החלטה בתיק בשא 156635/06 - פסקדין

1.      לאומי ליסינג והשקעות בע"מ (להלן: " המשיבה") הגישה נגד  ארנון יאיר (להלן: " המבקש") כתב תביעה בסדר דין מקוצר.  המבקש הגיש בקשת רשות להגן מתוקנת (בהתאם להסכמת הצדדים מיום 17.1.06).

בקשה זו הינה נשוא החלטתי זו.

2.      אליבא דכתב התביעה, התביעה הינה לתשלום יתרת חוב בגין עסקת ליסינג. ביום 27.7.95 נחתם בין המבקש למשיבה הסכם ליסינג, לפיו שכר המבקש מאת המשיבה רכב מסוג סיטרואן, למשך תקופה של 60 חודשים בשיטת הלסינג. בהתאם להסכם, התחייב המבקש לשלם למשיבה 60 תשלומים חודשיים רצופים החל מיום 31.7.95. לטענת המשיבה, המבקש לא עמד בהתחייבויותיו כלפיה ולא שילם את התשלומים במלואם ובמועד שנקבע לכך, ולפיכך, בהתאם להסכם שנקשר בין הצדדים, העמידה המשיבה את יתרת דמי השכירות לפירעון מיידי והגישה את התביעה הנוכחית המבוססת על יתרת חובו של המבקש בהתאם לספרי המשיבה, שהוסכם בין הצדדים שישמשו הוכחה לכאורה לנכונות הפרטים שבהם.

המבקש העלה בתצהירו, שצורף לבקשת הרשות להגן, מספר טענות הגנה לכאורה. בין היתר טען, כי התביעה התיישנה.

להלן אתייחס לטענות, שהעלה המבקש.

            טענת התיישנות

3.      לאחר קריאת התצהיר התומך בבקשה וטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה, שאין ליתן למבקש רשות להתגונן בטענת ההתיישנות.

לא מצאתי ולא הופניתי לסעיף בתצהיר, לפיו דרשה המשיבה פירעון מיידי של כל הסכומים במועד שקדם ל15.2.97. אשר לתשלומים שבפיגור עד ליום 15.2.97: כיוון שהמבקש עצמו הצהיר, שביצע תשלומים לאחר ה15.2.97, וכיוון שלגבי מרבית התשלומים לא ציין המבקש על חשבון איזה חוב זקף הסכומים ששילם, ניתן לזקפם על חשבון אותו חוב קודם שקדם ליום 15.2.97.

לנוכח האמור, אני דוחה את טענת ההתיישנות, שהועלתה בבקשת הרשות להגן.

      טענת הקיזוז

4. גם טענת הקיזוז, שהעלה המבקש בתצהירו שצורף לבר"ל, נדחית על ידי.  לגרסת המבקש, שפורטה בתצהיר שצורף לבר"ל, ביום 25.1.99 מסר למשיבה רכב במצב מכני ופיזי טוב ושוויו על פי מחירון הרכב של לוי יצחק היה 24,610 ש"ח. מינואר 99 ועד חודש מאי 2000, החזיקה המשיבה ברכב, לא מכרה אותו ואף השתמשה בו. כתוצאה מכך, נגרמו לרכב נזקים מכניים ופיזיים קשים ביותר, עד כי לא ניתן היה לעשות יותר שימוש ברכב.

לגרסת המבקש, מעשי המשיבה גרמו לו נזק, אשר יש לקזזו מהחוב לו טוענת המשיבה. לטענתו, הנזק שנגרם לו הינו בשיעור שוויו המלא של הרכב נכון לחודש 2/99 (מועד פרסום מחירון לוי יצחק).

טענתו של המבקש אינה מפורטת כנדרש. המבקש העיד, כי נגרם נזק למנוע הרכב "...הזמנתי מומחה לגרירה ולמכונית, הוא ניסה להתניע אותו עד לתחנת רידינג והודיע לי שהמנוע הלך" (ח. נגדית עמ' 2 ש' 20-22), אך לא ניתן ללמוד מדבריו, מה הנזק שנגרם לרכב ומדוע מבקש המבקש לקזז מחובו את מלוא שווי הרכב,  וכן, מה המשמעות לדברי המבקש, שהרכב הפך "בלתי שמיש". לא מצאתי בתצהירו של המבקש הצהרה, שכל חלקי הרכב ניזוקו באופן מוחלט, כך שלא ניתן למכרם כחלקי חילוף.

לנוכח כל האמור לעיל, אני קובעת, כי אין אפשרות לקבל את טענת הקיזוז,  שהועלתה על ידי המבקש כפי שהועלתה, ואני דוחה טענה זו.

יודגש, כי אין בהחלטתי זו כדי לחסום בפני המבקש את הדרך להגיש תביעה נפרדת מפורטת לפיצוי בגין הנזקים, שנגרמו לרכב.

5.      אני בדעה, כי יש ליתן למבקש רשות להגן בטענות ההגנה הבאות:

א.       הטענה, כי המבקש פרע את חובו למשיבה.

בין הצדדים נערכו שלוש עסקאות ליסינג, לגבי שלושה רכבים. שני רכבים הוחזרו למשיבה ונמכרו, הרכב השלישי, מסוג סיטרואן, נמסר למשיבה, אך לא נמכר והוחזר למבקש. המבקש טוען כי ערך בדיקה לכרטסת שהמציאה לו המשיבה וגילה, כי אין התאמה בין הסכומים המופיעים בכרטסת לבין הסכומים, שהוצגו לחיוב בחשבון הבנק שלו, כך שהסכומים המופיעים בכרטסת גבוהים יותר. המבקש צירף לכך דוגמאות.  המבקש מוסיף וטוען, כי שילם למשיבה את כל המגיע לה בגין העסקות הנ"ל. לשם חיזוק טענתו זו, ערך חישוב באמצעות תכנת "המשערכת" (נספח ו/1 לבר"ל). זאת ועוד, לגרסת המבקש, לתשלומים שונים ששילם אין זכר במסמכיה של המשיבה. מסיכומי המשיבה עצמה עולה, כי המשיבה אינה מצליחה למצוא הסבר לגבי הסכומים, שמפרט המבקש בסעיף 17 לתצהירו ואשר  הפרשם  מסתכם  בסך 2,758 ש"ח.

גרסתו של המבקש לא הופרכה בחקירתו הנגדית. היות ומדובר בטענת הגנה לכאורה, שלא הוכחה כהגנת בדים, אני בדעה שיש ליתן למבקש רשות להגן בנקודה זו, במיוחד לנוכח העובדה, שהמשיבה לא מסרה למבקש את המסמכים המפורטים בסעיף 34 לתצהירו המצורף לבר"ל ואשר בית המשפט רואה בהמצאתם תנאי הכרחי  לצורך עריכת חישוב חובו של המבקש.

ב.        הטענה, שבנק לאומי פרע את חובו של המבקש למשיבה.

לדברי המבקש, במועד ביצוע העסקאות בין הצדדים, התחייב בנק לאומי כלפי  המשיבה, כי ישלם את יתרות החוב בגין הרכבים, אם תהיינה כאלו. המבקש סבור, שבנק לאומי שילם למשיבה את יתרת החוב ומפאת טעות בהנהלת החשבונות של המשיבה, הכספים האמורים לא נזקפו לזכותו. להוכחת דבריו, מצרף המבקש תצהיר של מנהלת סניף בנק לאומי (נספח ג' לבר"ל), שהוגש במסגרת בקשה להטלת עיקולים, בתביעה שהגיש הבנק נגד המבקש.