1. בפניי בקשה למתן סעדים זמניים המורים למשיבים להימנע מביצוע כל עסקה במקרקעין הידועים כגוש 12170 חלקה 3 (להלן: "חלקה 3") עד החלטה בתובענה שהגישו המבקשים.
2. המבקשים הם בניו ויורשיו של המנוח מוחמד סעיד ז"ל (להלן: "יורשי סעיד"), בנו של הסב מוחמד סלאח מוסטפא ז"ל (להלן: "מוסטפא"). המשיבים 1-25 הם יורשיהם של המנוחים מחמוד אמין מוסטפא יונס ז"ל (להלן: "מחמוד"), שריף אמין מוסטפא יונס ז"ל (להלן: "שריף"), מוחמד אמין מוסטפא יונס ז"ל (להלן: "מוחמד") ותאופיק אמין מוסטפא יונס ז"ל (להלן: "אמין") (ארבעת המורישים יחדיו להלן: "האחים יונס").
3. מוסטפא רשום כבעלים של מחצית מהזכויות בחלקה 3 וכן כבעל מחצית מהזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 37 בגוש 12153 (להלן: "חלקה 37"). האחים יונס אף הם היו בעליהם של מחצית מהחלקים בשתי החלקות. המשיב 26, ד"ר מוחמד יונס (להלן: "ד"ר יונס"), רכש זכויות בחלקה 3 מחלק מהמשיבים (כפי שיפורט להלן); חלק מהזכויות נרשמו על שמו, ולגבי חלקן נרשמו לטובתו הערות אזהרה.
4. בתביעתם ובבקשתם טוענים המבקשים כי בשנת 1940 הגיעו סבם - מוסטפא - והאחים להסכם חליפין לפיו הבעלות בחלקה 3 תעבור במלואה למוסטפא, ואילו הבעלות בחלקה 37 תעבור במלואה לאחים יונס. ההסכם נערך בעל-פה, ומאותו מועד ועד היום נוהגים הצדדים על-פיו; מוסטפא ויורשיו מחזיקים ומעבדים את חלקה 3, ואילו האחים יונס ויורשיהם מחזיקים ומעבדים את חלקה 37.
5. עוד טענו המבקשים כי לאחרונה, בשנת 2007, נודע להם כי ד"ר יונס פועל לרשום זכויות בחלקה 3 על שמו. לפיכך פנו למשיבים 8-19 וחתמו עמם על הסכם חליפין מיום 1.9.2007 שנועד לאשרר את ההסכם משנת 1940 (להלן: "הסכם 2007").
6. המבקשים טוענים כי נודע להם לאחרונה, ובטרם הספיקו לרשום את הזכויות על-פי הסכם 2007 בלשכת רישום המקרקעין, כי ד"ר יונס רשם זכויות שרכש מהמשיבים 14-18 על שמו, וכן נרשמה לטובתו הערת אזהרה על רכישת זכויות מהמשיבים 19-25. עסקאות אלו, כך טענו, הן בטלות, בין מחמת היותן סותרות את הסכם החליפין משנת 1940 ובין מחמת שהעסקאות נעשו בנסיבות המצדיקות את ביטולן.
לאור האמור הגישו את הבקשה למתן סעדים זמניים.
7. לאחר שנקבע דיון בבקשה הגישו המבקשים בקשה נוספת (בש"א 16811/07) בה עתרו לאפשר להם לצרף טענות נוספות ומסמכים שונים. בקשתם נענתה, והתיק נקבע לדיון בבקשה על-פי המסמכים הנוספים. גם למשיבים ניתנה הזדמנות להגיב ולהשלים את טענותיהם.
8. יצוין כי לבקשה הנוספת צירפו המבקשים תצהירים שונים שנועדו להצביע על פגמים שנפלו בכריתת ההסכמים שבין ד"ר יונס לבין אותם משיבים שהתקשרו עמו.
9. עו"ד אחמד יונס, אשר ערך את הסכמי הרכישה, הצהיר כי שטרי המכר שעל-פיהם נרשמו הזכויות על שמו של ד"ר יונס לא נערכו על-ידיו, וכי החתימה הנחזית להיות חתימתו עליהם הייתה מזויפת (סעיף 4 לנספח ג). עוד הצהיר כי חלק מהמוכרות אינן מוכרות לו כלל ולא חתמו בפניו (סעיף 5). עו"ד יונס גם הצהיר שהקונה - ד"ר יונס - לא חתם בפניו כלל, וכי ביום שנחזה להיות מועד חתימת שטרי המכר, לא היה בישראל כלל.
10. תצהיר נוסף שהוגש הוא של יונס מוחמד (נזיה) אחמד (להלן: "נזיה"), אשר הצהיר כי הוא שעשה שימוש בחותמת של עו"ד יונס על גבי שטרי המכר, ללא ידיעתו של עו"ד יונס וללא אישורו. יצוין כי עד זה לא התייצב לחקירה על תצהירו, וככל שאין הסכמה לתוכן התצהיר, יש להתעלם ממנו לצורך ההכרעה הנוכחית.
