החלטה בתיק בשא 16070/07 - פסקדין

1. התובע מס' 1-קטין יליד שנת 1992 תושב חאן יונס הגיש תביעה בשם אביו לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו לטענתו באירוע מיום 25.10.04 בו נפגע התובע מירי צה"ל בעת שהתובע היה מול בית משפחתו.

2. הנתבעת- המבקשת פנתה בבקשה להורות לתובעים להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה. התובעים-המשיבים הגישו תגובתם לבקשה.

3. לטענת המבקשת המשיבים כעולה מכתב התביעה מתגוררים מחוץ לתחום מדינת ישראל ולא פעם נקבע כי מוצדק להטיל ערובה על תובע שהינו תושב הרשות או מתגורר מחוץ לשטח השיפוט של מדינת ישראל. המבקשת מוסיפה כי באם לא תתקבל הבקשה, תפגע קשות זכותה הקניינית להשבת הוצאותיה בסופו של יום, המבקשת לטענתה זכאית לביטחון כי תשופה על הוצאותיה באם תדחה התביעה.

4. המבקשת טוענת כי סיכויי התביעה הינם נמוכים. היא מוסיפה כי על הערובה לכסות את כל הוצאותיה ואין המדובר בסכום סמלי או חלקי, קביעת ערובה נמוכה פוגעת בקניינה של המבקשת, הערובה מחליפה את היכולת להיפרע מנכסים של התובע וככזו עליה להיות תחליף אמיתי הגיוני וריאלי.

5. המשיבים מתנגדים לבקשה, לטענתם הבקשה נועדה לחסום את דרכם מלברר את תביעתם לגופה משיקולים זרים ותוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט. כמו כן בהתאם לתקנה 519 לטענתם בית המשפט אינו חייב אלא רשאי ליתן צו להפקדת ערובה משיקולים שהוא יראה לנכון בכל מקרה לגופו.

6. המשיבים טוענים כי המבקשת נוהגת להגיש בקשות דומות בכל התיקים באופן שיטתי ללא כל אבחנה או הצדקה, היא מנצלת את כוחה על מנת לפגוע בזכויות היסוד של הפרט החלש ולנעול שערי בית המשפט בפניו, המבקשת עושה כן ביודעה כי קבלת הבקשה ולו בסכום נמוך ביותר יביא בהכרח לדחיית התביעה.

7. לטענת המשיבים הבקשה אינה יותר מאשר ניסיון לחסימת המשיבים והתביעה כאשר המצב הכלכלי בשטחים ידוע לכל תושב בישראל.

8. לטענת המשיבים כי יש להשתית את ההחלטה בדבר החיוב למתן הערובה על מבחן סיכויי הצלחת התביעה ולא על בסיס מושבם, מוצאם או יכולתם הכלכלית של המשיבים. סיכויי הצלחת התביעה הינם גבוהים מאוד ויש ליתן משקל מכריע לעובדה זו.

דיון

9. הבסיס לחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע מוסדר בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד- 1984). בתקנה לא נקבע באילו מקרים בית המשפט יורה על הפקדת ערובה והנושא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט אשר יבחן כל מקרה לגופו ויורה על הפקדת ערובה מקום שמצא כי הנסיבות מצדיקות זאת.

10. לאור מעמדה הרם של הזכות לפנות לערכאות שיפוטיות, זכות שקיבלה מעמד חוקתי  ערובה להבטחת הוצאות תינתן במקרים חריגים בלבד. הפסיקה גיבשה כללים המדריכים את בית המשפט בעת הפעלת שיקול דעתו. בהתאם לפסיקה שגובשה בנושא זה ניתן לראות שבית המשפט מפעיל את סמכותו על פי תקנה 519 בשני מקרים בולטים אשר הוכרו כאותם מקרים חריגים, האחד מקום בו התובע מתגורר מחוץ לישראל ולא הצביע על נכסים כלשהם בישראל מהם ניתן יהיה להיפרע במידה והתביעה תידחה. המקרה השני כאשר התובע לא המציא מענו כנדרש או המציא מען שאינו נכון. הפסיקה הוסיפה וקבעה כי תושב הרשות הפלשתינית, המגיש תביעה נגד מדינת ישראל בגין נזקים שנגרמו לו ייחשב כתושב חוץ, ביסוד עמדה זו עומד הקושי באכיפת פסקי דין ברשות הפלשתינית.  

