החלטה בתיק בשא 161279/05 - פסקדין

1.         ביום 20.5.02 הגישו המשיבים תביעה בסדר דין מהיר כנגד המבקשים, בגין תאונת דרכים בין רכבו של מבוטח המשיבה 2 לבין רכבו של המבקש 1.

2.         המבקש לא הגיש מטעמו כתב הגנה ואף לא התייצב לדיון שנערך בפני ביום 16.2.03. לפיכך ניתן נגדו פסק דין, והוא חויב לשלם לתובעת סך של 4,653 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.5.05 ועד ליום התשלום בפועל, בתוספת הוצאות משפט בסך 300 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 767 ש"ח כולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן ההחלטה ועד למועד התשלום בפועל. 

3.         ביום 31.3.05 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו ועיכוב ביצועו.  המבקש טען, כי לא התייצב לדיון מאחר ולא בוצעה לו מסירה של כתב התביעה, וכי אישור המסירה שהוצג בפני ביהמ"ש במעמד הדיון מיום 16.2.03, מעיד על כך שהשליח שביצע את המסירה, מעולם לא הגיע לביתו של המבקש, שכן הוא מצהיר על ביצוע מסירה בכתובת שאיננה כתובתו של המבקש.  

4.         עוד בטרם מתן החלטותיי בבקשות אלו, ציינתי בפני ב"כ המבקש, כי מצבו של תיק ביהמ"ש בו הוגשו הבקשות הללו, הינו "מחריד", וכי מעצם העובדה שהוגשו בקשותיו אלו  יש להניח, כי מי מטעמו של המבקש ו/או הוא עצמו, אחראים למצב התיק, שאגב נותר כשם שהיה נכון גם למועד כתיבת החלטה זו.      

בתום דברי אלו ביקשתי את תגובתו של ב"כ המבקש בתוך 7 ימים לעניין מצב התיק.

5.         ביום 17.4.05 נתן ב"כ המבקש תגובתו ממנה עולה, כי היה בכוונתו של מרשו לצלם את תיק ביהמ"ש, ואולם משלא ידע כיצד לעשות כן, תיק ביהמ"ש צולם עבורו ע"י אדם אחר שנכח במקום, ומכאן שהחומר בתיק ביהמ"ש הגיע למשרדו של ב"כ המבקש, רק לאחר ש"כביכול" צולם ע"י המבקש עצמו.

6.         בעניין מצבו של התיק אז והיום, חמורה ביותר העובדה, כי המבקש או ב"כ לא הטריחו עצמם לבוא ולארגן מחדש את תיק ביהמ"ש, וזאת על אף שמדבריו עולה, כי הגורם האחראי לכך הוא בעקיפין, מרשו (דפים הפוכים בתיוק בצד ימין במקום בצד שמאל, שלא לפי הסדר, וחלקם אף הפוכים כלפי מעלה, למטה וכד').

7.         ובעניין הבקשות גופן, נאמר לגבי פסק דין שניתן בשל אי התייצבותו של המבקש נאמר בספרו של כבוד השופט  א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, בעמ' 281 כי:

" יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן" .

            הסברו של המבקש באשר להיעדרותו מן הדיון איננו משכנע דיו, ולאחר שקראתי גם את תגובת המשיבים לבקשות, אני מגיע למסקנה, כי ההזמנה לדיון הומצאה למבקש כדין, והעובדה, כי הבקשות הוגשו רק לאחר תקופה ארוכה ביותר של כמעט שנתיים, אין בה בכדי להיטיב עם טענתו של המבקש. לא הסתפקתי בעובדה, כי  המסירה בוצעה כדין מאחר ולפי הדין, השאלה החשובה הינה סיכויי ההצלחה.

8.         באשר לשאלת סיכויי ההצלחה של המבקשת:

אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית...על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה." 

(ראה: דברי א. גורן, שם, בעמ' 283, וכן ע"א 5000/92 בן ציון נ, הנאמן על נכסי י. בן ציון, פד"י מח' (1) 830)

כאשר נתבע לא התגונן, וניתן נגדו פסק דין בהעדרו, נלמדים סיכויי ההצלחה מהבקשה לביטול ומהתצהיר התומך בה (א.גורן, שם, עמ' 283, וכן ע"א 184/63 קול העם בע"מ נ' קסטנר, פד"י יח(1) 136).

9.         המבקש בבקשתו ובתצהירו מעלה טענה סתמית לפיה, קיימת לו הגנה טובה אם יישמעו דבריו, היות ורכב מבוטח המשיבה 2 הוא שפגע ברכבו בצידו השמאלי, וכי תיאור התאונה כפי שמופיע בכתב התביעה "אינו נכון כלל ועיקר" (סעיף 7 לתצהיר).

            המבקש אינו טורח להסביר כיצד ארעה התאונה מבחינתו ולגרסתו, ודברים ואמירות סתמיות אלו, אינן בגדר הגנה שניתן לבסס עליה בקשה לביטול פסק דין. 

10.        סוף דבר

מן האמור נראה, כי באם יבוטל פסק הדין, לא תצמח מכך תועלת, ועל כן פסק הדין שניתן על ידי ביום 16.2.03 יעמוד בעינו והבקשות נדחות.               

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.