החלטה בתיק בשא 153844/05 - פסקדין

1.      בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן ביום 29/11/04 בהעדר הגנה.

מעשה בהסכם שכירות שנחתם בין התובעת, בעלת המושכר ובין הנתבעת לתקופה של שנה אחת עם אופציה לשנתיים. לטענת התובעת בכתב התביעה, שילמה הנתבעת דמי שכירות במשך חודשיים ימים וחדלה ועל כן, נאלצה התובעת להגיש תביעה לפינוי הנתבעת ולתשלום דמי השכירות.

כתב התביעה נמסר למבקשת באמצעות הדבקתו על דלת הדירה נשוא התובענה ביום 22/9/03 לאחר שלושה ביקורים במועדים שונים.

2.      המבקשת הגישה ביום 7/10/03 מסמך שכותרתו " כתב הגנה על בסיס בקשה לדחות על הסף..." ולאחר שהובא בפני כב' הרשם צ'כנוביץ ניתנה החלטה לפיה יש להגיש בקשת רשות להגן כשהיא נתמכת בתצהיר כדין שאם לא כן תהא התובעת זכאית לפסק דין בהעדר הגנה.

בעקבות החלטה זו הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להגן אשר נדחתה לגופה תוך מתן אורכה בת 14 יום להגיש הבקשה כדין.  בקשת רשות להגן מטעם המבקשת הוגשה ביום 18/3/04 אך אף הפעם לא צורף לבקשה תצהיר כדין.

שוב ניתנה למבקשת בהחלטה מיום 30/5/04 אורכה בת 10 ימים ממועד קבלת ההחלטה לצרף תצהיר לבקשתה.

החלטה זו הומצאה למבקשת ביום 21/7/04 באמצעות הדבקה לאחר 3 ביקורים. רק לאחר העדר המצאת התצהיר כנדרש, ניתן ביום 29/11/04 פסק הדין.

יש לציין, כי ההחלטה מיום 30/5/04 וחובתה של המבקשת לפעול על פיה, צוינה אף בהחלטתה של כב' הרשמת דובסקי מיום 13/7/04 ואשר נשלחה ע"י המזכירות לכתובתה של המבקשת.

3.      יש לציין, כי גם בקשתה של המבקשת לביטול פסק הדין לא נתמך בתצהיר כדין ולפיכך, נדחה מועד הדיון ולצורך צירוף התצהיר תוך מועד נקוב.

התצהיר הוגש בפועל רק במעמד הדיון הנדחה.

4. המבקשת טוענת, כי מעולם לא קיבלה את כתב התביעה ועל כן, מן הדין לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

מבלי לדון בשאלת המסירה עצמה של כתב התביעה, הודתה המבקשת למעשה כי סמוך לפני הגשת המסמך שכונה על ידה " כתב הגנה" ניגשה אל הנתבע מס' 2 וצילמה את כתב התביעה כך ידעה כי הוגשה תביעה נגדה ומה מספרו של תיק ביהמ"ש.

כל זאת, בטרם ניתן פסק הדין, שלא להזכיר אף את הבקשה להארכת מועד שהוגשה על ידי המבקשת.

כל אלה מעידים על כך כי המבקשת קיבלה את כתב התביעה וידעה על קיומו בדרך זו או אחרת כך שאין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

5. עילה אחרת לביטול פסק הדין היא קיומה של עילת הגנה כלפי התביעה והסבר סביר למחדל של אי הגשת בקשת רשות להגן במועד או במקרה דנן - בקשה כדין.

בקשתה של המבקשת מעולם לא נדונה מאחר ולא צרפה לו תצהיר כדין. גם אם נתעלם מהשאלה האם החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) ברקוביץ מיום 30/5/04 נמסרה למבקשת אם לאו הרי בכל מקרה יש לבדוק אם למבקשת עילת הגנה כלשהיא אם לאו.

טענותיה של המבקשת כלפי התביעה מתרכזות בטענת קיזוז.

לטענת המבקשת, והנני לצטט את סעיף 21 לתצהיר המבקשת שהוגש במעמד הדיון :

" על פי חוק השכירות והשאילה אני זכאית לקיזוז אוטומטי מדמי השכירות ומבלי לפנות לערכאות... כל זאת בזמן שהייתי זכאית לקיזוז של כ 20,000 ש"ח...".