החלטה בתיק בשא 156771/05 - פסקדין

1.  בתביעה זו עותרים התובעים לחייב הנתבעת בפיצוי כספי בגין ליקויי בניה בדירות שנבנו על ידיה. התובעים בני זוג רשומים כחוכרים לדורות של שתי דירות המצויות בשכונות נטעים בעיר נתיבות. את הדירות רכשו התובעים בהסכם מיום 14.12.95. החזקה בדירות נתקבלה ביום 9.9.96. תאריך הגשת תובענה זו הינו ביום 12.9.04.

2.  בפני בקשה לדחיית תובענה על הסף של חלק מהעילות מחמת התיישנות.

3.  טענות הצדדים

המבקשת טוענת שמירב הליקויים (אלו המפורטים בחוות הדעת של המומחים מטעם המשיבים) התגלו למשיבים בזמן מסירת הדירה או בסמוך לכך. ואף הועלו על הכתב בפרטיכל שאושר על ידי המשיבים. הואיל והפרטיכל איננו בנמצא מסתמכת המבקשת על מכתב המשיבים מיום 27.10.98 (נספח ה' לכתב התביעה). לשיטתה,  הואיל ועברו למעלה משמונה שנים מיום שהתגלו הנזקים ועד להגשת התביעה, חלה התיישנות על תביעת התובעים.

המשיבים טוענים שמרבית הליקויים המצויינים בחוות הדעת מטעם המהנדסים לא היו ידועים במועד קבלת החזקה בדירה, אלא נתגלו רק לאחר מכן. לטענתם  יש לראות בתיקוני צבע "קוסמטיים" אשר בוצעו ביום 28.10.98 על ידי המבקשת,  "מעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות". ועל פי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, (להלן: "חוק ההתיישנות") ביצוע מקצת הזכות מאריך את תקופת ההתיישנות שחלה על ליקויי הבניה.

4.  עוד טוענים המשיבים כי על פי הסכם המכר התחייבה המבקשת לביצוע תיקונים בדירה, לקראת תום תקופת הבדק או תוך "זמן סביר" לאחר מכן. לשיטתם, יש לראות מועד תום תקופת הבדק כ- 9.9.97, או 3 חודשים לאחר מכן 12.9.97.

5.  דיון

התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה, בשאינו מקרקעין - שבע שנים, מנין הימים לצורך כך מתחל ביום שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו - 6 לחוק).

המונח "עילת תובענה" נבחן בהקשר לדיני התיישנות, והנטייה הרווחת הינה לפרש הסדר התיישנות בצמצום, בדרך שלא תמנע מעבר לסביר סגירת שערי בתי משפט בפני בעל דין התובע את זכויותיו (ע"א 244/81, פתאל נ' קופת חולים, פ"ד לח(3) 673, עמ' 678. וכן ע"א 242/66, יעקובסון נ' גז, פ"ד כא(1), 85).

נפסק כי איתור המועד הנכון להתגבשותה של עילת תביעה לצורך בחינת תחילת מרוץ ההתיישנות נגזר מהמגמות שמוסד ההתיישנות ביקש להשיג תוך ניסיון לאזן בין ההגינות כלפי המזיק לבין ההגינות כלםי הניזוק (ת"א (ירושלים) 164/93, כהן פרי ו-3 אח' נ' רמט בע"מ, תק-מח 97(4), 802, עמ' 803 ע"א 165/83, בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח(4) 558).     

6.  התובעים השתיתו תביעתם על עילות של הפרת חוזה וכן בעילת הרשלנות.

לעניין דיני החוזים, מקובל העיקרון כי המועד לגיבושה של עילת תביעה לצורך תחילת מירוץ ההתיישנות בקשר להפרת חוזה הוא בדרך כלל מועד ההפרה הנטענת (ע"א 508/04, עבדאללה נ' אפוטרופוס על נכסי נפקדים, פ"ד יט (4) 427; ע"א 161/73, ארדה נ' סמסונוב, פ"ד כח (2) 228).

