החלטה בתיק בשא 157804/08 - פסקדין

1. לפני התנגדות לביצוע 5 המחאות ע"ס 19,000 ש"ח כל אחת. ההמחאות נמשכו מחשבונה של המבקשת רחל שאול (להלן: "המבקשת"), לפקודת המשיב יעקב כלב (להלן: "המשיב"). מועד פירעון ההמחאות 10/09/05, 10/10/05, 10/04/06, 10/05/06 ו- 10/06/06.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ולפיה וויתרו על חקירת המבקשת וכי יוגשו סיכומים בכתב לצורך מתן החלטה.

טיעוני הצדדים

2. המבקשת טענה במסגרת ההתנגדות כי ההמחאות נשוא הליך זה ניתנו על ידה למשיב, שעיסוקו מתן הלוואות חוץ בנקאיות, כהחזר הלוואה שניתנה על ידו לחמה וחמותה, שאול יצחק ושולה.

המבקשת טוענת כי המשיב מחזיק בהמחאות רבות נוספות אשר נמשכו על ידי מי מבני משפחתה בסך כולל של 905,405 ש"ח לצורך החזר ההלוואות. כן נטען חרף העובדה כי המשיב מחזיק בהמחאות אלו, החוב כלפיו עומד על סך של 495,950 ש"ח בלבד, כאמור בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 4 ינואר 2007 ( נספח א' לתצהיר להלן: ההסכם"). כן נטען על ידי המבקשת כי גם סכום זה "כולל בחובו ריביות בשיעורים עצומים, כפולים ומכופלים..."

המבקשת טענה כי מיום חתימת ההסכם שולם לידי המשיב סך של 54,000 ש"ח, המבקשת צירפה לתצהירה את אישורי התשלום הנטענים ( נספח ב' לתצהיר). עוד נטען (בסעיף 12 לעמ' 4 לסיכומים) כי "כלל קרן ההלוואות נפרעו לידי המשיב ואין היא מחוייבת כיום אל בחוב ריבית הנשך הרצחנית..."

לעניין סילוק התביעה על הסף, טוענת המבקשת כי המשיב נתן לה הלוואות בריבית קצוצה, בהליך ובאופן הנוגד את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-  1993. לענין זה נטען כי המשיב לא עמד בהוראות החוק ובמיוחד סעיפים 2, 3(ב), 8, 11 לחוק. לטענתה, בין הצדדים לא נערך הסכם בהתאם לדרישת החוק ועל כן למשיב אין על מה להתבסס בתביעתו. לפיכך דין בקשת הביצוע להידחות מאחר ולא פורטו בבקשה הפרטים הנדרשים בהתאם לחוק - טענות אלו לא פורטו בתצהירה של המבקשת, אלא רק בסיכומיה.

3. המשיב טען בסיכומיו, כי המבקשת מודה בחוב בגובה של 441,950 ש"ח, וזאת לאחר ששילמה למשיב סך של 54,000 ש"ח בלבד, ממועד חתימת ההסכם ועד בכלל.

המשיב טוען כי גם אם ההלוואות המקוריות שניטלו על ידי המבקשת או משפחה, המדובר במקרה הנופל תחת הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, טענה המוכחשת על ידו, הרי שתנאי ההלוואה המקוריים אינם רלוונטים עוד לאור ההסכם שנערך בין הצדדים להסדר התשלומים. המשיב הפנה לת.א. (ת"א) 69106/04 קרול נ' מיסטר מאני בע"מ וכן לת.א. (ת"א) 42876/03 עאמר עאדל ואח' נ' מיסטר מאני ישראל 1997 בע"מ (המצטט את פ"סד קרול הנ"ל) ולפיהם אין להזקק להוראות ההלוואה החוץ הבנקאית, כאשר נחתם בין הצדדים הסכם פשרה מאוחר לאותן הלוואות, אותו אין המבקש מנסה לקעקע.  כן נטען על ידי המשיב כי יש לחייב המבקשת להשיב לפחות את הקרן שנטלה במסגרת ההלוואה.

אשר לטענה בדבר חיוב ריבית נשך רצחנית, טוען המשיב כי דינה להידחות מאחר והמדובר בטענה חדשה אשר לא הועלתה במסגרת ההתנגדות ואף לא פורטה. זאת ועוד, לטענתו בהסכם שנחתם בין הצדדים נטען כי יתרת החוב הינה הקרן בלבד (הואיל שני להסכם).  על כן, לטענת המשיב יש לדחות ההתנגדות או לחילופין לחייב המבקשת בהפקדת ערובה בגובה מלוא סכום החוב כתנאי למתן רשות להגן.

דיון והכרעה

4. ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין. דלתות ביהמ"ש תפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.

ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שיש למבקש סיכוי טוב בהגנתו, ודי במסקנה שאם תתקבל גרסת המבקש כמהימנה, אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה.

הבקשה תידחה כאשר אין ספק בכך שאין למבקש כל הגנה ולא התעוררה כל נקודה הגיונית שמעלה הגנה מטעם המבקש. כל זאת בכפוף לכך שהחומר המצוי בפני ביהמ"ש, לרבות במסמכים או בחקירה הנגדית, מפריך את טענות המבקש.
(ראה: ע.א. 102/83 ל.ג. ל כרמיאל נגד בנק לאומי פד"י מ"א 1253, וכן ע.א. 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים פד"י מה (3) 585).

5.  העובדה כי בשלב זה של הדיון מסתמך ביהמ"ש על תצהירה של המבקשת, בלא לבחון את טיב הראיות, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר. מטעם זה חזרו ביהמ"ש וקבעו כי טענה הנטענת בתצהיר, על דרך הסתם, וללא פירוט מספיק, אינה מזכה באפשרות להתגונן בגינה.

(ראה: ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שישית עמ' 92 והאסמכתאות שם).