החלטה בתיק בשא 158061/06 - פסקדין

1.         המבקש הגיש בקשה למתן עיקולים זמניים, על זכויות המשיב לפני הגשת כתב התביעה. בקשתו התקבלה והוטלו עיקולים על זכויות וכספים של המשיב בקופת גמל 'קרן השפע' וקופת גמל 'משתלם', ( להלן- קופ"ג)עד בסכום של 91,361 ש"ח.

לאחר מכן, הגיש המבקש תביעה כנגד המשיב בסכום של 96,202 ש"ח.

2.         בתצהיר התומך בבקשה נטען, כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה כנגד המשיב. כן נטען, כי קיים חשש ממשי ביותר שהמשיב ימכור את זכויותיו ויוציא את הכספים המגיעים לו מקופ"ג ולמבקש לא תהיה אפשרות לגבות את החוב , באם ינתן פס"ד לטובתו.

לטענת המבקש, הוא דרש מהמשיב לפרוע את חובו, אך כל פניותיו לא נשאו פרי.לטענת המבקש, אין למשיב כל נכסים אחרים שעשויים לשמש כבטוחה לפרעון החוב. המשיב עושה את כל שביכולתו שלא לפרוע את החוב.  לפיכך, טוען המבקש, כי אם לא יינתן הסעד הזמני ייגרם לו נזק גדול עשרות מונים מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו, בשל החשש שהמבקש לא יוכל להפרע מהמשיב בהיעדר נכס אחר בר מימוש.

טענות המשיב:

3.         בבקשתו טוען הוא, כי אין ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגדו, על פי המסמכים שצורפו לבקשה למתן צו עיקול ולכתב התביעה.

בטופס פתיחת חשבון - נספח א' צורף דף ממוחשב , אשר נושא פרטים אינפורמטיביים של המשיב. בנספחים ב' וג' שהם חוזה דיביטורי כללי ודפי חשבון , אין בהם כדי לחייב את המשיב או להקים עילת תביעה כנגדו. המבקש נמנע מלצרף את הסכם האשראי , אשר על פיו הוקצתה למשיב בתאריך 31.1.06 מסגרת אשראי בחשבונו בסך 200,000 ש"ח בתוקף עד תחילת חודש יולי 2006. צורף לבקשת המשיב. לפיכך טוען הוא, כי כתב התביעה הוגש, כאשר החשבון היה ביתרת חובה של כ- 92,000 ש"ח בלבד, (נתון שהמשיב אינו מסכים לו). לפיכך, לטענתו, די בקביעת עובדה זו כדי להצביע כי אין למשיב עילת תביעה והיא טרם נתגבשה. הא הראיה, שהמבקש לא טען כלל , שהמשיב הפר את הסכם האשראי',או ש'הסכם האשראי לא התחדש'.

4.         גם אם יטען המבקש, כי הוא רשאי לבטל באופן חד צדדי את מסגרת האשראי שהקצה למשיב, טענה שלא נטענה כלל, הרי גם אז יש לתת למשיב זמן סביר , כדי להסדיר את עניין האשראי והחוב. ראה ע"ש 195/97 היועץ המשפטי לממשלה נגד בנק לאומי בע"מ, דינים מחוזי לד(4) ,744. לפיכך טוען המשיב, כי התביעה חסרה מסמך יסודי  ולכן אין מקום להטיל עיקול . ראה ספרו של הנשיא א.גורן- סוגיות בסדר הדין האזרחי- מהדורה שביעית עמ' 431. המשיב טוען כי מסגרת האשראי בוטלה , ללא התראה כלל וללא הצדקה. לפיכך יש להפחית את מלוא סכום החוב בשל אשם תורם מצד המבקש.

5.         לטענת המשיב יתרת החובה בחשבונו עומדת על סך של כ- 80,000 ש"ח , לכל היותר, בכפוף לבדיקת יתר המסמכים על ידי מומחה מטעמו. עוד טוען המשיב, כי  המבקש הוסיף לסכום התביעה את סכום תכנית החיסכון שבידו.

6.         הסכום באחת מקופת הגמל עולה על סכום התביעה ודי היה בהטלת עיקול על קופת גמל אחת בלבד.

7.         לענין החשש לו טוען המבקש, לא הוכח כל חשש סביר . לא הובאה כל ראיה של ממש כדי לשכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. התצהיר התומך בבקשה להטלת עיקול הוא סתמי ולנוכח חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו , יש לתת עדיפות  לאינטרס של הנתבע שזכות קניינו לא תפגע .לטענת המשיב, צו העיקול גורם לו לנזקים כבדים ופוגע ביכולתו לתפקד. לטענת המשיב, בא המבקש בחוסר נקיון כפיים ולא גילה את כל העובדות, תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט.

דיון

8.         במהלך הדיון נחקר המצהיר מטעם המבקש, מר דוד דולב והמשיב.

מר דולב נשאל, מנין לו החשש שהמשיב יבריח נכסים. השיב, ראה עמ' 2 :

" החשש שהוא ישעבד את קופות הגמל לטובת מוסד אחר", דא עקא, לא ניתן כלל לשעבד את קופ"ג.

עוד התברר שדירת המגורים של המשיב, עליה ביקש המבקש להטיל עיקול ובקשתו נדחתה, משועבדת לבנק הבינלאומי למשכנתאות של המבקש.עוד התברר, כי קופ"ג לא נלקחו מעולם כבטחונות למסגרת האשראי שניתנה למשיב.

בחוזה הדיביטורי , לא מצויין דבר לענין גובה האשראי ולא לענין  גובה הריביות, אלא הוא עוסק בתנאים כללים בלבד של האשראי. מר דולב הסכים , כי על מנת להוכיח את האשראי שניתן למשיב ואת גובהו, היה על המבקש לצרף את הסכם האשראי

(ראה עמ' 2).

10.        המשיב נשאל על קופ"ג והשיב כי הוא החליט לעזוב את המבקש, לטענתו בשל התנהגות לא ראויה , לפיכך החליט להעביר את קופ"ג, לבנק אחר, הן מעולם לא שימשו כבטחונות למסגרת האשראי, אצל המבקש.

11.        לענין הקטנת מסגרת האשראי

מתוך עדותו של המשיב עולה , כי הוא קיבל הודעה על כך בסוף חודש מרס 06, לאחר הגשת התביעה (ראה עמ' 8):