החלטה בתיק בשא 158936/06 - פסקדין

החלטה זו הינה בבקשת התנגדות לביצוע שני שיקים, אשר נמשכו ע"י המבקש 1  ערוכים לפקודת המבקש 2 (להלן: "המבקש"), בהם אוחז המשיב. שיק מס' 171, ז.פ. 3.10.05, ע"ס 125,000 ש"ח ושיק שני מס' 939, ז.פ. 4.12.05, ע"ס 125,000 ש"ח.

ביום 11.5.06 התקיים דיון בבקשה. המבקשים נחקרו חקירה נגדית על תצהיריהם וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

טענות המבקשים:

במסגרת חשבון שניהל המבקש אצל המשיב, הועמדה לרשות המבקש מסגרת אשראי ע"ס 560,000 ש"ח.

המבקש טוען, כי המשיב התיר לו לחרוג ממסגרת האשראי המוסדרת, עפ"י הסדר שהונהג בינו לבין המשיב. עפ"י הסדר זה, הפקיד המבקש בחשבונו שיק של המבקש 1 לתאריך נדחה של חודש - חודשיים, על סך 125,000 ש"ח. שיק זה נמסר לביטחון והיווה בטוחה להגדלת מסגרת האשראי ב- 125,000 ש"ח נוספים. רק לאחר פרעון השיק, ניתנה למבקש האפשרות להפקדת שיק נוסף של המבקש 1, בכדי לזכות שוב בהגדלת מסגרת האשראי, באותו אופן. (להלן: "ההסדר"). (ראה: סעיף 7 לתצהירו של המבקש).

המבקש טוען, כי השיקים המבוצעים נשוא ההתנגדות נמסרו למשיב לביטחון בלבד, אולם המשיב נהג מטעמיו שלו לרשום בספריו ולתאר העסקה כנכיון שיקים וכהלוואה.

המבקש טוען, כי השיק שמספרו 171, ז.פ. 3.10.05, לא נפרע, הואיל והוטל עיקול על חשבונו של המבקש 1 אשר משך את השיק.

המבקש הפקיד את שיק שמספרו 171 לגביה בשנית, אולם לאחר שהסתבר כי החשבון נותר מעוקל, כיסה המבקש בכספו שלו את השיק והחזיר את יתרת החובה בחשבון למסגרת האשראי שאושרה לו, כמתחייב עפ"י ההסדר. (ראה: סעיף 14 לתצהיר המבקש).

המבקש טוען, כי לאחר ששבה יתרת החובה בחשבון למסגרת האשראי המאושרת, פגה העילה לגביית השיק אשר נמסר לביטחון.

המבקש טוען, כי בא כוחו פנה במכתב מיום 20.3.06 אל ב"כ המשיב, בבקשה לקבל מסמכים שונים הדרושים להכנת ההתנגדות ולגיבוש הגנתו, אולם מסמכים אלה לא נמסרו לו טרם המועד להגשת ההתנגדות, ובכלל.

לטענת המבקש, בחודש 11/05, גרם המשיב באשמתו, לתפיחת יתרת החובה של המבקש בחשבון מעבר למסגרת המאושרת, באשר המשיב פעל ברשלנות ובניגוד להסכמי הסדרת הפעילות בניירות ערך שנחתמו בין המבקש לבין המשיב.

המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה לביהמ"ש השלום בת"א (ת.א. 19909/06), בגין יתרת חובה זו, ולטענת המבקש, בכוונתו להגיש בקשת רשות להתגונן, במסגרתה יפרט טענותיו בעניין.

לטענת המבקש, שיק מס' 939, אשר ז.פ. 4.12.05, נמסר כאמור לביטחון בלבד מאחר ותפיחת יתרת החובה אל מעבר למסגרת האשראי המאושרת נגרמה בשל רשלנותו של המשיב, לא התקיים התנאי אף לפרעון המחאה זו.

דיון:

לאחר שעיינתי בבקשת ההתנגדות, שמעתי את חקירתם הנגדית של המבקשים ואת סיכומי הצדדים, אני מורה כדלקמן.

המבקש טוען בתצהירו, כי  במסגרת פעילותו בחשבון הבנק שהתנהל אצל המשיב, התקיים הסדר, לפיו, הבנק איפשר לו לחרוג מעבר למסגרת האשראי המאושרת (560,000 ש"ח), וזאת כנגד הפקדת שיק ע"ס 125,000 ש"ח בכל פעם, אשר שימש לביטחון, להבטחת החזרת יתרת החובה בחשבון למסגרת האשראי המאושרת עד למועד זמן פרעון השיק.

המבקש טען בתצהירו, כי השיקים נשוא ההתנגדות נמסרו במסגרת ההסדר האמור, וכי לא התקיים התנאי לגבייתם.

במסגרת חקירתו הנגדית של המבקש, הגישה ב"כ המשיב העתקי בקשות להפקדת שיקים לנכיון, שיקים מס' 171 ו- 939, אשר הוגשו וסומנו מש/2  ו- מש/5 (בהתאמה).

ב"כ המשיב, בסיכומיה, טענה, כי השיקים נשוא ההתנגדות, כאמור במסמכים מש/2 ו- מש/5, הופקדו לנכיון, ושימשו בפועל כאמצעי מיידי להקטנת יתרת החובה בחשבון, וכי אין המדובר בשיקים שנמסרו לביטחון, כטענת המבקש.