החלטה בתיק בשא 160528/06 - פסקדין

בפניי בקשה דחופה לסילוק התביעה שהוגשה בדרך של תובענה ממוכנת על הסף (להלן - הבקשה).

לטענת המבקש, התביעה רצופה בפגמים דיוניים ומהותיים. בין היתר, טען המבקש כי המשיבה הגישה תביעה בסדר דין רגיל כתביעה ממוכנת בעוד שניתן להגיש רק תביעה בסדר דין מקוצר כתביעה ממוכנת. 

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי הטענות שהוגשו מטעמם לרבות תגובת המבקש לתגובת המשיבה, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

צודקת המשיבה, כי מחיקת תביעה על הסף היא סעד קיצוני ויש לנקוט בו בלית ברירה.

צודק המבקש, כי כתב התביעה אינו מפורט דיו וכי לא ברור ממנו בגין איזה שירות נוצר החוב. אפילו היה ניתן ללמוד נתונים אלה מהנספחים לכתב התביעה, היה על המשיבה לפרט נתונים אלה בכתב התביעה עצמו. מעיון בסעיפים 1 ו-2 לכתב התביעה, לא ברור בגין איזה שירותים נתבע המבקש.

בכתב התביעה לא טרחה המשיבה לציין נתון כלשהו כמו למשל תאריך תחילת מתן השירות, תאריך הפסקת השירות ותקופת אי התשלום (בגינה נתבע החוב).

איני מקבל את טענת המשיבה, כי יש לדחות את טענת המבקש לגבי ניסוח כתב התביעה הלוקה בחסר מאחר והתביעה הוגשה כתובענה ממוכנת לפי נוסח מאושר על ידי מנהל בית המשפט. זאת, מאחר והמשיבה לא טרחה להגיש את הנוסח שאושר על ידי מנהל בית המשפט. 

תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן - התקנות) כמו תקנה 9 לתקנות לגבי פרטי כתב תביעה ובפרט תקנה 9 (5) לגבי פירוט העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה, חלות גם על תובענה ממוכנת.

כך למשל, גם תקנה 9 (6) לתקנות המתייחסת לעובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה חלה על תובענה ממוכנת (וראה גם הודעה בדבר האפשרות להגיש תובענה ממוכנת, י"פ 5173 עמ' 2062). לפיכך, על המשיבה חובה לפרט העובדות הנ"ל גם במסגרת תובענה ממוכנת והיא אינה יכולה להסתפק בציון הטענה שלבית המשפט הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה ללא ציון העובדות המבססות טענה זו.

תובענה ממוכנת היא תובענה שהוגשה באמצעי אלקטרוני.

לפי תקנה 7ב.(ב) לתקנות, תובענה ממוכנת יכול שתהיה תביעה בסדר דין מקוצר לפי תקנה 202 (1)  או (2) או תובענה אחרת שמנהל בתי המשפט פרסם בהודעה ברשומות שניתן להגיש כתובענה ממוכנת.

לפי ההודעה שפרסם מנהל בתי המשפט ברשומות, ניתן להגיש כתובענה ממוכנת, אף שלא בסדר דין מקוצר, תובענות העונות לדרישות המפורטות בתקנה 202 (1) ו - (2) לתקנות (ראה הודעה בדבר הגשת תובענות ממוכנות לבתי המשפט, י"פ 4934, עמ' 406).

עולה אפוא, כי ניתן להגיש כתובענה ממוכנת, תביעות בסדר דין מקוצר או תביעות שלא בסדר דין מקוצר העונות לדרישות המפורטות בתקנה 202 לתקנות.

המשיבה לא הציגה כל אישור של מנהל בתי המשפט המתייחס לסוג ונוסח התביעה בפני. מדוע? למשיבה הפתרונים. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבל את טענת המשיבה, כי תביעה זו הוגשה בהתאם לאישור שהתקבל ממנהל בתי המשפט.     

סוגיה העולה בהקשר זה היא, האם נתבע בתביעה ממוכנת שאינה תביעה בסדר דין מקוצר (אלא תביעה המקיימת את התנאים בתקנה 202 לתקנות) אמור להגיש כתב הגנה או בקשת רשות להתגונן נגד התובענה.

תקנה 215ב.(ג) קובעת, כי תובענה ממוכנת תומצא לנתבע עם הזמנה לדין לפי טופס 17 לתקנות. עיון בתוספת הראשונה מלמד שטופס 17 עוסק בהזמנה בסדר דין מקוצר. תקנה 215ג. לתקנות (בפרק ט"ז 2 העוסק בתובענה ממוכנת) קובעת, כי במצב שהנתבע לא הגיש בקשת רשות להתגונן בתוך המועד הקבוע בתקנה 206,  רשאי התובע להגיש בקשה למתן פסק דין.  עולה אפוא, כי על פי תקנות אלה, נתבעים בתובענה ממוכנת (בין תביעה בסדר דין מקוצר ובין אם לאו) אמורים להגיש בקשת רשות להתגונן נגד התובענה.

מצד שני, תקנה 214ב1. לתקנות העוסקת במעבר מתובענות ממוכנות וכאלה שנדונו בסדר דין מקוצר לתובענות בסדר דין מהיר קובעת:

"תובענה ממוכנת או תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בהן רשות להתגונן או שהוגש בהן כתב הגנה ומתקיימות בהן הוראות תקנת משנה 214ב(א), יידונו כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה;....."

בהסתמך על תקנה זו ניתן לטעון, כי נגד תובענות ממוכנות שאינן תביעות בסדר דין מקוצר אלא מקיימות את התנאים המפורטים בתקנה 202 (1) ו - (2) לתקנות ניתן להגיש כתב הגנה ולא רק בקשת רשות להתגונן. עם זאת, לפי נוסח התקנה ניתן לטעון, כי יתכן והכוונה להגשת כתב הגנה לאחר שהתובענות נדונו וניתנה בהן רשות להתגונן.