החלטה בתיק בשא 153736/06 - פסקדין

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 19.9.01, על פי שיקול דעתו של בית המשפט, שכן אין מחלוקת כי בוצעה מסירה של כתב התביעה למבקשת במהלך שנת 1991, אך זו לא הגישה בקשת רשות להגן.

2.         המבקשת לא הגישה בקשה להארכת מועד וזאת למרות המועד בו הומצאה לה האזהרה.

עם זאת ביקשה ב"כ המבקשת במהלך הדיון לראות בתצהיר המבקשת גם תצהיר בתמיכה לבקשה להארכת מועד ככל שיש צורך בהגשת בקשה זו.

הואיל וב"כ המשיב לא עמד על בקשתו וחקר את המשיבה על תצהירה גם לעניין האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק דין אינני דוחה את בקשתה על הסף מהטעם כי לא הגישה בקשה להארכת  מועד, אלא אבחן לגופו של עניין האם מתקיימים התנאים להארכת המועד.

3.         לפיכך בטרם אבחן האם יש מקום לביטול פסק הדין מפאת שיקול הדעת המוקנה לי, אקבע האם מתקיימים התנאים להארכת המועד.

4.         כתב התביעה עניינו חיוביו של החייב העיקרי, שמואל פרחי  (נ' 1) שהינו גיסה של המבקשת ובערבותה של המבקשת ואחרים לחיוביו מכוח כתב ערבות, אשר נחתם בין השאר על ידי החייבת ביום 12.1.88.

5.         בסעיף 2 לתצהירה הצהירה המבקשת כי מיד לאחר קבלת כתב התביעה פנתה על הנתבע 1 סיפרה לו על כתב התביעה. הנתבע 1 הבטיח לה כי יסדיר את העניין מיידית ולאחר זמן מה דיווח לי כי התביעה נגדה בוטלה.

בסעיף 4 לתצהיר הצהירה המבקשת כי על פי הדיווח שקיבלה נושא התביעה ככל שהוא נוגע לה "חוסל".

בעדותה נשאלה המבקשת מה עשתה לאחר קבלת כתב התביעה בשנת 1991 והשיבה כי פנתה לגיסה  והוא אמר שיטפל בזה.  בהמשך העידה כי הנושא טופל,  גיסה הודיע לה שהיא לא קשורה לנושא הזה ומאז לא קיבלה שום הודעה עד 8/05.

המבקשת התקשתה להסביר אמירתה בסעיף 4 לתצהירה לפיו "על פי הדיווח שקיבלתי כאמור נושא התביעה הנ"ל, ככל שהוא נוגע לי, חוסל" ומכל מקום לא חזרה בעדותה על הטענה כי נמסר לה על ידי גיסה כי התביעה נגדה בוטלה .

בכך הסתפקה המבקשת.

למעשה ויתרה המבקשת מרצונה על זכות הגישה לבית המשפט.

התנהגות המבקשת הייתה לכל הפחות רשלנות המתבטאת בעצימת עיניים לנוכח ידיעתה כי הוגשה תביעה כנגדה.

הנני רואה בהתנהגותה ,כעולה מתצהירה ועדותה, זלזול כלפי חובתה כבעלת דין(ע"א          625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג 2 בעמוד 721,723).

6.         יוער כי מב/1 אשר הוגש במהלך הדיון על ידי ב"כ המשיב אינו מעלה ואינו מוריד, מאחר וענינו פסק דין הצהרתי באשר למטלטלי המבקשת, כאשר המשיבים באותו פסק הדין הינם כפי הנראה נושים של המבקש, בלו ראובן, בעלה של החייבת. לפיכך החלטתי ניתנת בהתעלם ממוצג זה אשר אינו רלבנטי לבקשה.

7.         אין חולק כי האזהרה  נמסרה למבקשת בתיק ההוצאה לפועל ביום 4.8.05.

עם זאת טוענת המבקשת כי במועד זה לא נמסר לה פסק הדין אלא רק ב-20.11.05 כאשר צילמה מסמכים מתיק ההוצאה לפועל.

המבקשת הגישה בקשה לשחזור התיק ביום   21.11.05 אולם הגישה את בקשתה לביטול פסק הדין רק ביום 7.2.06.

8.         האזהרה כוללת את פרטי פסק הדין במלואם. אף אם נטען על ידי המבקשת כי האזהרה הומצאה ללא פסק הדין גופו, יש לדעתי לראות במועד זה את  מועד המצאת פסק הדין על בסיס " עקרון הידיעה".