החלטה בתיק בשא 15605/06 - פסקדין

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דיני מיום 25/9/2006.

רקע כללי -

1.       פסק הדין התייחס לשתי תובענות בסדר דין מהיר אשר אוחדו ואשר עניינן הסכם תיווך שנחתם בין הצדדים.

2.       המבקשים, בני הזוג אוחנה (להלן - "המבקשים") ביקשו לשכור את שירותיו של המשיב, מר וסרשטיין (להלן - "המשיב") שהינו מתווך דירות, לצורך איתור דירת מגורים עבורם.

3.       המשיב איתר עבור המבקשים דירה, נחתם זכרון דברים אך הוא לא יצא אל הפועל.

4.       לאחר ביטול זכרון הדברים וביטול העסקה - המבקשים דרשו את דמי התיווך ששילמו למשיב בחזרה. דרישתם למעשה התחלקה לשניים - החזר 10,000 ש"ח ששולמו במזומן למשיב, בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות, ובנוסף התבקש עיכוב הליכי הוצל"פ לגבי המחאה בסך 6,795 ש"ח אשר ניתנה כחלק מהתשלום.

5.       המשיב מטעמו הכחיש את חובתו להשיב את הכספים ואף תבע מהמבקשים 6,619 ש"ח נוספים אשר מגיעים לו, לשיטתו, בגין דמי תיווך שטרם שולמו.

6.        בפסק הדין קבעתי כי יש לדחות את תביעת המשיב ליתרת דמי תיווך וכי יש לדחות את תביעת המבקשים להחזר הסכומים שכבר שולמו. כנגזר מכך, אף הוריתי על ביטול עיכוב הליכי ההוצל"פ ועל חידוש ההליכים על מנת לגבות את ההמחאה.

7.       הבקשה דנן הוגשה על ידי המבקשים, ובה מתבקש עיכוב ביצועו של פסק הדין לאור ערעור שהוגש לבהמ"ש המחוזי. למעשה, החלק האופרטיבי של פסק הדין בנוגע למבקשים הינו רק בנוגע להמחאה אשר הוגשה לפרעון בהוצל"פ (על סך 6,795 ש"ח) והבקשה מתייחסת בפועל רק לגבי המשך הליכי ההוצל"פ לגבי המחאה זו.

דיון -

8.       לאחר שקילת טענת הצדדים בבקשה ובתגובה - מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו בקופת בהמ"ש סכום של 7,000 ש"ח, עד למתן החלטה בערעור. ולהלן נימוקי :

9.       עפ"י תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 :

"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".

10.   כידוע, עיכוב ביצועו של פסק דין יתאפשר בהתקיים שני תנאים מצטברים :

הראשון - הוכחת הקושי בהשבת המצב לקדמותו במידה ופסק הדין יבוצע והערעור יתקבל ; והשני - הוכחת סיכויי הערעור (וראו את ספרו של א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", עמ' 527).

באשר לתנאי הראשון -

11.   בכל הנוגע לחיוב כספי, ההלכה הינה כי כשהמדובר בחיוב כספי הנטייה הינה שלא לעכב את ביצועו, מאחר שגם אם יזכה המערער בערעורו ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו על ידי השבת הכספים (וראו את ב"ש 5/88 גורן נ' מחסני ערובה, פ"ד מב (1) 755; ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה ת"א 4, ובש"א (ירושלים) 5183/04 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' ארכובית קאר בע"מ ואח' (מאגר תקדין)).

12.   מהבקשה ומתצהירו של מר תומר אוחנה לא עולה כי קיימת כל טענה שהיא באשר לסיכויי הגביה של החיוב מאת המשיב, במקרה והחוב ישולם והערעור יתקבל.

13.   כל מה שטוען מר אוחנה הוא כי המשיב נהג כלפיהם בחוסר תום לב "בבצע ובהטעיות", ולכן קיים חשש בליבו כי הוא יערים קשיים בהשבת הכספים (סעיף 7 לתצהיר).