החלטה בתיק בשא 1531/05 - פסקדין

1.        

א.         בפני בקשה, אשר כונתה בכותרתה "בקשה מתוקנת לתיקון כתב הגנה". זהו הגילגול השלישי לבקשה זו, אשר ראשיתה בבקשה נשוא בש"א 4414/04. בבקשתם הנ"ל עתרו המבקשים דנן (אשר הצטרפה להם, משום מה, הגב' אורנה אלחדיף) "לתקן את כתב ההגנה כך, שיכיל גם תביעה שכנגד כנגד המשיב (בנק המזרחי המאוחד בע"מ - ג'ט"ל) וצירוף נתבע שכנגד נוסף, קו-לו עבודות בנין ופיתוח בע"מ" (להלן, "הבקשה הראשונה"). הבקשה הראשונה נדחתה על-ידי כב' הרשמת קויפמן בהחלטתה מיום 11.11.04 בהעדר תצהיר. הרי, במקום לצרף תצהיר מטעמם, המבקשים בבקשה הראשונה הסתמכו על תצהיריהם בבקשת הרשות להתגונן, על תצהירי העדות הראשית בתיק זה (ת.א. 4971/01, 4976) ועל תצהירו של המבקש 2 בבקשתו איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע.

ב.         משנדחתה הבקשה הראשונה, הגישו המבקשים את בקשתם נשוא בש"א 5816/04 (להלן, "הבקשה השניה"), בה (כפי, שעולה מסעיף 2 להחלטת כב' הרשמת קויפמן מיום 02.02.05) הבהירו המבקשים, כי הם מבקשים לראות בכתב הגנתם כתב תביעה שכנגד. ודוק: מעולם לא הגישו המבקשים כתב הגנה, והתצהיר, התומך בבקשתם רשות להגן, משמש את כתב הגנתם. מן הטעמים בהחלטתה בבקשה השניה דחתה כב' הרשמת קויפמן את בקשת המבקשים "לדון בכתב ההגנה כתביעה שכנגד" (כלשון סעיף 6 להחלטתה הנ"ל של כב' הרשמת קויפמן). ואולם, כלשונה, "לפנים משורת הדין", הרשתה הרשמת הנכבדה בהחלטתה הנ"ל למבקשים להגיש בקשה מתוקנת לתיקון כתב ההגנה תוך 14 יום.

ג.          הבקשה הנוכחית הוגשה כעבור שנים עשר יום. כב' הרשמת קויפמן קבעה, שהבקשה תידון במסגרת קדם המשפט (אשר אמור היה להתקיים בשעתו בפני מותב אחר). אינני רואה לפרט את מלוא השתלשלות התביעה מאז. די אם אומר, שישיבת קדם המשפט הרלוונטי, התקיימה ביום 12.11.07. זאת, בין היתר, כי מרוב בקשות ביניים לא הייתי ער לכך, שהבקשה, הנידונה עתה, עודנה תלויה ועומדת.

2.        

א.         מטרת הבקשה הנוכחית היא ליצור את המנגנון הדיוני לשם הגשת תביעתם הנגדית של המבקשים. עילת הגנתם, בגינם ניתנה להם הרשות להתגונן, דהיינו הפרת חובת הנאמנות של הבנק המשיב והתרשלותו הנטענת, משמשת לכאורה למבקשים, ולו חלקית, גם עילת תביעה. אלא מאי? משהוגשה התביעה בסדר דין מקוצר, כאשר בעת מתן הרשות להגן לא ביקשו המבקשים גם רשות להגיש כתב הגנה, נמנעה מהם האפשרות הדיונית להגיש את תביעתם הנגדית. מכאן בקשתם הנידונה, כפי שהגישוה מלכתחילה, לתקן את כתב הגנתם, הוא התצהיר מטעמם, שתמך בבקשתם רשות להתגונן, אשר עם מתן הרשות להגן הפך לכתב הגנתם.

ב.         לפי עניות דעתי, עצם הבקשה לתקן את "כתב הגנתם" מחטיאה את מטרת המבקשים, שהרי נחוצה להם הרשות להגיש כתב הגנה בעת הזאת על מנת שגם יוכלו להגיש כתב תביעה שכנגד. מהותית אין נחוץ להם ואין הם חפצים לתקן דבר בתוכן התצהיר, התומך בבקשת הרשות להתגונן. לפיכך, תמהני, מדוע מלכתחילה ביקשו המבקשים "לתקן את כתב הגנתם" כלשונם. ואולם, משבית משפט זה (כב' הרשמת קויפמן) לא פסל את עצם הגשת בקשה מעין זו לתקן את כתב ההגנה, אף אנוכי אתייחס לבקשה במתכונת הדין לתיקון כתב טענות.

3.         כידוע, על הבקשה לתקן את כתב ההגנה להתייחס מהותית לתיקון המבוקש ודיונית לסיבת הצורך לתקן את כתב ההגנה בשלב הזה של הדיון. כאמור בע"א 200,199/82 סניטובסקי, ואח' נ' חברת החשמל לישראל, ואח', פ"ד ל"ט (1) 225, 235 (מול האות "ז"), "חשובה גם העובדה, שעל מבקש התיקון לנמק את בקשתו ולשכנע את בית המשפט, על שום מה איחר בהגשת הבקשה..." כך וגם נקבע בע"א 722,721/84 משען נ' מדינת ישראל, מדינת ישראל נ' משען, פ"ד מ"א (1) 748, 755 (מול האות "ה"), "בכל מקרה, על  מבקש התיקון לנמק את בקשתו ולשכנע את בית המשפט על שום מה איחר בהגשת הבקשה (ע"א 41/59..., שאוזכר בע"א 200,199/82)". ברי, כי את העובדות, עליהן מתבססת בקשת תיקון כתב הטענות, יש לתמוך בתצהיר.

4.         בתצהירו של מר אבי אלחדיף מיום 13.02.05, התומך בבקשה הנידונה לתקן את כתב ההגנה, הפכתי והפכתי. לא מצאתי בו ולו מילה אחת על שום מה הוגשה הבקשה לתקן את כתב ההגנה באיחור, כפי שהוגשה לראשונה בשנת 2004. זאת למרות לשונה המפורשת של כב' הרשמת קויפמן בסעיף 7 להחלטתה מיום 11.11.04 בבקשה הראשונה (בש"א 4414/04):

"עוד יצויין, כי על בעל הדין העותר לתיקון להסביר כי עשה כל שביכולתו לפנות

לבית המשפט עם גילוי הצורך בתיקון.

בענייננו, לא פורטו מהן הנסיבות שהצריכו את התיקון ולא ניתן בבקשה כל

הסבר מדוע רק בשלב זה עותרים המבקשים לתיקון כתב הגנתם. ויובהר לעניין

זה כי עסקינן בתובענה משנת 2001, כאשר הבקשות למתן רשות להתגונן הוגשו

אף הן בשנת 2001 החלטה בדבר מתן רשות להתגונן ניתנה בשנת 2002 והחלטה

בערעור בחודש ינואר 2004.

            יתרה מזו, גם ההסבר שניתן בתשובת המבקשים לאיחור בהגשת הבקשה, אינו נתמך בתצהיר".

מכאן, כי בהעדר ההסבר לאיחור בהגשת הבקשה לתקן את כתב ההגנה בתצהירו הנ"ל

של מר אלחדיף, דין הבקשה להידחות.