החלטה בתיק בשא 154430/08 - פסקדין

בפני שתי התנגדויות לביצוע שטר שהדיון בהם התקיים במאוחד.

ההתנגדות הראשונה מתייחסת ל-3 שיקים, שהוגשו לביצוע כנגד המבקשת, ע"ס 36,000 ש"ח

(12,000 ש"ח כל שיק).

השיקים משוכים ע"י "המילניום-רפואה סינית בע"מ", לפקודת הנפרעת - המבקשת.

בגבם חתימת הסב על החלק של המבקשת, וחותמת נא לשלם לפקודת המשיב.

השיקים הוצגו לפרעון, וחזרו בשל הוראת "ניתנה הוראת ביטול".

סכום החוב הכולל בתיק הוצל"פ מס' 01-08212-08-2 , נכון להיום 56,110 ש"ח.

התנגדות השנייה מתייחסת ל-2 שיקים, שהוגשו לביצוע כנגד המבקשת, ע"ס 37,000 ש"ח

(19,000 ש"ח ו-18,000 ש"ח). השיקים משוכים ע"י "ילם - צפון שיווק בע"מ", לפקודת הנפרעת - המבקשת. בגבם חתימת הסב על החלק של המבקשת, וחותמת נא לשלם לפקודת המשיב.

השיקים הוצגו לפרעון, וחזרו בשל הוראת "ניתנה הוראת ביטול".

סכום החוב הכולל בתיק הוצל"פ מס'01-08203-08-6 , נכון להיום 51,005 ש"ח.

המבקשת טוענת כי השיקים נשוא שתי הבקשות ניתנו ע"י מושכיהם תמורת סחורה שסופקה ע"י המבקשת, וכי הסחורה הוחזרה למבקשת עקב ביטול העסקה. לטענת המבקשת הודיעה לבנק על ביטול העסקה, וביקשה לקבל את השיקים לידיה על מנת להשיבם ללקוחות (המושכות). הבנק הסכים להחזיר את השיקים. כמו כן, הלקוחות ביטלו את השיקים בהסכמה עקב ביטל העסקה, והשבת הסחורה על-ידן לידי המבקשת.  בשלב מאוחר, נקלעה המבקשת לקשיים כלכליים והגיעה להסדר עם הבנק לפרעון החוב.

לטענת המבקשת נפלה מחלוקת בינה לבין הבנק לגבי יישום ההסדר, והבנק החל לנקוט בהליכים, ואף תבע את השיקים כאן, ממנה ומן המושכות, על אף שידע כי השיקים הללו אמורים להיות מוחזרים ללקוחות המבקשת. הבנק ידע כי אסור לבצע בהם כל שימוש, וכן לא לגבותם. המבקשת טוענת לכישלון תמורה מלא, שכן העסקה בוטלה. הבנק אינו אוחז בהם כשורה. כן נטען לפגמים בבקשת הביצוע.

בדיון נחקר מנכ"ל הנתבעת, ואישר כי למעשה בשיקים נשוא הדיון, בוצעו ניכיונות בחשבון המבקשת, ואולם עומד על טענותיו ובלי קשר לניכיונות, שבקשר לשיקים לא ניתנה תמורה (כנראה מהמבקשת למושכות), ומשכך ונוכח ביטול העסקות ומתן שיקים אחרים במקומם, היה על המשיב להשיבם.

ב"כ המשיב טען כי מדובר בצדדים קרובים, וכי המבקשת חתומה על השיקים כמסבה, ומשכך חייבת על פיהם, וכן השיקים הופקדו לניכיון וניתנה תמורה בעדם. כי לגישתו טענות המבקשת ביחס לתמורה, צריכות להישמע מפי המושכות, ולא מפי המבקשת שניכתה את השיקים בחשבונה, וכי לא הוכח, ולו לכאורה, חובת השבת השיקים נשוא הדיון למבקשת ו/או ללקוחותיה.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לדחות את הבקשה.

לאחר ניפוי מה שאינו רלוונטי, מסתבר כי למעשה טענת ההגנה היחידה האפשרית שבפי המבקשת, היא הבטחת מנהל המשיב להשיב את השיקים לידי המבקשת, בידיעתו שהעסקה נשואן בוטלה, וזאת כנגד מתן שיקים אחרים, שאכן ניתנו. טענה זו עלתה בדיון -סוף עמ' 2, וכן בפרק "הרקע העובדתי כישלון תמורה מלא", שבתצהיר ההתנגדות.

לטעמי מדובר בטענה סתמית נעדרת פירוט, וכנדרש בשלב דיוני זה ושאין לקבלה.

בראשית הכחישה המבקשת תמורה בגין השיקים, דבר שנסתר מני וביי בחקירה, ולעניין יחסי המבקשת והמשיב, ולהבדיל מיחסי המבקשת ומושכות השיקים.