החלטה בתיק בשא 15589/07 - פסקדין

1.         בפניי בקשה מטעם החייבת, משיבה מס' 2 (להלן: המשיבה) לבטל צו מניעה זמני שניתן ביום 25.7.07, לפיו הוריתי כי היא מנועה מלבצע כל דיספוזיציה בנכסים הרשומים על שמה, כמפורט בצו.

2.         המשיבה נשואה לחייב משנת 1976.  

ביום 2.11.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב.

ביום 9.6.97 חתמו המשיבה והחייב על הסכם ממון לפיו הסכימו בין השאר, כי מגרש בקריית חיים, עליו נבנו שתי דירות יהיה בבעלותה בלבד. הסכם הממון אושר על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה ביום 2.7.97. 

המשיבה מכרה את אחת הדירות במגרש בקריית ים ורכשה מגרש בקיסריה עליו היא בונה בית נוסף.

3.         המשיבה טוענת כי היא מבקשת למכור את הדירה הנוספת בקריית חיים, ע"מ להקטין עלויות המשכנתא שנטלה לצורך בניית הבית בקיסריה. עוד היא טוענת כי קיים מעשה בית דין כיוון שהנאמן, ב"כ הבנק הנושה, לא התנגד לתביעתה לסעד הצהרתי באשר למיטלטלין, שהתבססה על הסכם הממון; עוד לטענתה בקשת הנאמן התיישנה; המשיבה טוענת כי בסופו של יום לא יהיה מקום לבטל את ההענקה כיוון שנעשתה בתום לב ולא על מנת להבריח נכסים מנושים, שכן במועד ההענקה היה החייב בעל יכולת כלכלית ולא היה שקוע בחובות.

4.         הנאמן, הכונ"ר וב"כ הנושה בנטוב נתן, מתנגדים לביטול הצו ומבקשים להותיר אותו על כנו.

דיון והחלטה

5.         הסעד הזמני נועד להבטיח אפשרות הנאמן להגיש בקשה לביטול הענקה ו/או בקשה לחייב את המשיבה לשאת אף היא בחובותיו של החייב [ראו: רע"א 8382/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מינה גלפנד ואח', פ"ד נג(2) 721].

כפי שציינה ב"כ הכונ"ר, עולות תמיהות "איך מבקשת [המשיבה] עם הכנסות כאלה [לא גבוהות] מגיעה לרכוש כה רב. על פניו נראה שמה שנעשה פה זה שהבעל נותר עם כל החובות והמבקשת עם כל הנכסים".

ביטול צו המניעה הזמני, יסכל אפשרות למימוש בקשות הכונ"ר, אם תתקבלנה.

6.         אין מחלוקת כי המשיבה והחייב המשיכו לנהל חיי משפחה משותפים, לפחות למראית עין, גם לאחר הסכם הממון וכי לא התגרשו עד היום.

פסה"ד בעניין המיטלטלין, שניתן בהיעדר התנגדות מטעם המנהל המיוחד כב"כ אחד הנושים, איננו מהווה מעשה בית דין כלפי הנושים בהליך זה והמנהל המיוחד בכובעו כמייצג את כלל הנושים. גם אם כנציג הבנק ידע המנהל המיוחד על ההסכם, אין בפס"ד שניתן בהיעדר התנגדות לעניין המיטלטלין, משום מעשה בית דין לעניין נכסי המקרקעין נשוא הבקשות.

7.         הסכם הממון נעשה טרם חלפו 10 שנים ממועד מעשה פשיטת הרגל. לפיכך, טענת ההתיישנות, דינה להידחות.

המועד להגשת בקשות לביטול הענקה הינו לאחר שהחייב מוכרז פושט רגל, לפיכך גם אין מקום לקבל את טענת השיהוי שהעלתה המשיבה.

יתכן שטענות המשיבה לעניין מצבו הכלכלי של החייב במועד ההענקה בעלות משקל, אלא שבשלב זה, טרם הסתיימו פעולות החקירה ואלו תתבררנה רק במועד הדיון בבקשה העיקרית, אשר תוגש מוקדם ככל הניתן.

8.         המשיבה טענה (בסעיף 68 לבקשתה) כי אין לה כל כוונה להבריח נכס שהינו רכושה הבלעדי. השאלה אם מדובר ברכושה הבלעדי, שנויה במחלוקת. המשיבה מודה כי היא מבקשת למכור את נכסיה, מצד שני המשיבה לא הציעה שום בטוחה ראויה למקרה שבקשות הנאמן תתקבלנה. מכירת הנכסים תסכל, כאמור, בקשות מטעם הנאמן לאחר שהחייב יוכרז פושט רגל. לפיכך, יש מקום להשאיר את הצו הזמני על כנו.

9.         באשר לנזקים שייגרמו למשיבה בהשארת הצו על מכונו, אין בהם כדי להצדיק ביטול הצו הזמני. יתר על כן, יתכן שניתן להקטינם ואף לאיינם.

            המשיבה מבקשת למכור את הבית בקריית חיים ולהקטין את המשכנתא על הנכס בקיסריה.