החלטה בתיק בשא 155456/04 - פסקדין

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע 3 שטרי חוב, שטר חוב ע"ס 15,000 ש"ח, מיום 1/7/99, שטר חוב מס' 205628 ע"ס 15,000 ש"ח מיום 1/7/99 ושטר חוב מס' 205629 ע"ס 15,000 ש"ח מיום 1/7/99 אשר הוגש על ידי המבקשים כנגד המשיבה.

המבקשים הגישו תצהירים בתמיכה לכתב ההתנגדות ובהם נטען כדלקמן:

1. ביום 29/6/99 נערך ונחתם הסכם שכירות בין המשיבה ובין אבישי שמשון (להלן - "השוכר").
2. תקופת השכירות בהסכם נקבעה לשנתיים מיום 1/7/99 וכלה ביום 30/6/01 ועד בכלל כאשר על פי ההסכם קיימת תקופת אופציה לשנתיים לאחר מכן ותקופה נוספת בת שנה.
3. שטרי החוב ניתנו להבטחת קיום התחייבויות השוכר על פי ההסכם כאשר הערבים חתמו בנוסף על כתב ערבות.
4. לפי ייעוץ משפטי כתב הערבות ושטרי החוב חד הם ועל כן משפג תוקפו של כתב הערבות לא ניתן לתבוע את המבקשים על פי שטרי החוב.
5. המבקשם מפנים בתצהיריהם גם לסעיף ה' לכתב הערבות לפיו תוקף הערבות יפקע והיא תתבטל מאליה תוך 12 חודשים "מיום גמר תקופת השכירות על פי ההסכם מיום 29/6/99.
6. תקופת השכירות הסתיימה ביום 30/6/01 ועל כן 12 החודשים הנ"ל חלפו ביום 29/6/99 ועל כן מיום 30/6/02 חדל המצהיר להיות ערב לכתב הערבות.
7. בנוסף נטען כי לא התקיימו כל התנאים הדרושים על מנת להאריך את תקופת ההסכם לתקופת האופציה, כגון שיגור הודעה מהשוכר על רצונו להאריך את תקופת השכירות 6 חודשים לפני תום תקופת השכירות, כאשר המצהירים לא קיבלו הודעה על מימוש תקופת האופציה.
8. מסעיף 16.2 להסכם עולה כי הצדדים גילו את דעתם שעל השוכר להמציא ערבויות חדשות שיהיו תקפות לתקופת השכירות המוארכת, שם צוין כי "לא יאוחר מאשר 60 יום לפני תום תקופת השכירות הנקובה בחוזה המציא השוכר למשכיר ערבויות כמפורט בסעיף 9 לחוזה התקפות לתקופת השכירות המוארכת."
9. על פי סעיף 16.3 להסכם היה על הצדדים לחתום על חוזה חדש על תקופת השכירות הנוספת או על תוספת לחוזה על תקופת שכירות נוספת ובהעדר חתימה כתב הערבות ושטר החוב ללא תוקף.
10. לאחר קבלת דרישה לתשלום 30,000 ש"ח לפני כ- 10 חודשים, נסעו המצהירים למשיבה והודיעו כי לא קיבלו הודעה על הארכת תקופת ההסכם, כאשר ערבותם פקעה מזמן.
11. עוד נאמר למי מטעם המשיבה כי במידה והשוכר נמצא בנכס אסור לאפשר לו זאת ולהיות שם ללא תשלום דמי שכירות ולו ליום אחד כאשר נודע למצהירים כי למרות הפרות ההסכם נתנו לשוכר להיות במושכר עד חודש יוני 2004. 
12. האורכות הנ"ל היו ללא ידיעתם של המבקשים וללא הסכמתם של המבקשים.
13. השוכר מסר למצהירים בנוסף כי היה חוב בגובה 12,000 ש"ח אשר שולם על ידו, חוב עד אוקטובר 2003.

המבקש 1 נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ביום הדיון בכתב ההתנגדות ובמהלכה, העיד, בין השאר, כי הוא אכן חתום על גבי שטרי החוב. המבקש 1 הוסיף והעיד כי חתם על שטרי חוב נוספים אשר הוגשו וסומנו מש/2 אולם הוסיף כי לא ידע כי נפתח תיק הוצל"פ נוסף כנגד השוכר. המבקש הוסיף כי השטרות מש/2 הנ"ל נחתמו בשנת 1999 והכחיש כי השטרות נשוא כתב ההתנגדות נחתמו בשנת 2002 כאשר "הכל משנת 99'". המבקש נשאל הכיצד הוא יודע שהשוכר לא שלח בקשה להארכת האופציה והוא השיב כי "אני לא יודע שכן ביקשו". לבסוף המבקש העיד כי לא קיבל מהמשיבה הודעה בכתב כי הערבות פקעה.

לבקשת ב"כ המבקשים הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב. ב"כ המבקשים חזר על טענות המבקשים הנ"ל בסיכומיהם.

ב"כ המשיבה טען בסיכומיו, בין היתר, כי קיומם של שטרי חוב נוספים, כאשר המבקשים חתומים עליהם מעיד על כך שניתנו במסגרת הארכת תוקפו של ההסכם על ידי השוכר. עוד נטען כי תוקפו של כתב הערבות לא פג ללא הודעה אודות כך בכתב מהמשיבה. בנוסף לכך נטען כי טענת המבקשים לפיה היה חוב בסך של 12,000 ש"ח אשר שולם על ידי השוכר נטענה באורח סתמי וללא פירוט כנדרש כאשר מדובר בטענה אשר נטענת מפי עדות שמיעה ומבלי שהיתה להם ידיעה ממשית על גובה החוב למשיבה. לבסוף נטען כי הימנעות המבקשים להביא את השוכר כמצהיר מטעמם מדברת בעד עצמה וכל זאת כאשר השוכר הינו בנו של המבקש 1 ואחיו של המבקש 2.

דיון

המבקשים אכן אישרו כי היה חוב בסך של 12,000 ש"ח אולם נמסר להם על ידי השוכר כי חוב זה שולם. המבקשים לא טרחו להציג קבלה על כך, לציין באיזה יום התשלום הנ"ל שולם, כיצד בוצע התשלום ומי קיבל מידי השוכר את התשלום הנ"ל בפועל.