת להעדר חבות וחולקת על שאלת גובה הנזק. לטענתה, יש בידיה ראיות להפרכת גובה שכרו, תקופת אי הכושר והפגיעה הנטענת בכושר ההשתכרות לעתיד, אשר נטענו ע"י המשיב, טענות על פיהן ניתן פסק הדין.

לבסוף, טוענת המבקשת כי לא צורף תצהיר לבקשה למתן פסק הדין ודי בכך היה כדי לדחות הבקשה למתן פסק דין, על הסף.