החלטה בתיק בשא 15772/04 - פסקדין

1.         בפני בקשה להארכת מועד להפקדת כתבי התחייבות להבטחת תשלום תוספת אגרת בית משפט, במידה ותחול.

רקע בקצרה

2.         בין הצדדים התגלעה מחלוקת בנוגע לגובה האגרה שעל המבקשים לשאת בגין התביעה שהוגשה על ידם.

ביום 3.8.01 קבע כב' השופט גרשון (בתוארו כרשם בית המשפט), כי על התובעים לשאת בתשלום אגרת בית משפט בשיעור של למעלה מ-21 מיליון ש"ח וזאת על יסוד קביעתו כי הסעדים הנתבעים על ידי המבקשים הם סעדים כספיים. עוד קבע כב' השופט גרשון בהחלטתו כי על התובעים לפרט את הסעדים הכספיים הנתבעים על ידם בסעיפים שונים בתביעה.

3.         על חלקיה השונים של החלטה זו, הוגשו שלושה ערעורים, אשר ההכרעה בהם ניתנה על ידי כב' השופט גינת בפסק דינו מיום 8.8.04 (להלן - "פסק הדין").

בסעיף 26 לפסק הדין נקבע כדלקמן:

"בענייננו ציינה הסגנית הבכירה לפרקליטת מחוז חיפה, שטענה בכתב בשם המדינה, בין השאר, כי אם במהלך הראיות יתברר שהתובע שגה בסכום ההערכה של תביעתו, או אם במהלך הדיון חל שינוי בהיקף הסעד הנדרש, כי אז סכום האגרה הכולל שהתובע יחוייב לשלמו, יותאם להיקף הסעד המתוקן...

על בסיס הודעה זו של המדינה, אני סבור, כי ניתן בעניננו לחייב את התובעים להפקיד בתיק ביהמ"ש התחייבות אישית לתשלום האגרות המתאימות, אם יתברר בין במהלך המשפט ובין לאחר מתן פסק הדין, כי שומת האגרות שנעשתה בפתיחת ההליכים אינה משקפת נכונה את הסכום הנדרש".

בסעיף 27 לפסק הדין נקבע כדלקמן:

"אני מבטל את החלטות כבוד הרשם נשוא הערעורים הנ"ל  בכפוף לכך שהתובעים יפקידו בתיק בית המשפט התחייבות לתשלום האגרות כאמור בסעיף 26 לעיל, וזאת עד ליום 13.10.03, ולשומת אגרה שתיעשה בהליך אישור התביעה כתביעה נגזרת..."

4.         המבקשים לא הפקידו את ההתחייבות ובמקום זאת הגישו את  הבקשה דנן להארכת המועד להפקדת ההתחייבות וכלשונם;

"א. ליתן צו המאריך את המועד להפקדת התחייבויות המבקשים לתשלום אגרה, באופן שיחול לאחר שתוכרע סופית המסגרת הדיונית לבירור התובענה בת"א 1318/99, וייקבע כי במקרה בו יווצר צורך בתשלום תוספת אגרה - החובה לתשלומה תחול על המבקשים".

5.         לטענת המבקשים, כל עוד לא חל שינוי בכתב התביעה הכרוך בתוספת אגרה, וכל עוד לא נקבע אם המבקשים או אלסינט בע"מ (שבשמה הוגשה התביעה כתביעה נגזרת), צריכים לשלם את תוספת האגרה שתחול, אם תחול, הפקדת כתבי ההתחייבות היא מוקדמת (סעיף 9 לבקשה).

במהלך הדיון הוסיפו וטענו המבקשים, כי כיום, עם התיקון לחוק החברות (תיקון מס' 3 מיום 17.3.05), במידה והתביעה תוכר כתביעה נגזרת, אלסינט תחוייב בתוספת האגרה וממילא לא יהיה כל צורך בהפקדת ההתחייבות. 

6.         המדינה השאירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו יתר המשיבים מתנגדים לבקשה. 

דיון

7.         דין הבקשה להדחות.

טענת המבקשים לפיה הפקדת ההתחייבות בשלב זה מוקדמת ולפיכך יש להורות על עיכוב הפקדת ההתחייבות עד למועד בו ייקבע כי יש צורך בתוספת אגרה, מהווה למעשה השגה על פסק-הדין ובקשה לשינוי פסק הדין לפיו נקבע כי תנאי לביטול חיוב המבקשים בתוספת אגרה, הינו הפקדת  ההתחייבות. יודגש כי תנאי זה נקבע על אף שבמועד פסק הדין לא היה צורך בתוספת אגרה.

8.         בכך למעשה תוקפים המבקשים את החלטת כב' השופט גינת לגבי עצם החיוב בהפקדת ההתחייבות שכן משמעות טענתם הינה כי בשלב זה, כל עוד אין דרישה לתוספת אגרה, אין מקום להפקדת ההתחייבות, זאת בניגוד לקביעת כב' השופט גינת.

ודוק; בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסק-הדין ואינו אמור לבחון את מידת צדקת החלטתו של כב' השופט גינת. לפיכך, די בכך כדי לדחות הבקשה.

9.         שלא לצורך אעיר כי גם לגוף העניין, אין כל מקום להאריך את המועד.