11. יפים לעניינינו הדברים שנאמרו ברע"א 2146/04 - מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5), 865 , 868-869 (2004) מפי כב' שופט א' גרוניס:
    "... במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו... הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלשתינית, אשר נחשבים לצורך הענין כתובע המתגורר בחו"ל. עם זאת, עובדת היות התובע תושב חוץ איננה הטעם היחיד להטלת חיוב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע... בית המשפט ישקול שיקולים רלוונטיים נוספים, וידון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו...במסגרת זו, על בית המשפט, מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרות התקנה - הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה, וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק ומאידך, לאפשר את הגישה לבתי המשפט לשם הגנה על זכויות".

12. בבר"ע (מחוזי חי') 1615/02 - מדינת ישראל נ' איימן מוחמד נימר אבו ענזה,                 תק-מח 2002(3), 9218 , 9220 (2002) בפני כב' השופט י' עמית נקבעו בין היתר פרמטרים שעל בית המשפט לשקול בעת בחינת בקשה להפקדת ערובה.

13. התובעים שבפניי הינם תושבי חאן יונס אשר בתחום הרשות הפלשתינית, התובעים בתגובתם לא הצביעו על נכסים כלשהם בישראל ואף לא הציעו חלופה ממנה ניתן יהיה להיפרע במידה והתביעה תידחה למשל ערבות צד ג' של תושב מדינת ישראל, בנסיבות אלו בהם שורה ארוכה של פסקי דין התוותה את הקו לפיו תושב חוץ הינו בגדר אחד החריגים אשר בית המשפט ישקול חיובם בהפקדת הוצאות, לא מצאתי כי נסיבות המקרה שבפניי מצדיקות להכריע אחרת.

14. יצוין כי למרות טענתם של התובעים באשר למצבם הכלכלי הקשה כפי שנטען בכתב התביעה ובתגובתם לבקשה זו, התובעים לא הציגו בפני בית המשפט ראיה או נתונים כלשהם התומכים בטענה זו. מיותר לציין כי חובה היה על התובעים לתמוך בתצהיר את טענתם העובדתית המועלית בסעיף 14 לתגובתם באשר למצבם הכלכלי הקשה.  

15. באשר לסיכויי הצלחת התביעה- התביעה הוגשה כנגד מדינת ישראל בטענה כי ביום 25.10.04 טנק צה"ל פתח בירי לעבר התובע מס' 1 בעת שנמצא מול בית משפחתו (ר'  סעיף 7 לכתב התביעה) וכתוצאה מהירי לתובע נגרם שבר בעצם כתף ימין ולשיתוק בגף עליון ימין. מעיון בס' 7 לכתב ההגנה (הקטע המוקף במסגרת מודגשת) ניתן ללמוד כי לטענת הנתבעת במועד התאונה באזור חאן יונס התנהלה לחימה של ממש, במסגרת מבצע צבאי רחב היקף. לא אוכל בשלב מקדמי זה בו מונחים בפניי רק כתבי הטענות מטעם הצדדים ותצהיר נסיבות מטעם עד ראיה-מר עבד אלקאדר תופיק אלמדהון להכריע בשאלת סיכויי הצלחת התביעה.  לכך אוסיף כי התובע לא צירף לכתב התביעה חוות דעת רפואית ממנה ניתן היה ללמוד באם לתובע נכות בעקבות האירוע הנטען, לא זו בלבד אלא התובע צירף מסמכים רפואיים בשפה הערבית ללא תרגום למעט מסמך אחד בשפה האנגלית ולכן לא אביע עמדה בשאלה זו.

16. לסיכום- בשל מקום מושבם של התובעים, עובדות כתב התביעה, העדר חוות דעת והעדר תצהיר תוך שמירת זכותם החוקתית של התובעים לפנות לערכאות הנני סבור כי האיזון הנכון הוא חיוב בהפקדת הוצאות אך בסכום נמוך מהסכום המבוקש ע"י המבקשת, (לענין קביעת גובה הערובה כחלק מהאיזון ר' פסק דינה של כב' הש' פרוקצ'יה מיום 18.10.07 רע"א 3601/04 - לין ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל-מנהלת ההגירה/ משטרת ישראל, תק-על 2007(4), 877 , 879 (2007)).

17. בנסיבות אלו הנני מחייב את התובעים להפקיד בקופת בית משפט סכום של 7,000 ש"ח עד ליום 31.1.08 להבטחת הוצאות הנתבעת. במידה ולא יופקד הסכום התביעה תידחה תוך חיוב בהוצאות.