החלטה בתיק בשא 152115/07 - פסקדין

א. כללי וטענות הצדדים

זו התנגדות לביצוע 3 שיקים ע"ס 97,000 ש"ח, שזמן פירעונם מ- 21/6/06 עד 22/8/06, המשוכים ע"י המבקשת לפקודת נפרעת בשם "אדמוב משה בע"מ" (להלן - " אדמוב משה"). בגב השיקים קיימות שתי חתימות היסב של הנפרעת - אדמוב משה ושל חברת אדמוב משה חברה לבניין והשקעות בע"מ (להלן - " אדמוב השקעות"). השיקים הוצגו לפירעון, וחזרו כולם בציון נ.ה.ב.. סכום החוב בהוצל"פ כיום הינו 140,322 ש"ח.

המבקשת הצהירה באמצעות מנהלה, מר יצחק גליקמן, שמדובר בשיקים טובה, שנמסרו לחנן  שרייטר  מנהל "אדמוב השקעות" שביקש שיקים לעזרה בבנק של "אדמוב משה", שלא ניתן בעדם ערך כלשהו, ולא נתקבלה בגינם כל תמורה, וכי המשיב אינו אוחז כשורה, מאחר ונעשה בשיקים שימוש מנוגד למטרה שלשמה הוצאו. נטען שהמבקשת קיבלה 3 שיקים נגדיים שתאריכם מוקדם לשיקים שמסרה המבקשת ולא נפרעו. נטען, שאדמוב השקעות הינה חברה קבלנית גדולה ומכובדת, שבוצעו עסקים עימה בעבר, ונוכח היכרות רבת השנים עם חנן, לא הוגבלה סחרות השיקים. לטענת המבקשת, לכשחולל השיק הראשון הנגדי בשל חשבון מוגבל, ביטלה את השיקים שמסרה, וגילתה שהשיקים הוסבו בניגוד למוסכם. כן נטען, כי בשיקים שקיבלה המבקשת קיימות 2 חתימות על חותמת של אדמוב השקעות, בעוד שבגב השיקים דנן קיימת חתימת הסבה אחת של אדמוב השקעות. עוד נטען, כי מבירור ברשם החברות עולה שאדמוב משה לא קיימת, ויוחסה למשיב, כלשון המבקש, "יד אחת" עם אדמוב ו/או עם חנן. לסיכום נטען, כי מסירת השיקים נועדה לצורך הפקדתם בחשבון אדמוב בלבד.

המשיב עפ"י הדיון וסיכומיו טוען לדחיית הבקשה. לטענתו, השיקים נחזים להיות שיקים רגילים, לא מופיעה בהם כל הגבלה או אזהרה, ונוכח הסתמכות המבקשת על חנן, לא הגבילה סחרות השיקים, ולכן עליה לשאת בתוצאות מחדלה. נטען, שהמבקשת מנסה לייחס למשיב מידע שאינו בידיעתה ו/או ברשותה, ואף כשלה מלהוכיח זאת, שכן הנטען בס' 5 לתצהירה נסתר בעדותה. נטען לחוסר פירוט בעניין ביטול השיקים, ולאי צירוף הודעת הביטול. כן נטען, שהודעת הביטול ניתנה לאחר שהשיקים הנגדיים חוללו, ובניגוד למוצהר. מעבר לכך נטען, כי העובדה שאדמוב לא קיימת, התבררה רק, בסמוך לבקשת הביצוע, ולכן אין לייחס למשיב ידיעה או אי ידיעה לגבי קיומה או אי קיומה.

ב. דיון והכרעה

בדיון נחקר מנהל המבקשת על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם וכאמור לעיל. לאחר עיון בחומר שבתיק והדיון אני מחליט לדחות את הבקשה ומן הטעמים המצטברים הבאים:

1. העובדה שהנפרעת בשיק "אדמוב משה" הינה חברה שאינה קיימת, אינה מעלה או מורידה לעניין חבות המבקשת כמושכת השיקים, ולפי סעיף 21 (ב) לפקודת השטרות שזו לשונו: "שטר שנמשך או שהוסב בידי אדם שאין לו כושר או כוח לחוב על פי שטר, משיכתו או היסבו מזכים את האוחז להיפרע על פי השטר ולאכוף אותו על כל צד אחר שבו".  בעניין זה מציין זוסמן בספרו דיני שטרות מהדורה שישית בס' 14, עמ' 25, כי טענת הפסלות עקב היעדר  כושר לצד מסוים (במקרה דנן למסב - "אדמוב משה") , אין בה כדי לפגוע בחבותו של צד אחר, למשל המושכת - המבקשת, ולא זו אף זו, האוחז  שדורש את הפירעון, אינו חייב להחזיק במעמד של אוחז כשורה, וכדי להתגבר על טענת הפסלות של צד לשטר וכלשונו כך : "טענת הפסלות משמשת הגנה כשהיא באה מפי מושך או מסב פסול דין אשר עליו מבקשים לאכוף שטר, אבל אינה משמשת הגנה כדי להעמיד את אחיזת התובע בסימן שאלה כשנתבע אדם אחר על פי השטר... לעניין זה הפסלות אינה טענה ולפיכך אין הכרח באחיזה כשורה דווקא כדי להתגבר עליה".

