החלטה בתיק בשא 159714/05 - פסקדין

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום -20.2.2005 כנגד המבקש והמחייב אותו לתשלום הסך של 296,777 ש"ח " בצירוף ריבית בשיעורים שיקבעו מפעל לפעם על ידי התובע החל מיום 8.11.2004 ....כאשר הריבית מתווספת לקרן מדי רבעון....וכן לשלם לתובע הוצאות משפט..."- אעיר כי  מצאתי לנכון לצטט פסק הדין נוכח טרוניות בא כח המבקש כפי שיפורט להלן בהתייחס לשיעור הריבית על פי פסק הדין נשוא הבקשה דכאן!.
2. פסק דין זה ניתן בהסתמך על אישור מסירת כתב התביעה על דרך הדבקה ביום 21.11.2004. וכפי שציין מבצע המסירה על גבי אישור המסירה - "מאחר ולא נמצא אדם בביקור השלישי הדבקתי הכתב על דלת דירתו" -החלופה האחרונה באישור המסירה המסומנת בסימן V.
3. לאימות נסיבות המסירה מסר מבצע המסירה תצהיר מיום 29.11.2004 דם הצהיר כי אימת כתובת המבקש ווכן את עובדת מגוריו בכתובת האמור עם חנות הירקות בכתובת - סעיף 1 לתצהיר.
4. בסעיף 4 לתצהיר הצהיר כדלקמן :"המסירה הודבקה על דלת לאחר שביקרתי פעמיים נוספות במקום ואיש לא היה בבית"

ברם, מבצע המסירה המציא  תצהיר נוסף לאימות נסיבות המסירה מיום10.2.2005    , בגידרו הצהיר בסעיף 3 ג. סיפא "בנסיבות אלה השארתי את כתבי התביעה ליד דלת המגורים".

5. המבקש ,בתצהיר התומך בבקשתו בסעיף 3 מלין ומצהיר  כי רק ביום 10.3.2005 עת התקבלה בביתו אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל , נודע לו כי ניתן כנגדו פסק הדין  נשוא הבקשה.
6. עוד מלין המבקש בסעיף 5 לתצהירו כי "התברר לו כי שליח מטעם הבנק המשיב השאיר ככל הנראה את כתבי התביעה בסמוך לביתו "כתוצאה כך הם לא נמסרו לידי".
7. ברם, בעדותו בפני התבררו עובדות שונות.

המבקש העיד  אומנם כי הוא לא מצא את מסמכי התביעה מחוץ לביתו  אלא שאישר כי מסמכי התביעה הגיעו לידי אשתו - לא ברור כיצד , היא הראתה לו את התביעה כשבוע אחרי שהיא קיבלה את זה , ומיד למחרת פנתה לעורך דין .

מעיון בבקשה לביטול פסק דין ובייפוי הכח המצורף אליה עולה כי ייפוי כח זה נחתם על ידי המבקש ביום 16.2.2005! - כ-4 ימים לפני מתן פסק הדין כנגד המבקש בהעדר הגנה ,  וכ-7 שבועות לאחר  ביצוע מסירת התביעה על דרך הדבקה.

לטענת בא כח המבקש בסיכומיו , עסקינן בהליך פגום, במסירה שלא כדין בנסיבות בהן אף לא הוצהר כי כתב התביעה "הודבק" על דלת הדירה,כדרישת תקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, ומשכך לשיטתו, שומה על בית המשפט לבטל פסק הדין מחובת הצדק!.

מן הראוי לצטט בהקשר זה את תקנה 489 הנ"ל לאמור

" שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו

 כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור  סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק."

משלא הוברר חד משמעית שמסמכי התביעה  הודבקו" עפי' דרישת התקנה,

טוען המבקש כאמור להעדר מסירה.

8.      הכרעה לעניין הבקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק

בפסק דינו של כבוד השופט אליקים רובינשטיין ברע"א 7724/04לריסה גולקו נגד בנק דיסקונט (טרם פורסם- אתר האינטרנט של הרשות השופטת )   נדון מקרה בו טענה מבקשת כי חתימתה על אישור מסירה זויפה אלא שהוברר חד משמעית בבחינת פעולותיה כי בפועל ידעה על הגשת התביעה כנגדה.

בבחינת עדותו של המבקש בדבר ידיעתו אודות התביעה שהוגשה נגדו כבר ביום 16.2.2005, כ-3 שבועות טרם מסירת האזהרה נגדו הרי שעדותו זו מטה  את הכף בבירור לחובת המבקש בהתייחס לבקשתו לביטול פסק הדין מחובת הצדק ומנימוקים של העדר מסירה !.