11. עוד הגישו תצהירים חלק מהמשיבות - אמינה מוחמד יונס (המשיבה 18), אמנה מוחמד יונס (המשיבה 16), מסעדה מוחמד יונס (המשיבה 17), עאישה מוחמד יונס (המשיבה 14) ורתיבה מוחמד יונס (המשיבה 15). בתצהיריהן טוענות כל המשיבות הנ"ל כי ידוע להן שבשנות הארבעים נערך הסכם חליפין בין אביהן לבין מוסטפא ז"ל. עוד טענו כי לא התכוונו למכור זכויות בחלקה 3, וכי הוטעו לחשוב שמסמכי המכר שעליהם חתמו מתייחסים לחלקה 37. המשיבה 15 הגדילה וטענה כי גם על הסכם למכירת זכויות בחלקה 37 סירבה לחתום.
12. המשיבים 1-25 כלל לא הגיבו לבקשה. המשיבים 8, 9, 10, 11, 12, ו-13 חתמו על הסכם פשרה לפיו הם מסכימים לאמור בכתב התביעה ומסכימים כי הסכם 2007 (הסכם החליפין) ימומש כך שהזכויות בחלקה 3 יירשמו במלואן על שם המבקשים, ואילו הזכויות בחלקה 37 יירשמו על שם המשיבים 1-25.
13. המשיב 26 הוא היחיד שהתגונן מפני הבקשה. המשיב טען כי אין ליתן צו זמני המתבסס על זכויות בעלות שנרכשו לפני כ-67 שנים על-פי הסכם בעל-פה. להסכם חליפין זה, כך נטען, אין כל תוקף, ומכל מקום עילת התביעה התיישנה זה מכבר. עוד טען בתשובתו המשלימה כי ההסכמים בינו לבין המשיבים הם תקפים. לדבריו, בעסקאות יוצג על-ידי אחיו, ואילו המשיבים יוצגו על-ידי נזיה. כן טען כי סמך על עו"ד יונס, שטיפל בהכנת המסמכים וברישום הזכויות.
ד"ר יונס צירף את ההסכמים שעליהם חתם. הסכם אחד נערך ביום 7.9.2005, ולפיו רכש מהמשיבים 19-25 1/8 חלקים בחלקה 3 וכן 23/920 חלקים בחלקה 37 (להלן: "ההסכם הראשון"). הסכם נוסף נערך ביום 6.11.2006, ולפיו רכש ד"ר יונס מהמשיבים 14-18 1/8 מהזכויות בחלקה 3 (להלן: "ההסכם השני").
14. עיון בהסכמים מגלה כי ההסכם הראשון מוכתר במילים "הסכם מכר ללא תמורה". על-פי ההסכם רכש ד"ר יונס את הזכויות ללא כל תמורה. כן נרשם בסופו, בכתב ידו של עו"ד יונס, כי רק המוכרים חתמו בפניו, וכי הוא מאשר רק את סעיפים 11-12 להסכם, דהיינו את הצהרת המוכרים כי הסכם זה גובר על כל הסכם קודם, לרבות ההסכם שנערך בשנת 1997 עם מר יונס עבד אלטיף, וכי ההסכם תורגם למוכרים לשפה הערבית.
15. עו"ד יונס בתגובתו מבהיר כי למרות האמור בהסכם שולמה עבורו תמורה מלאה באמצעות נזיה.
16. לגבי ההסכם השני יש לציין כי הגב' רתיבה מוחמד אמין יונס לא חתמה עליו, על אף ששמה מתנוסס בכותרתו כמוכרת. גם עו"ד יונס, אשר חתם כמאשר את החתימות, מוסיף ומציין כי המוכרת מס' 3 (רתיבה) לא חתמה בפניו. גם בהסכם זה נרשם כי העסקה היא מכר ללא תמורה, אף על פי שד"ר יונס עצמו מבהיר כי שילם לנזיה תמורה. יצוין כי ד"ר יונס לא צירף תצהיר לתגובה המשלימה, ולא התייצב להיחקר על תצהירו המקורי, ובהתאם למוסכם על באי כוח הצדדים, אין ליתן משקל לתצהיר זה.
17. בישיבות מיום 27.11.2007 ומיום 6.12.2007 התייצבו המצהירים להיחקר על תצהיריהם. עו"ד יונס העיד כי רק ערך את המסמכים ואימת את החתימות על ההסכמים, אולם לא היה מעורב במשא ומתן. לדבריו, את ההסכם הראשון תרגם לערבית למוכרים, אולם את ההסכם השני לא תרגם וסמך על דבריו של נזיה כי הוא הסביר למוכרים את מהות העסקה. ההסכם נערך כהעברה ללא תמורה לבקשת נזיה.