החלטה בתיק בשא 15698/06 - פסקדין

1. הבקשה שבפניי הינה בקשת המפרק לחקירת עד באופן מיידי על פי תקנה 171 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי") ומכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב] תשמ"ד - 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

הבקשה מתייחסת לגביית עדותו של מר אריה מועלם (להלן: " מר מועלם").

בבקשה נאמר כי כנגד המשיבים 1-3 הוגשה על ידי המפרק, במסגרת בש"א 6894/06 בקשה לפי סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג - 1983 (להלן: " פקודת החברות").

במסגרת בקשה זו התבקש בימ"ש לחייב את המשיבים לשלם לחברות שבפירוק סכומים מצטברים המגיעים לסכום  של כ- 100 מליון ש"ח.

מר מועלם כיהן במועדים הרלוונטים כיו"ר דירקטוריון רוגוזין, בחברת האם של רוגוזין ובחברות אחרות מקבוצת הראל.

מר מועלם אף היה פעיל בכל ענייניה הכספיים של קבוצת רוגוזין.

לדברי המפרק, על פי ראיות המצויות בפניו ומסמכים שנתפסו, עולה כי מדובר בעד מרכזי שיש בידו לתרום רבות לבירור הבקשה שהוגשה לפי פקודת החברות.

ביום 8.5.06 הגישו המשיבים 1-2 בקשה למחיקת בש"א 6894/06 על הסף (להלן:    " ב קשת המחיקה").

בבקשת המחיקה נטען כי מר מועלם הוא קשיש בן 79, אשר במהלך חקירתו על ידי רשות ניירות ערך בענייניה של החברה לקה בשבץ מוחי והוא איננו בקו הבריאות. לבקשה צורף תצהיר של מר מועלם עצמו, שם הוא חוזר על ציון גילו ואף נאמר על ידו כי " כפועל יוצא מגילי המופלג, זכרוני, כמו גם מצבי הבריאותי, אינם במיטבם".

בסעיף 3 לאותו תצהיר ציין מר מועלם כי לפני כ- 3 שנים, כאשר נחקר על ידי רשות ניירות ערך ,לקה בשבץ מוחי ואושפז לשבוע ימים.

כמו כן, בחודש אוק' בשנה הקודמת למתן התצהיר, עבר ארוע לב ונאלץ לעבור ניתוח לב פתוח.

תהליך השיקום כתוצאה מאירוע זה טרם הסתיים במועד מתן התצהיר במאי 2006.

עוד הצהיר מר מועלם כי גילו ומצבו הבריאות , כמו גם הזמן הרב מאת קרות האירועים נשוא בקשת המפרק, מקשים על התגוננות בפניה.

המפרק טען בבקשתו הנוכחית כי מעדותו של מר מועלם עולה חשש מובהק כי אם יחול עיכוב בגביית עדותו בנוגע לאירועים נשוא התביעה, הרי שיש סכנה שזו תיתקל במכשולים.

כל שיהוי בגביית העדות עלול להקשות על בית המשפט להתוודא לאמת העובדתית.

המפרק ציין כי הוא מאחל למר מועלם בריאות שלימה ואריכות ימים, אך בנסיבות העניין יש להבטיח כי עדותו תיגבה בהקדם האפשרי.

המפרק טען בבקשה כי תקנה 171 לתקנות סדר הדין האזרחי, מקנה לבית משפט שיקול דעת נרחב לשם קביעת טיבו של טעם מספיק לצורך זימון עד מיד.

גביית עדות מיידית בשל חשש להתדרדרות למצב פיזי או קוגנטיבי של העד, נופלת במסגרת תקנה 171.

במקרה הנוכחי, מדובר בחשש אשר עולה מדבריו של העד הפוטנציאלי עצמו ולכן יש מקום להענות לבקשה.