החלטה בתיק בשא 1568/07 - פסקדין

1.         בפני בקשה לדחות, ולחלופין, למחוק את התביעה נשוא ת.א. 1308/07 של בית משפט זה על הסף, ולחלופי חלופין, לאחד את התביעה הנ"ל עם ה"פ 2011/07 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע או לעכב את ההליכים בתיק זה עד אשר תתברר התובענה בה"פ 2011/07 הנ"ל. כמו כן, נתבקשתי למחוק את הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה בת.א. 1308/07 הנ"ל.

2.         מן הקל אל הכבד. המקום לדון בבקשה להסיר את הכותרת "בסדר דין מקוצר" הוא בדיון בבקשת רשות להגן, אם תוגש בקשה כזאת. יש לצפות, שבאותו הדיון תוכרע השאלה, אם ראויה התביעה בת.א. 1308/07 הנ"ל להתברר בסדר דין מקוצר. אם התשובה תהא חיובית, יש לצפות שבית המשפט יתקדם לשאלת מתן הרשות להתגונן. זאת הפרוצדורה המקובלת ולא ראיתי לסטות ממנה.

3.         באשר לבקשה לאחד את הדיון בת.א. 1308/07 של בית משפט זה עם הדיון בה"פ 2011/07 של בית המשפט המחוזי הנכבד בבאר-שבע, פשיטא, כי אין לי כל סמכות להורות על איחוד תיקו של בית משפט השלום עם תיקו של בית המשפט המחוזי. גם לא ירדתי אל סוף דעתה של באת כוחם המלומדת של המבקשים, אשר עתרה, כי כתוצאה מבקשתה לאחד את התביעה בפני עם התביעה בבית המשפט המחוזי הדיון המאוחד יתנהל בבית המשפט המחוזי. מנין לי הסמכות לאחד תיקים, כך שיתנהל הדיון בפני מותב אחר?

4.         נתבקשתי לסלק את התביעה נשוא ת.א. 1308/07 על הסף (על ידי דחייתה, ולחלופין, על ידי מחיקתה) בשל העדר סמכות עניינית. אזכיר, כי בהליך הנוכחי הריני דן על פי הכתובים בלבד [בהתאם לתקנה 241 (ד) רישא לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984]. לשם כך די, שאבחן את קיומה או העדרה של סמכותו העניינית של בית משפט השלום להידרש לתביעה בת.א. 1308/07 על-פי הנטען בכתב התביעה בתיק הנ"ל [ראה: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין) בעמ' 415]. בכתב התביעה נטען, שלפי זכרון הדברים, שנחתם בין הצדדים, תמה תקופת השכירות. גם נטען (שגם אם זכרון הדברים מהווה הסכם מכר מחייב, דבר המוכחש, הרי) שזכרון הדברים בוטל כדין. לכן, כך נטען, אין למבקשים כל זכות מכוחה הם מוסיפים להחזיק במשק נשוא התביעה. על כן, נתבע סילוק ידם מן המקרקעין  ותשלום דמי שכירות ראויים בגין החזקת המבקשים במשק מעבר לתום תקופת השכירות. כידוע, הסמכות העניינית נקבעת לפי הסעד המבוקש ובהתאם לאמור לעיל על פני הדברים, התביעה בת.א. 1308/07 (לסילוק יד מן הנכס) היא "תביעה בדבר חזקה....  במקרקעין" כלשונו של סעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, המסמיך את בית משפט השלום לדון בתביעה הנ"ל.

            במקום להידרש לסעד המבוקש בכתב התביעה למדים המבקשים על אודות הסמכות העניינית לדון בתביעה נשוא ת.א. 1308/07 ממהות זכרון הדברים בין הצדדים בטוענם, שהמדובר בהסכם מכר מקרקעין. על כן, כך נטען, הסמכות העניינית היא לבית המשפט המחוזי. עוד נטען, שבמקרה זה הטפל הולך אחר העיקר והופנינו בנושא לע"א 510/82 חסן ואח' נ' פלדמן, פ"ב ל"ז (3) 1, 10-11. ואולם, ע"א 510/82 הנ"ל מלמדנו את ההיפך מן הנטען על ידי המבקשים. לאחר ההפניה לע"א -145/58 בענין קלקודה, ציין בית המשפט העליון מפי כב' השופט גולדברג (בעמ' 11-12 לפסק-דינו בע"א 510/82 הנ"ל), שריכוז התביעה לאכיפת רישום הבעלות בקרקע ובעקבותיה מסירת ההחזקה בקרקע בבית המשפט המחוזי הוא בגדר עצה טובה בלבד. ואולם, נקבע, שכאשר בוחר התובע לפצל את תביעותיו, כך שאת רישום הבעלות במקרקעין הוא תובע בבית המשפט המחוזי ואת מסירת ההחזקה בקרקע הוא תובע בבית משפט השלום, בית משפט השלום מוסמך גם מוסמך לדון בתביעת ההחזקה במקרקעין. ונוסיף מקל וחומר: כך יש לפסוק כאשר התביעה לבית המשפט המחוזי כלל לא הוגשה על ידי המשיבים דנן.

5.         לבסוף, נותר לדון בשאלת עיכוב ההליכים בשל הליך תלוי ועומד (lis alibi pendens). נוכח הציפיה, שיתבקשו הן בית המשפט המחוזי והן בית משפט זה לדון בשאלת מהותו ותוקפו של זכרון הדברים בין הצדדים נטען שיש לעכב את ההליכים לפנינו בשל הליך תלוי ועומד. אבקש להזכיר, כי התביעה הראשונה, אשר הוגשה, היא זאת שלפנינו, והשניה היא זאת, שהוגשה לבית המשפט המחוזי הנכבד. אין במועד המצאת כתב התביעה בענייננו, כדי להעלות או להוריד. אמנם, ב - obiter dictum   כתב כב' השופט גרוניס ב - רע"א 346/06 חזאן, ואח' נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, ואח'(לא פורסם), שלדידו, השאלה איזו תביעה קדמה לרעותה אינה מכרעת (המדובר באוביטר, כי כב' השופט גרוניס לא עיכב את ההליך הראשון, שהוגש, לצורך בירור ההליך השני, שהוגש). יחד עם זאת, דומה, שגם אילו סברתי, שיש מקום להשתמש בתורת ההליך התלוי ועומד  

            (lis alibi pendens) כדי לעכב דווקא את הההליך הראשון, שהוגש, לפי שיקול דעת בית המשפט במטרה לייעל את ההליכים, הרי לא הייתי עושה כן ללא נימוק משכנע. במקרה דנן לא ראיתי כל נימוק משכנע, מדוע לעכב את ההליך הראשון, שהוגש. על כן, גם לאחר שקילתי את דברי כב' השופט גרוניס באוביטר, כאמור, דין הבקשה לעכב את ההליכים שלפני להידחות.

6.         סוף דבר, הריני דוחה את הבקשה לסלק את התביעה בת.א. 1308/07 על הסף או לעכב את ההליך הנ"ל או לאחדו עם ה"פ 2011/07 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. הריני מחייב את המבקשים לשאת בשכר-טרחת עורך-הדין ובהוצאות של המשיבים בסך כולל של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

7.         המזכירות תמציא עותק לב"כ המלומדים של בעלי הדין.

ניתנה היום ט"ו באב, תשס"ז (30 ביולי 2007)  בהעדר הצדדים

001568/07בשא134 זיוה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: