החלטה בתיק בשא 159505/07 - פסקדין

מבוא וטענות הצדדים

1.       לפניי התנגדות לביצוע 7 שיקים בסך כולל של 112,000 ש"ח. הצדדים הם 'צדדים קרובים' לשיקים.

2.       המבקשת הגישה התנגדות מפורטת וממוסמכת, שעיקרה טענות להפרת החוזה בין הצדדים על ידי המשיבה, על ידי אספקת סחורה פגומה עד כדי אי-שמישות, ואי-אספקת סחורה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי מנהלי המשיבה הציגו כלפיה מצג שלפיו החוזה יקוים, חרף הקשיים שעמם התמודדה המשיבה.

3.       העובדות הנטענות כאמור לא קרסו בשלב הדיון בהתנגדות, ולפיכך אתייחס אליהן, לצורך שלב זה, כהנחות לצורך הדיון בהתנגדות - מבלי לקבוע מסמרות בשאלת עצם נכונותן העובדתית.

4.       המשמעות של טענות אלה, במישור השטרי, היא כישלון תמורה מלא, ולחלופין כישלון תמורה חלקי קצוב, קיזוז קצוב וקיזוז מאותה עסקה, וכן מניעות. למבקשת טענות נוספות שאינן רלבנטיות, כגון קיזוז בלתי קצוב ובלתי מפורט של נזקי מוניטין. אולם די בטענותיה הראשונות, מבחינת היקפן הכספי, כדי להוות מענה מספיק לתובענה השטרית, לצורך הדיון ברשות להתגונן.

5.       עיקר טענתה של המשיבה הוא כי מדובר בדרישה לקיזוז חוב שהתגבש לאחר כניסתה של המשיבה להליכי פירוק, ולפיכך אין הוא בר קיזוז לפי דיני חדלות הפירעון. המשיבה מסתמכת על הצהרת המבקשת כי גם בעבר היו תופעות של סחורה פגומה, אולם היא הוחלפה ללא בעיות; והבעיה בענייננו הייתה נעוצה בכך שהסחורה לא הוחלפה, או לא סופקה כלל, בגלל הפסקת פעילותה של המשיבה בעקבות הפירוק. לפיכך יש לראות את הנזקים הנטענים כנזקים מאוחרים לפירוק ונובעים ממנו, שככאלה אינם בני קיזוז כאמור.

דיון והכרעה

6.       לידתה של עילת הקיזוז בעצם האספקה של סחורה פגומה, או האיחור באספקתה, העולות כדי הפרת חוזה; או אף בהתהוותו של מצב אצל המשיבה, שלאורו התגבשה 'הפרה צפויה'. כמו כן, לידתה של עילת קיזוז נוספת במצגים של מנהלי המשיבה, שעליהם הסתמכה המבקשת.

7.       אירועים אלה אירעו לפני הפירוק, וגם הנזקים שנבעו מהם היו ניתנים לפחות להערכה לפני הפירוק.

8.       בעבר נתנה המבקשת למשיבה ארכה לקיום חיוביה, והמשיבה אכן קיימה אותם - כגון על ידי החלפת הסחורה הפגומה. אולם קיום לאחר הפרה, שבעקבותיו הנפגע מוחל על ההפרה, אינו מאיין את ההפרה, ואינו גורר את המסקנה כי ההפרה לא השתכללה אלא לאחר אי הקיום בתקופת הארכה. מתן ארכה, בהפרה שאינה יסודית, הוא תנאי לסעד של ביטול העסקה; אולם לא מקופלת בו מחילה-מכללא על ההפרה שהייתה, ללא תלות בשאלת תיקון המעוות, באופן ההופך את אי-הריפוי של ההפרה לתחילת ההפרה.

9.       בשלב זה גם לא הוברר שקריסתה של המשיבה התרחשה בן לילה. האפשרות שהיה כאן תהליך מותיר מקום לאפשרות של השתכללותה של 'הפרה צפויה', ושל מצג שווא רשלני, ודבר זה טעון ליבון ראייתי.

10.   אני סבור גם כי מצגים "מרדימים" מטעם מנהלי המשיבה, שייצגו את נושיה, אשר "משכו" את המבקשת עד לשלב של חדלות הפירעון של המשיבה, מקימים מניעות כלפי המשיבה מלטעון שהמבקשת איחרה את המועד לקזז את חובותיה.

11.   מצאתי טעם גם בטענת המבקשת כי משהמשיבה מצויה בהליכי פירוק - אי-מתן הרשות להתגונן ייצור מצב בלתי הפיך שבו המבקשת תשלם חובות עבר במלואם, אך לא תוכל לעולם לקבל בחזרה מן המשיבה את חובותיה של המשיבה כלפי המבקשת, הגבוהים מהם בהרבה. גם שיקול זה תומך בתוצאה שלפיה תינתן הרשות להתגונן, ומכלול הטענות ההדדיות יתברר בהליך מלא, ולא ייחרץ לשבט בהחלטה מקדמית על אי מתן הרשות להתגונן.

סיכום

12.   לאור המקובץ, ניתנת בזה הרשות להתגונן בטענות האמורות, למעט בדבר "הערכת נזק עתידי ופגיעה במוניטין 475,000 ש"ח" [סעיף 78 בתצהיר ההתנגדות].

13.   שאלת ההוצאות תידון לאור תוצאות ההליך העיקרי, והצדדים רשאים להזכיר זאת בסיכומיהם.

הוראות דיוניות

14.   המזכירות תפתח תיק אזרחי בסדר דין רגיל.

הצדדים רשאים ליזום הליכים מקדמיים ביניהם עד יום 15.8.07. הצדדים ישלימו הליכים שננקטו כאמור עד יום 1.10.07.

לאור נטלי הראיה -   

הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ‏יום 15.11.07.

התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד יום 15.12.07.

לתצהירי העדות הראשית יצורפו כל המסמכים שיש כוונה להסתמך עליהם, והם ימוספרו בתור ת/1, ת/2... או נ/1, נ/2... וכדומה, לפי העניין.