בענייננו, מועד מסירת החזקה בדירה (קרי, 9.9.96) הוא המועד ממנו מתחילה תקופת ההתיישנות, בו למעשה מופר הסכם הרכישה על ידי הנתבעת באם נמסרה הדירה עם הליקויים בה. נזכיר כי ממועד זה ועד ליום הגשת התביעה  (12.9.04) חלפו למעלה משמונה שנים. לפיכך, באשר לנזקים אשר היו מצויים בשעת קבלת החזקה בדירה חלה התיישנות.

7.  הנני מקבלת את גישת המבקשת כי המכתב מיום 27.10.98 (נספח ה') מעיד שמירב הליקויים בדירה כפי שפורטו בו, היו קיימים ביום קבלת החזקה בדירה. איני מקבלת את טענת המשיבים שמרוץ ההתיישנות להגשת התובענה מתחיל בתום "שנת הבדק", הגם שטענה זו אינה מסייעת למשיבים שהרי גם אם תחל תקופת ההתיישנות ביום 9.9.97 עד למועד הגשת התובענה חלפו למעלה מ-7 שנים. תקופת ההתיישנות מתחילה מיום ההפרה, יום ההפרה הינו יום מסירת הדירה עם הליקויים ולא בתום "שנת הבדק" או "זמן סביר" לאחר מכן.

8.  הנני מקבלת הטענה כי ניסיון המבקשת מיום 28.10.98 לתקן את הליקויים במסגרות העץ של ארגזי הרוח ומסגרות החלונות, נחשב כ"מעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות", אשר על פי סעיף 9 לחוק ההתיישנות דינו כדין הודאה בזכותם של התובעים, המתחילה מחדש את מרוץ ההתיישנות (ראה: זמיר, עמ' 529).

9.  כאשר מדובר בנזק מתמשך אשר במועד ההפרה לא בא לידי ביטוי כלל או טרם הגיע להיקפו הממשי, כי אז יתחיל מרוץ ההתיישנות בעילה של הפרת חוזה רק כאשר הנזק הממשי התגלה, בהיותו מרכיב מרכזי בעילת התובענה. לטענת המשיבים גילו ב- 5/99 כי בבניית השלד לא קובעו כל הכלונסאות למבנה ולא לחגורת הרצפה. הנני מקבלת הטענה (אשר המבקשת מודה בה) כי על פגם נסתר זה לא חלה התיישנות.

תוצאה זו מתיישבת עם ההלכות הנהוגות על פי סעיף 89 לפקודת הנזיקין, הקובע, בין היתר, תקופת ההתיישנות בתובענה על עוולות:

"מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו ארע אותו נזק;  לא נתגלה הנזק שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום ארוע הנזק".

קביעה זו מתיישבת אף עם העובדה כי הואיל והנתבעת ביצעה תיקוני רטיבות בשנים 1998 (נספח ז' לבקשה), רואים אותה כמודה באותו ליקוי, וימנה מנין תקופת ההתיישנות ממועד התיקון ואילך (ראה ת"א (י-ם) 164/93 כהן פרי ואח' נ. רמט תק-מח 97(4) 806, עמ' 805).  

10.  התוצאה

הבקשה לדחיית חלק מעילות התובענה על הסף מתקבלת בחלקה, ונדחית לגבי  הליקויים במסגרת העץ של ארגזי הרוח ומסגרות החלונות, בהם ניסתה המבקשת לבצע תיקונים. בחוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט ייקבע האם ישנם נזקים בדירה שלא פורטו בנספח ה' לכתב התביעה אשר התגבשו במועד מאוחר יותר מיום מסירת החזקה בדירה. על נזקים אלו אם וכאשר יהיו לא תחול תקופת ההתיישנות.

לנוכח התוצאה- אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום 19.6.05 בהיעדר הצדדים.

                                                                                  _____________

                                                                                  ניב ריבה, שופטת 

    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: