החלטה בתיק בשא 156122/08 - פסקדין

1. לפני שתי התנגדויות שהוגשו באיחור ובקשה להארכת מועד להגשתן. נשוא ההליך, אשר אוחד, שתי המחאות. האחת - ע"ס 6,500 ש"ח, משוכה על ידי המבקש - ימיני אדיב, הנפרע הינו המשיב - איתן רונן ( "רונן"),  מועד פרעון ההמחאה הינו 25 אוגוסט 2007. השניה - ע"ס 7,000 ש"ח, משוכה על ידי המבקש, לפקודתו של ביטון דודי ( "עו"ד ביטון"), מועד פרעון ההמחאה 25 ספטמבר 2007.

הבקשות הוגשו באיחור של 8 ימים.

2. בבקשה להארכת מועד טען המבקש כי האיחור נבע מטיפול רשלני של ב"כ הקודם. לטענת המבקש, אשר נתמכה בתצהירו, כשקיבל את האזהרה הביא את כל המסמכים לטיפולו של עו"ד ובשל נסיבות אישיות שפקדו אותו ואת בני משפחתו במועד לא טרח לברר מה עלה בגורלה של הבקשה ונתן אמונו בעוה"ד שייצג אותו באותה העת. הבקשה אינה מפרטת את המועד בו התקבלה האזהרה על ידי המבקש וכן לא את המועד בו נמסרו על ידו מסמכי ההתנגדות לעוה"ד.

3. בהתנגדות טען המבקש הן לטענת פרעתי והן לטענת קיזוז. לטענת המבקש, ראשיתו של הקשר בינו לבין רונן, בעל מגרש למכירת מכוניות משומשות, בסוף שנת 2005. בתחילה רכש המבקש מרונן רכב מסוג רנו אקספרס דיזל שנת ייצור 1998, בעלות של 12,000 ש"ח ( "הרכב הראשון"). לטענת המבקש החזיר את הרכב הראשון בסמוך למועד רכישתו,  בשל תקלות טכניות ובמקומו רכש רכב מסוג קאיה פרג'ו שנת ייצור 2001 ( "הרכב השני"). עלותו של הרכב השני היתה גבוהה יותר ובגין ההפרש התחייב המבקש להוסיף סך של 28,000 ש"ח. מהטעמים כפי שפורטו בתצהיר המבקש, העברת הבעלות ברכב השני לא בוצעה בשל עיקולים שרבצו על הרכב, ולפיכך לא הושלם התשלום במועד.

הרכב נלקח מהמבקש על ידי מס הכנסה. המבקש הציג אישור על שחרור הרכב ותשלום בסך של 1,524 ש"ח מיום 16 פברואר 2006. לפיכך טען המבקש כי יתרת חובו עמדה רק ע"ס של 26,476 ש"ח אשר שולמו בשתי ההמחאות נשוא הליך זה ובהמחאה נוספת ע"ס 6,500 ש"ח אשר נפרעה לטענת המבקש.

4. המבקש טען כי באוגוסט 2007 הושבת הרכב השני, בשל בעיות מכניות (סעיף 13 לתצהירו). משסרב רונן להכיר באחריותו לתיקון הרכב בוטלו ההמחאות. המבקש טען כי עלות תיקון הרכב השני עמדה ע"ס של 17,000 ש"ח, כמפורט בחשבונית מיום 5 נובמבר 2006, אשר צורפה כנספח ב' לתצהירו של המבקש. (המועדים הינם בהתאם לתצהירו של המבקש - הערה שלי). לפיכך, טען המבקש כי יתרת חובו למועד עמדה על סך של 2,976 ש"ח בלבד.

5. לטענת המבקש מאוחר יותר נודע לו כי אביו שילם לרונן ישירות "לא פחות מ- 14,000 ש"ח במזומן" וכן סך של 6,500 ש"ח בהמחאה, אשר צורפה כנספח ג' לתצהירו של המבקש. לפיכך טען המבקש כי החוב נפרע וכי הגשת ההמחאות לביצוע הינה בחוסר תם-לב.  המבקש צירף לבקשתו תצהיר של אביו, מר אברהם ימיני, אשר טען כי שילם לרונן סך של 14,000 ש"ח במזומן בלבד.

6. הדיון בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד התקיים לפני היום. הודעתי לצדדים כי אדון בבקשות במאוחד וכן כי אדון בבקשה להארכת מועד ביחד עם ההתנגדות.

בפתחו של הדיון הוצגו לי ההמחאות. סרט הדברה הודבק על גב ההמחאות ונראה היה כי לפחות המחאה אחת היתה קרועה והודבקה. כן לא הוכחש על ידי ב"כ המשיב כי שמם של הנפרעים, על גבי ההמחאות, הוסף ולא היה בכתב ידו של המבקש. המבקש ואביו נחקרו לפני ובאי כח הצדדים סיכמו טענותיהם בעלפה.

7. ב"כ המבקש חזרה בסיכומיה על הטענות שנטענו בתצהיר המבקש. כן הפנתה את ביהמ"ש לפסיקה בנושא הארכת מועד וטעמים למתן רשות להגן.

ב"כ המשיבים טען כי אין בטעמים המפורטים בבקשה להארכת מועד "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן אורכה כאמור בתקנות. כן טען כי גרסתו של המבקש קרסה כליל. מחד, לא הוכח מועד רכישת הרכב, לא הוכח כי ניתנה לו אחריות וכן לא הוכח או ניטען כי סוכם שתקופת האחריות תעמוד על למעלה משנה ומחצה. לפיכך, יש לדחות את טענת הקיזוז. זאת ועוד, נטען כי המבקש פירט גרסה עובדתית, בהתייחס למועדי העסקאות,  שנסתרה במסמכים אשר הוגשו על ידי המבקש עצמו.

לטענת פרעתי, טען ב"כ המשיבים כי גרסת האב גם היא קרסה בחקירתו הנגדית כאשר הוכח כי התשלום לא בוצע על ידו של האב, אשר לא ידע למסור מתי ולמה בוצע התשלום כן הודה כי לא ביצע את התשלום בעצמו.

דיון והכרעה

הבקשה להארכת מועד

8. בהתאם לסעיף 106 לתקנות הוצאה לפועל, תש"מ - 1979, התנגדות לביצועו של שטר תוגש בתוך 20 יום מיום שהומצאה האזהרה. הצדדים אינם חלוקים באשר לעובדה כי ההתנגדות הוגשה באיחור של 8 ימים.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי ביהמ"ש רשאי יהיה להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק, "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

נימוקי הבקשה להארכת מועד נסמכו על הטענה כי ב"כ הקודם של המבקש התרשל.

9. ב"כ המבקש הפנתה את בהמ"ש לע"א 1068/99 וע"א 189/66 (כמפורט בבקשה להארכת מועד) אכן מטרתו העיקרית של בהמ"ש היא להכריע בגוף הסכסוך המובא לפניו ולהגיע לחקר האמת. נעילת שערי ביהמ"ש מפני צד הרוצה להשמיע טענותיו, בשל טעות, מחדל או רשלנות אינה רצויה.

יפים לענין זה, דברי כב' הש' ריבלין (כתוארו אז) ברע"א 8743/01 - אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ:-