החלטה בתיק בשא 158149/06

בקשה למינוי מומחה על פי תקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז - 1986 (להלן: " התקנות").

1.         התובעת ילידת 1961 הגישה תביעה בגין נזק גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים מיום 4.5.99.

2.         התובעת עתרה למינוי מומחים בתחומי האורטופדיה והפסיכיאטריה. ביהמ"ש מינה מומחה בתחום האורטופדיה. התובעת עתרה בבקשה משלימה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה ואליה צירפה, בין השאר, העתק תיקה האישי וגיליון מעקב טיפולים במרפאה לטיפול בפסיכו-טראומה בביה"ח הרצוג (להלן: "התיק הרפואי"). הנתבעת מתנגדת ולשיטתה לא הגישה גם הפעם התובעת ראשית ראיה לנכות בתחום הפסיכיאטריה, צירפה מסמכים אסורים בהגשה בהיותם חוות דעת לכל דבר ועניין, המסמכים שהמציאה התובעת מצביעים על תחילת טיפול רק 5 שנים לאחר התאונה, ברובם נערכו על ידי פסיכולוגית ובכללו של דבר הבקשה מהווה ניסיון דיג פסול של מומחים ונכויות.

3.          כידוע תובעת הטוענת לפגיעה בתאונת דרכים אינה יכולה להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי חוסמת לפיכך את התובעת מהוכחת נכות כתוצאה מהתאונה. לאור זאת נקבע בפסיקה מבחן גמיש ולפיו לא תדחה הבקשה למינוי מומחה, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אולם יש לבדוק בכל מקרה אם אמנם מינוי כזה דרוש, ולדחות בקשה כאמור, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא לפני בית המשפט. כאשר הדברים אינם ברורים, ייזהר בית המשפט בדחיית בקשת מינוי המומחה, העלולה לקפח את זכויות המבקש (ע"א 90 / 1338 שיק נ' מטלון, פד"י מד (2) 216, 219 - 220).

4.         לרציונל ה"נזיקי" מצטרף רציונל חוקתי, המחייב הימנעות מפגיעה לא מידתית בזכות הגישה החוקתית של התובעת לערכאות (ראו ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד, 24 - 29 והאסמכתאות שם).

5.         באשר לנכויות נטענות ולבקשות למינוי מומחים בתחום הפסיכיאטריה, גישת הפסיקה - גמישה. כך נפסק כי גם כאשר לא הונח בפני בית המשפט תיק רפואי מלא (רע"א 9477/04, אריה נ' עבאדין, פדאו"ר, לא פורסם, 04 (18) 663). בית המשפט, אגב דיון בבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, חזר ואישר את ההלכה כי יש לפרש את תקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 פירוש מרחיב ביחס לסוג המסמכים אשר עשויים לשמש תשתית להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט. (רע"א 5638/95 מגדל נ' שמור, פ"ד מט (4) 865). אשר לשיקול הדעת הלכה למעשה נמצא כי על בית המשפט לבדוק מסמכים כאלה לאור כל נסיבות העניין ולתת להם את משקלם הראוי לקראת הכרעה בשאלה אם יש בהם כדי להצדיק מינוי מומחה ואם אין האמור בהם זניח ובלתי רציני. הדרך איננה מניעת הגשת מסמכים לבית המשפט, אלא מתן משקל ראוי לאותם מסמכים שיוגשו לצורך שקילת מינויו של מומחה (שם, 874-873).

6.         כך נעתר בית המשפט לבקשות למינוי מומחים פסיכיאטרים על אף שיהוי, על אף תיעוד רפואי מאוחר למועד התאונה, על אף תיעוד בדבר טיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני בלבד ועל אף העדר מסמכים המעידים על רצף טיפולי וקרוב לתאונה (רע"א 6626/99, עזבון צסטה נ' הררי, פדאו"ר, לא פורסם, 99 (3) 164, רע"א 8048/99, קופלה נ' סהר, פדאו"ר, לא פורסם, 00 (2) 770, רע"א 1738/00, סהר נ' כהן, פדאו"ר, לא פורסם, 00 (2) 49  ורע"א 911/03, סעאת נ' סעאת , פדאו"ר, לא פורסם, 03 (2) 336).

7.         ומן הכלל אל הפרט - המסמכים שנערכו על ידי הפסיכולוגית גב' יפית זלינגר - מלמדים על פניהם כי נערכו לצורך הטיפול ובמסגרת הטיפול. כך גם באשר למסמכים שנערכו על ידי מר מוטי כהן. העיקר הוא התיק הרפואי המצביע על טיפולים רצופים בתחום הפסיכולוגי, אמנם רק משנת 2004. כידוע, כשעסקינן בפגיעות בתחום הנפש לא תמיד מבצבצת הנכות או מבצבץ הצורך כמו גם המוכנות של המטופל לגשת לטיפול בסמוך לאירוע הרלבנטי ועל כך חזרו בתי משפט באין ספור החלטות. כך גם העובדה שהמסמכים והתיק הרפואי נערכו על ידי פסיכולוגים ולא פסיכיאטרים אינה מעלה ואינה מורידה במקרה זה.

8.         כל האמור לעיל, למעט מסמך אחד - סיכום ביניים מיום 15.2.06 חתום על ידי הפסיכולוגית גב' זלינגר ומסומן כנספח ב' לבקשה. מסמך זה הינו במהות חוות דעת גם אם לא לכך התכוונה הכותבת ואין מקום להכליל אותו בבקשה ובחומר שיישלח למומחה. אני מורה להוציא את המסמך מהתיק.

9.         מעיון בתיק הרפואי וברצף הטיפולים בו עולה ראשית ראיה לנכות בתחום הנפשי כאשר עצם קיומה של נכות כזו והקשר הסיבתי בינה, אם קיימת, לבין התאונה ייבדק על ידי המומחה.

10.     על כן החלטתי למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי. כתב מינוי יוצא בנפרד.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום 23 במאי, 2006 בהעדר הצדדים

קלדנית: מיכל נקש