מן האמור עולה שדי באחיזה גרידא של המשיב בשטר לאכוף הפירעון כלפי המבקשת - מושכת השיקים, ואין נפקות לטענת אי קיום ו/או במילים אחרות היעדר כושר של הנפרעת - המסבה בשיקים כאן.

2. בנוסף נטען למסירת שיקים טובה, למטרה מסוימת, ולקבלת שיקים  נגדיים מאדמוב השקעות שלא כובדו. אין בנטען להוות הגנה אפשרית כלפי המשיב, שהינו צד ג',  שלחשבון המסב אצלו הופקדו השיקים. המבקשת לפי גירסתה שלה הינה, או מיטיב החב לפי סעיף 27 (ב) לפקודה, ולפיו אין נפקא מינה אם האוחז - המשיב, ידע בשעת נטילת השטר שמדובר במיטיב. בנוסף עצם קבלת שיקים נגדיים, כנגד השיקים כאן, מהווה עסקת גלגול/החלפת שיקים, שיש בה תמורה מבחינת המבקשת, ומשכך ועפ"י סעיף 26 (ב) לפקודה ניתן לראות במשיב כאוחז בעד ערך כלפי המבקשת ודי בכך בכדי לחייב המבקשת בפירעון השיקים אליו ומשידעה שהשיקים יופקדו לחשבון בנק של תאגיד הזקוק לעזרה,  משמע לאשראי, וזאת כבר בשלב דיוני זה, וללא צורך לברר את שאלת האחיזה כשורה, כגוברת על פגם קודם, עניין שככלל אינו מתברר בשלב דיוני זה.

בעניין החלפת שיקים ושיק טובה ראה החלטתי בתיקי בש"א 155677/04, 155689/04 יעקב לבין נ' בנק המזרחי בע"מ, מיום 24/3/04, שם נאמר בין השאר: "בע"א 236/60 ש. שוירץ נ' ברקליס בנק ד.ק.או פד"י יד 3 בעמ' 2122, נדונה פרשה דומה, שם נמסרו שיקים כנגד שיקים ומבלי שהייתה עסקה או חוב אמיתי בין הנוגעים בדבר, בימ"ש קבע באותו מקרה שמושך השיקים חב כמיטיב לפי סעיף 27 (ב) לפקודה, נאמר שם בעמ' 2133, מול האות ג': 

"בין כל שלושת האנשים הנ"ל לא נעשתה כל עיסקה שבעקבותיה נוצר חוב שלתשלומו שימשו השיקים. השיקים מתוארים על ידי המערער כ"שיקים של גלגול", היינו, כשיקים שהיו מיועדים לנפח באופן מלאכותי את חשבונו של אדם בבנק שאליו הוכנסו, ולאפשר בדרך זאת לבעל החשבון לקבל כסף מהבנק".

באותו מקרה מושך השיקים, טען כי לא קיבל תמורה בעד השיקים, שכן השיקים הנגדיים לא נפרעו וכי הבנק ידע שהוא עוסק בשיקים של גלגול. טענתו נדחתה ונקבע שהבנק אוחז בעד ערך.

ראה שם, בעמ' 2124 בסעיף 4, מול האות ג': 

"והנה כאשר מסר מורגנובסר את השיקים לבנק המשיב, הוא קיבל קרדיט בעדם. הלוא זאת המטרה המוצהרת של הוצאת מסמך שכזה וגלגולו. היינו לאפשר לאדם אחר לקבל כסף בעדו, משקיבל, אין מוציא המסמך יכול לקבול על כך, שהאוחז נהיה לאוחז בעד ערך. לשם כך נולד המסמך הלזה".

3. לא ראיתי ממש, גם בטענה כנגד חתימת ההיסב של אדמוב השקעות, וחסר נטען בחתימה, מול שיקים אחרים המשוכים על ידה. יצוין כי השיקים הנגדיים משוכים על בנק אחר, וכן לא ראיתי פירוט מספק בעניין טענה זו, וקונקרטי ביחס להיסב השיקים כאן למשיב, שיש בו הגנה לכאורית מספקת כנדרש בשלב דיוני זה.

ג. סוף דבר

נוכח כל האמור, אני מורה על דחיית ההתנגדות שבפניי, הליכי ההוצל"פ בתיק 5-56-02799-01 ימשכו כסידרם והמבקשת תשלם למשיב הוצאות הדיון בעניין בסך 11,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ' בכסלו, תשס"ח (30 בנובמבר 2007), בהעדר הצדדים.