החלטה בתיק בשא 160629/06 - פסקדין

1.      זוהי בקשה לפטור מאגרה של כתב התביעה שהגישו המבקשים, בעילת נזיקין בסכום של 2,344,935 ש"ח  כנגד הנתבעים. לאחר מכן ביקשו המבקשים להקטין את סכום התביעה ולהעמידו על סך של 619,935 ש"ח בלבד.

2.      תביעה זו מוגשת בעקבות פסק דין שניתן על ידי כב' השופטת ש.דותן (עוד בכהנה בבית משפט השלום בת"א) ת.א. 044728/96 בנק לאומי לישראל נ' דניאל ששון ושולמית ששון (להלן - פסק הדין). בפסק הדין חוייבו המבקשים בתשלום חוב לבנק לאומי לישראל (להלן - הבנק) בסכום התביעה של 94,108.16 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד.

3.      המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין - ראה ע.א. 2806/00 וערעורם נדחה.

4.      כתב תביעה זה הוגש בתאריך 23.4.06. המבקשים תוקפים את המסקנות אליו הגיע בית המשפט בפסק הדין. לטענתם, יש להם ראיות חדשות ומוצדקות אשר הופכות את המסקנות שנקבעו בפסק הדין.

5.         בקשה לפטור מאגרה נשענת על שני אדנים - ראה תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) תשמ"ח 1987.

"(א) בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם האגרה ותעודה של לשכת סיוע משפטי תשמש ראיה על כך ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". 

שני האדנים הינם:

א. אי יכולת כלכלית מוכחת.

ב. ההליך מגלה עילה.

תחילה נבחן את האדן השני דהיינו את עילת התביעה.

6.         אין כל בסיס לתביעת המבקשים. מדובר בפסק דין חלוט. הליך של עיון מחדש הינו חריג וקיצוני זהו הליך הפוגע בסופיות הדיון.

הזכות לעיון מחדש מוגבלת ונעשית בזהירות רבה ונוגעת למעשי מרמה רבתיים. ראה ע.א. 254/58 ישראל אינגסטר נ' איזאק (יצחק) לנגפוס פדי כרך יג (1) 449 , ראה המרצה 445/80 (בית משפט עליון) חנה טוב אברהם נ' שמואל יוחאי ואח' פד"י לה (1) 505.

7.         הדרך הדיונית שבה יש לתקוף פסק דין שהושג במרמה - היא בהליך של תקיפה ישירה על ידי בקשה לביטולו. את הבקשה יש להגיש לבית המשפט אשר נתן פסק הדין. ראה ספרו של כב' הנשיא א.גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית עמ' 276 סימן ז', שאם לא כן הגשת תביעה חדשה מהווה מעשה בית דין, כאשר מאחורי כלל זה עומד הרעיון של סופיות הדיון ומניעת הטרדה נוספת מבעל הדין בענין שכבר נפסק בו.

ראה ע.א. 684/89 שותפות אליאגזי למסחר ותעשיה עזה ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ

שם הגישו המערערים תביעה למתן פסק דין הצהרתי המצהיר על בטלות שני פסקי דין ניתנו כנגדם, בהעדר בקשה לרשות להתגונן. ערעורם נדחה. בית המשפט העליון אימץ את עמדת בית המשפט קמא, כי פסקי הדין הראשונים מהווים מעשה בית דין, והדרך הינה להגיש ערעור ולא הגשת תביעה חדשה.

8.         למעלה מהנדרש יש לציין, כי הטענה של המבקשים כי יש בידם ראיות חדשות ומוצדקות הינה מתן פירוש שונה ואחר לעובדות שהובאו בפני בית המשפט, אשר דן בהן. כאמור המבקשים גם ניצלו את הזכות שהיתה להם, לערער על פסק הדין - הערעור שהגישו נדחה.

9.         לפיכך אין כל בסיס לכתב התביעה - שבו תובעים המבקשים סך של 309,315 ש"ח בצרוף ריבית שנתית של 25% סך של 519,935 ש"ח בגין תשלום ששולם לכונס הנכסים (שמונה על מנת למכור את ביתם בעקבות פסק הדין). סכום נוסף של 1,825,000 ש"ח  בגין צער ועוגמת נפש המחושב לפי  100 ש"ח ליום, עבור חמש שנים. המבקשים ביקשו להקטין את סכום התביעה ולהעמידו על סך של 619,935 ש"ח מבלי שהם מפרטים את רכיבי סכום זה.

9.         מאחר והמבקשים לא עמדו בדרישה הקבועה בתקנה 13 לענין עילת התביעה - דין בקשתם להדחות. אולם לשם השלמת התמונה ומבלי שיהיה צורך בכך - הנני להתייחס גם לדרישה הנוספת של התקנה בדבר היכולת הכלכלית של המבקשים.