החלטה בתיק בשא 153258/04 - פסקדין

בפני בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד ביום 22/1/04 בה הוריתי בתוקף סמכותי לפי תקנה 160 (ד)  לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות"), כי ההתנגדות תמחק ללא צו להוצאות, נוכח העובדה שהמבקש לא הגיש סיכומים עד אותו מועד.

יצויין כי הדיון בהתנגדות נערך ביום 4/9/03 כאשר בהחלטה שניתנה באותו יום הוריתי למבקש להגיש סיכומים תוך 30 ימים.

ההתנגדות בתיק זה הוגשה בגין שיק שנמשך ביום 20/3/02 על ידי נמרוד מיזוג ופיננסים בע"מ וסכומו 17,340 ש"ח. השטר נמשך לפקודת קוויק טרידינג בע"מ.

על גב השטר מצויה חתימה של קוויק טרידינג בע"מ, ולאחריה חתימה שלידה רשום מספר ת.ז. 68649887. מספר תעודת הזהות של המבקש הינו 68649987. היינו, מדובר בשינוי קל של מספר אחד.

המבקש טען בהתנגדות כי אינו עושה השטר, אינו הנפרע ואינו מסב השטר, וכי חתימתו אינה מופיעה על השטר, לא בפני השטר ולא בגבו.

ההתנגדות הוגשה באיחור, ולפיכך הגיש המבקש בקשה להארכת מועד. בבקשה נטען כי המבקש לא קיבל את האזהרה וכי אף מי מבני משפחתו לא קיבל את האזהרה. במהלך הדיון הוגש לתיק אישור המסירה של האזהרה. המסירה של האזהרה בוצעה ביום 2/8/02, באמצעות הדואר, בכתובת משעול השוהם 1/21 בחולון, וחתמה עליה אשתו של המבקש - ציפי בדוס.

המבקש אישר הדיון שנערך בפני כי הוא מתגורר בכתובת שבה בוצעה מסירת האזהרה וכי שם אשתו הינה ציפורה. ההתנגדות הוגשה ביום 18/12/02 היינו באיחור של כ-3 חודשים.

בסיכומים טוען המבקש כי טיעוניו בנוגע למסירת  האזהרה לא נסתרו בהעדר כל אישור מסירה בחתימת המבקש עצמו. לטענה זו אין שחר. מובן שטענת המבקש נסתרה משהוצג אישור מסירה, המעיד כי המסירה בוצעה בכתובתו של המבקש  וכי ציפי בדוס, אשתו, חתמה על האישור.

המבקש לא צרף תצהיר כלשהו של אשתו שבו היא מתכחשת לחתימתה על אישור המסירה (וכידוע, הנטל לסתור את אישור המסירה מוטל היה על המבקש).

זאת ועוד, במקרה דנן מדובר במסירה שבוצעה באמצעות הדואר. במקרה כזה חלה תקנה 497 לתקנות בה נקבע כי "הוראות תקנות 490 ו-491 לא יחולו על כתב בי-דין שהומצא בדואר רשום עם אישור מסירה, ורשאי בית המשפט לראות את הכתב כאילו הומצא כדין ואת התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך ההמצאה".

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי מסירת האזהרה בוצעה כדין ביום 2/8/02, ואילו ההתנגדות הוגשה באיחור ביום 18/12/02 .

משנדחתה גרסתו של המבקש כי לא בוצעה מסירה כדין של האזהרה, הרי אין למבקש, למעשה, כל הסבר מדוע הוגשה ההתנגדות באיחור. 

באשר להגשת הסיכומים:

כאמור הדיון התקיים ביום 4/9/03 והיה על ב"כ המבקש להגיש סיכומים תוך 30 ימים.

ביום 29/9/04 פרצה שביתה בבתי המשפט ובלשכת ההוצל"פ, שנמשכה עד ליום 9/10/03, לעניין זה ראה הודעה על שביתה לפי תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה, ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים) התשמ"א-1981, אשר הוצאה על ידי מנהל בתי המשפט דאז, כב' השופט ארבל, ביום כד' בתשרי תשס"ד-20/10/03.

לאחר מכן, חודשה השביתה ביום 19/10/03 והסתיימה ביום 5/1/04, ראה הודעת מנהל בתי המשפט לפי התקנות הנ"ל מיום יב' טבת תשס"ד-6/1/04.

בתקופת הביניים מיום 9/10/03 ועד ליום 29/10/03 חלה פגרת סוכות.

למעשה, ביום בו החלה השביתה ביום 29/9/04, חלפו ועברו כבר 25 ימים מתוך 30 ימים שנקצבו להגשת הסיכומים, ומועד הגשת הסיכומים התקרב עד מאוד. גם אם נתחשב בכל מועד השביתה והפגרה כמקשה אחת מיום 29/9/03 ועד ליום  5/1/04, הרי המועד להגשת הסיכומים חל מספר ימים בודדים לאחר יום ה-5/1/04.

ביום 22/1/04 משלא הוגשו הסיכומים נמחקה ההתנגדות.