החלטה בתיק בשא 158583/08 - פסקדין

בפני בקשה מטעם צד ג' 2 (להלן: "המבקשת") לתיקון כתב ההגנה אשר הגישה.

רקע

עסקינן בתביעה לתשלום סך של 141,094 ש"ח בגין נזקים לתכולת מפעל התובעת בעת העברתו. הנתבעת 2 שלחה הודעת צד ג' לנתבעת 1 ולחברת כלל ביטוח.

הבקשה

1.         המבקשת עותרת לתיקון כתב ההגנה ולהוספת סייג לחבותה בהסתמך על סייג 2ב. לפוליסת הביטוח, לפיו, הכיסוי הביטוחי מחריג גם כל חבות הנובעת משימוש בכלי רכב מנועי בגין נזק לרכוש צד שלישי.

2.         המבקשת טוענת כי מחמת טעות אישית של באת כוחה, נשמט החריג לכתב ההגנה המסתמך על סעיף המופיע בפוליסת הביטוח. לטענתה, התיקון דרוש על מנת שיהיו בפני ביהמ"ש השאלות השנויות במחלוקת ועל מנת שינתן לה יומה בביהמ"ש.

3.         המבקשת אף טוענת כי יש לקבל את בקשתה משיקולי צדק וכי הפרוצדורה אינה מיטת סדום.

4.        

א.         המשיבה טוענת כי נוכח ההנחיה המחייבת של משרד האוצר - אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון, המבקשת מנועה מלהעלות טענות ו/נימוקי דחייה חדשים שלא הועלו בהזדמנות הראשונה.

ב.         המשיבה מפנה למכתב המבקשת מיום 26.02.07, בו לא הועלתה הטענה אותה רוצה המבקשת להוסיף לכתב ההגנה, ומדגישה כי הנימוק אותו מבקשים להוסיף מעולם לא נטען ע"י המבקשת. המשיבה טוענת בנוסף, כי לא מדובר במצב של נסיבות חדשות או שינוי נסיבות.

ג.          המבקשת, בתשובתה, טוענת כי החלטת המפקחת על הביטוח אינה מעשה חקיקה בעל תוקף מחייב ובכל מקרה, יש להחיל את החריגים לתחולת הנחית המפקחת על הביטוח, שכן, דחיית בקשתה תרחיב את הכיסוי הביטוחי מעבר לכוונתה.

דיון

5.         סעיפים 60-62 לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, תשמ"א - 1981, מקנים למפקח על הביטוח סמכויות רחבות לברר ולדון בתלונות הציבור. המפקח על הביטוח מוסמך להתערב ביחסים החוזיים שבין חברת הביטוח והמבוטח ובין היתר, להורות על הסדרים כלליים ולקבוע כללים מנחים המחייבים את חברות הביטוח (ראה: בג"צ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח , פ"ד נה (3) 625, 640-642).

6.         בהנחיות המפקח על הביטוח מיום 9.12.1998 התייחסה המפקחת לחובתה של חברת הביטוח לפרט ולפרש בפני המבוטח את הנימוקים לדחיית תביעתו והורתה כדלקמן:

"3. מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "התובע") זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע, בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקות ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של המבטחת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו.

4. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה.

5. על מנת שהתובע יוכל להתמודד עם טענת המבטחת הדוחה את תביעתו ואולי אף יצליח לשכנע אותה לשנות את עמדתה, עליו לקבל את עמדתה המפורטת בכתב".

הנחיה זו סוייגה במסגרת הנחיה מאוחרת מיום 29.5.2002: