החלטה בתיק בשא 153380/06 - פסקדין

1.         המבקשת הגישה תביעה כספית בסכום  של 96,098 ש"ח כנגד המשיב הפורמלי. לטענתה , היה המשיב הפורמלי עובד שלה עד לחודש דצמבר 2003. במהלך עבודתו הלוותה לו המבקשת סכום כולל של 87,000 ש"ח קרן.עם סיום עבודתו, אישר המשיב הפורמלי את חובו והתחייב לפרוע אותו, ראה נספח ב'. חבותו זו באה לידי ביטוי גם בכתב הגנה שהגיש כנגד גרושתו לדמי מזונות במסגרת תמ"ש 75522/00, בבית משפט לענייני משפחה ברמת גן (להלן - "תיק תמ"ש").

2. המבקשת טוענת, כי עם סיום עבודת המשיב הפורמלי, היא פנתה אליו פעמים אינספור בבקשה להחזיר את החוב, אך ללא הצלחה.

הוגשה גם בקשה לעיקול זמני , אצל המחזיקים: אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (להלן חברת אריה) וכן אצל המחזיקים. הם המשיבים בבקשה זו. הבקשה נענתה בתאריך 29.11.05.

3.         המחזיקים הגישו בקשה לבטל את צו העיקול  , בהתאם לתקנה 367 (ג) ו-376 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן "התקנות") בנימוקים כדלהלן:

הם מונו ככונסי נכסים לגבי מכירת דירה שהיתה בבעלות המשיב הפורמלי ואשתו אילנה דורף (להלן- גב' דורף).

בתיק תמ"ש, מינה אותם בית המשפט להחזיק את הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה לשם סילוק משכנתא שרבצה על הדירה לטובת בנק לאומי למשכנתאות וכן לקבל את כספי פדיון פוליסת ביטוח מנהלים של המשיב הפורמלי בחברת אריה, ולשם תשלום שכר טרחתם. המחזיקים קיבלו מאת חברת אריה את סכום פידיון מלוא הפוליסה.

4.         לטענת המחזיקים, על הכספים בחברת אריה, הוטל עיקול, על ידי גב' דורף להבטחת מזונות ומדור, עוד בתאריך 14.3.04 ראה נספח ג' לבקשה.

המחזיקים טוענים כי הטלת העיקול על ידי המבקשת, מונעת מהם לפעול בהתאם להחלטת בית משפט לעניני משפחה, והיא מנוגדת לסעיף 14 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט - 1959, הזכות למזונות אינה ניתנת לעיקול. לפיכך מבוקש לבטל את צו העיקול שהוטל על הכספים המוחזקים על ידם ככונסי נכסים.

דיון:

5.         מתברר, כי המשיב הפורמלי הינו אחיו של המנהל ובעל המניות של המבקשת. מר אביעזר דורף (להלן "המנהל"). יתכן כי הליך זה בא לעולם על מנת שהמבקשת תשמש ככלי שרת של המשיב הפורמלי ,במלחמתו כנגד גב' דורף באופן שהמבקשת, פעלה תחת המטריה כמעבידתו ובמסגרת הגשת התביעה נגדו, קיבלה צו עיקול. המבקשת היתה מודעת היטב להיות המחזיקים כונסי נכסים ואף ציינה זאת בבקשה להטלת עיקול. אין ספק שאינפורמציה זו הגיעה למבקשת באמצעות המשיב הפורמלי. הדרך בה נעשו הדברים, ההליכים בהם נקטה המבקשת אינה ראויה, משום שהיא פוגעת בתפקודם של המחזיקים ככונסי הנכסים ומשבשת את החלטת בית משפט לענייני משפחה.

6.         ב"כ המבקשת טוען , כי בקופת הכינוס יש כספים העולים על סכום העיקול , לא ברור האם הכספים שבידם הם דוקא הכספים שהתקבלו ממימוש פוליסת הביטוח.אני דוחה את טענת המבקשת, כי על המחזיקים היה לפנות לבית משפט לענייני משפחה על מנת לקבל את אישורו להופיע בבקשה שבפני. המחזיקים פעלו בהתאם לתקנות על מנת להסיר את צו העיקול.

7.         מסקנות

לענין ההבט המשפטי, על המבקשת לעבור שתי משוכות. האחת בהתאם לתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, כאשר על המבקש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה .." המשוכה  השניה הינה בתקנה 374 (ב) לתקנות  כאשר על המבקש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין"

על מבקש צו העיקול לעמוד בשתי משוכות אלה ברמה גבוהה של שכנוע.

8.         מתוך מסכת העובדות שהתגלתה בפני עולים הדברים כדלקמן:

לא ברור כלל האם סכום החוב הוא כפי שנטען על ידי המבקשת. המנהל העיד, כי סכום החוב נובע גם ממוצרים שניתנו על ידי המבקשת כמו מזגן ומוצרי אינסטלציה לצורך שיפוץ ביתו של המשיב הפורמלי. האם קניות אלה מופיעות בהנהלת חשבונות של המבקשת , מתי רכשה המבקשת מוצרים אלה ומתי העבירה אותם למשיב הפורמלי , כאשר תיק התמ"ש הוא משנת 2000, הרי שהשיפוצים נעשו, יש להניח, כאשר השלום שרר עדיין בביתם של המשיב והפורמלי וגב' דורף,דהיינו,עוד לפני שנת 2000. גם ההלוואה הראשונה, בהתאם לנספח א' לכתב התביעה נלקחה ב- 21.9.2000,  אם כך, לא מדובר בחוב שהוא נתמך בראיות מהימנות לכאורה. כפי העולה, המשיב הפורמלי עזב את עבודתו אצל המבקשת בסוף 2003 והנה רק בנובמבר 2005, מצאה לנכון להגיש את התביעה נגדו, כאשר מיד  גם הגישה בקשה לצו עיקול. המנהל נחקר על תצהירו והשיב, ראה עמ' 12:

ש. אתה טוען שנתתם לאחיך חיים דורף הלוואה של87,000 ש"ח

ת. זה הלוואה ומוצרים שנקנו על שם אשד עבור הבית שלו. הרוב זה הלוואה. מזגן ומוצרים לשיפוץ הבית.

ש. מה היה ההלוואה בכסף ומה שווי המוצרים.

ת. אני יודע שהחוב הוא 87,000 ש"ח . אני זוכר ש 7000 ש"ח זה מזגן . ו3000 ש"ח חומרי אינסטלציה, והיתר זה 77,000 ש"ח זה כסף בערך פחות או יותר.