החלטה בתיק בשא 158602/08

החלטה זו הינה בבקשת התנגדות לביצוע שיק על סך 15,025 ש"ח, המשוך  ע"י  המבקשת ז.פ.  20/1/08, ערוך לפקודת המשיבה,  וזאת לאחר ניתנה על ידי המשיבה הסכמה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

המבקשת נחקרה על תצהירה, ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

הצדדים אינם חלוקים כי השיק נשוא ההתנגדות נמסר על ידי המבקשת  למשיבה בהתאם להסכם התקשרות שנערך בין המשיבה לבין אחותה של המבקשת שהעתקו צורף כנספח א' לבקשת ההתנגדות.

על פי הסכם ההתקשרות בגין העמדת ביתן במסגרת יריד מעצבי העיר ינואר 2008,  אשר אורגן על ידי המשיבה התחייבה אחותה של המבקשת הגברת טלי אמבר לשלם למשיבה בין היתר שני  תשלומים , האחד בשיק מזומן על סך 2310 ש"ח, וכן שיק נוסף על סך של 15,525 ש"ח , ז.פ. 20/1/08 הוא השיק נשוא ההתנגדות.

המבקשת מסרה למשיבה לביצוע התשלום על פי ההסכם את השיק נשוא ההתנגדות.

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת בבקשת ההתנגדות כי יש להורות על סילוק על הסף של התביעה השטרית, שכן בקשת הביצוע אינה ערוכה כדין באשר אינה מפרטת את עילת התביעה באשר אינה כוללת פירוט עובדתי של נסיבות ההתקשרות שבין ה צדדים  ונעדרת כל התייחסות לסכסוך שהתגלע בין הצדדים.

בא כוח המבקשת זנח בסיכומיו את  הטענה של העדר עילת תביעה שטרית, ודי בכך כדי לדחותה.

אף לגופו של עניין אני סבור כי יש לדחות טענה זו, שכן מעיון בבקשת הביצוע שצורפה לבקשת ההתנגדות נמצא כי בקשת הביצוע נערכה כדין. סעיף ו' לבקשת הביצוע  מפרט את  העובדות המשמשות עילה לבקשה.

מעיון  בבקשת הביצוע נלמד כי המשיבה הינה אוחזת בשיק אשר חתום בחתימת המבקשת כמושכת השיק, אשר חולל לאחר שהוצג לפרעון כדין.

אין חובה על פי דין במקרה של עילה שטרית כפי המקרה דנא להכבד ולפרט את פרטי העילה החוזית במסגרתה נמסר השיק.

המבקשת טוענת בתצהירה כי הסכם ההתקשרות שנערך בין אחותה לבין המשיבה  כלל לא הופר על ידי האחות , ועל כן לא היה מקום לסלק ולמנוע מהאחות מלהשתתף ביריד המעצבים, ומטעם זה לטענתה לא זכאית המשיבה להפרע מהשיק ו/או לקבל פיצוי מוסכם על פי ההסכם, שכן לשיטתה היתה זו המשיבה אשר הפרה את ההסכם.

לאחר שעיינתי בבקשת ההתנגדות, שמעתי חקירתה הנגדית של המבקשת וסיכומי באי כוח הצדדים, אני סבור כי יש לדחות טענה זו של המבקשת.

 כפי העולה מהבקשה אחותה של  המבקשת  הגברת טלי אמבר , פנתה לבית משפט מחוזי ת"א בבקשה למתן צו מניעה אשר יורה למשיבה לאפשר לה להשתתף ביריד.

בית המשפט המחוזי בהחלטה שניתנה על ידו במסגרת ת.א. 1051/08, מיום 17/1/08, עמ' 4 סעיף ד' להחלטה דחה טענתה זו של המבקשת , וקבע כי "מחומר הראיות שהוצג לפני עולה שהמבקשת אכן הפרה את ההסכם עליו חתמה עם המשיבה;...".

כמו כן, קבע בית המשפט בעמוד 5 סעיף ה' להחלטתו כי טענה לקיום מונופול לא הוכחה לו .

 כמו כן הטענה כי הסכם ההתקשרות נספח א' לבקשת ההתנגדות הינו חוזה אחיד בעל התנייה מקפחת נדחתה על ידי בית המשפט.(ראה עמ' 6 להחלטת כב' השופטת ס.נ. ד"ר דרורה פלפל עמ' 6 סעיף ו').

גם הטענה לקיומו של הסדר כובל על פי סעיף  2 לחוק ההגבלים העסקיים, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ת"א.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון אשר נדונה בפני כבוד השופט ח. מלצר במסגרת רע"א 595/08, אשר דחה את הבקשה בהחלטה מנומקת ומפורטת מיום 17/1/08.