החלטה בתיק בשא 161575/07 - פסקדין

בפני התנגדות לביצוע שטר חוב (להלן: "הבקשה"). לפי בקשת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה, ההחלטה בבקשה מתייחסת גם לבשא 152689/07.

טענות המבקשים

ביום 25.4.04  חברת פונדק אסא סגולה בע"מ (להלן: "החברה") התקשרה עם המשיבה בהסכם לפיו החברה תרכוש מהמשיבה משקאות קלים לתקופה של 4 שנים מיום 1.4.04 ועד 31.3.08. בסעיף 15 להסכם נקבע, כי לצורך הבטחת התחייבויותיה של החברה למשיבה יחתמו המבקשים על שטר חוב שהוא השטר שהוגש לביצוע בתיק ההוצאה לפועל. כמו כן, מסרה החברה למשיבה ערבות בנקאית מותנית על סך 30,000 ש"ח.

בסעיף 16 להסכם נקבע, כי המשיבה תהא רשאית להציג את שטר החוב לפרעון לאחר שתרשום בשטר את סכום החוב שאותו חבה החברה למשיבה.

לטענת המבקשים, החברה נקלעה לקשיים במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר 2005 ונאלצה להפסיק את פעילותה. עם סיום הפעילות נותר חוב של החברה למשיבה בסך של 31,032 ש"ח וכתוצאה מחוסר יכולתה של החברה לפרוע את חובותיה למשיבה, מומש כתב הערבות והמשיבה קיבלה לידה סך של 30,000 ש"ח.

בנוסף, הושב למשיבה מלאי המשקאות הקלים בשווי של כ-6000 ש"ח. לפיכך, אין לחברה חוב למשיבה וכך גם עולה מכרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה.

דיון

בקשת הביצוע הוגשה על סך של 98,112 ש"ח. המשיבה אינה חולקת על טענות המבקשים כי חולטה ערבות בנקאית של החברה בסך של 30,000 ש"ח וכי ניתן זיכוי לחברה בסך של 5,859 ש"ח.

אכן, על פי הכרטסת של המשיבה שצורפה להתנגדות עולה, כי הערבות חולטה וניתן זיכוי בסכום זה.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם נותרה יתרת חוב לאחר חילוט הערבות והזיכוי שניתן לחברה.

קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי החיובים המופיעים בכרטסת של המשיבה בגין חשבונית מס מיום 11.5.06 על סך של 75,486 ש"ח וכן לגבי סכום נוסף בסך של 27,452 ש"ח. המבקשים מכחישים שקיבלו את חשבונית החיוב על סך של 75,486 ש"ח. לטענת המשיבה, נותרה יתרת חוב עליה הוגשה התביעה בפני. לטענת המבקשים, לא נותרה יתרת חוב.

מעדות המבקש 1 בבית המשפט התברר, כי הכרטסת של המשיבה נמסרה למבקש ע"י המשיבה. המבקש לא ידע להעיד על כך שעורך דינו פנה אל המשיבה ולא קיבל מסמכים.

צודקת המשיבה, כי על פי ההסכם בין הצדדים היתה אמורה המשיבה להעביר לחברה סך של 120,000 ש"ח בתוספת מע"מ (סעיפים 7.1 ו-10 להסכם). על פי סעיף 13 להסכם, היתה החברה אמורה לרכוש מהמשיבה סחורה במשך 4 שנים עד ליום 31.3.08. לפי תצהיר המבקשים, החברה הפסיקה לרכוש סחורה בחודש אוקטובר 2005. כמו כן, מההסכם עולה, כי במקרה בו תחדל החברה לרכוש את מוצרי המשיבה ובהתקיים תנאים מסוימים יהיה על החברה להשיב למשיבה חלק מסכומי המענקים.

המבקש 1 בסעיף 37 לתצהירו טען, כי מרבית הסכומים שהועברו לחברה הוחזרו למשיבה ולפיכך לא עומדת למשיבה הזכות לגבות מהחברה את הסכום בגינו נפתח תיק ההוצל"פ.  המבקש 1 הוסיף וטען בסעיף 38, שגם אם מגיעים למשיבה סכומים כלשהם בגין המקדמות, אותן העבירה לידי החברה, הרי שמקדמות אלה לא פורטו בכרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה, והיא אינה זכאית לקבלן.

צודקת המשיבה, כי תצהיר המבקשים אינו מפורט דיו ואין די בטענה סתמית כי מרבית הסכומים שהועברו לחברה הוחזרו למשיבה. טענה זו אינה מפורטת בתצהיר כנדרש על פי ההלכה הפסוקה.

לטענת המשיבה בסעיף 4 לסיכומיה, החיובים בסך 75,486 ש"ח ו-27,452 ש"ח מתייחסים להחזר מענקים והקדמת הנחות וכך נוצרה יתרת החובה בגינה הוגש שטר החוב לביצוע על סך של   98,112 ש"ח.

לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי עסקינן במקרה גבול בו קיים ספק ניכר ברצינות ההגנה ובנוסף, הטענה לגבי החזר המקדמות אינה מפורטת כנדרש על פי ההלכה הפסוקה, ולכן מצאתי לנכון להתנות מתן הרשות להתגונן למבקשים בהפקדה. כדי לאפשר למבקשים את יומם בבית המשפט, קבעתי את סכום ההפקדה בגובה חלק מסכום התביעה.

לאור מכלול הנסיבות, אני סבור שיש מקום למתן רשות להתגונן כפוף להפקדת חלק מסכום התביעה בקופת בית משפט.

אשר על כן, המבקשים יפקידו בקופת בית משפט סך של 30,000 ש"ח וישלחו הודעה על ביצוע ההפקדה לבית המשפט ולמשיבה והכל עד ליום 12.8.07. היה והמבקשים יפעלו כאמור לעיל, תינתן להם רשות להתגונן. היה ולא יפעלו כאמור לעיל, תידחה ההתנגדות.

הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ש"ח ישולמו על פי תוצאות ההליך העיקרי.

תז"פ 13.8.07. התיק יועלה במועד התז"פ לכב' השופטת רסלר מאחר ותיק זה הועבר לטיפולה. החלטה בהתנגדות ניתנה על ידי מותב זה נוכח כך שהדיון בהתנגדות נשמע בפניו.