החלטה בתיק בשא 151960/07 - פסקדין

הבקשה

מונחת בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי, ביום 24.12.06,  בתובענה שהגישה המבקשת (להלן: "המבקשת"  או "התובעת") נגד המשיבה (להלן: "המשיבה"  או "הנתבעת"), במסגרת ת.א. 10287/04, לפיו נדחתה התביעה, בהעדר התייצבות, והמבקשת חויבה לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 1,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ש"ח + מע"מ (להלן: "פסה"ד").

הנימוקים לדחיית התביעה מפורטים ומצויים בגוף פסה"ד, אך בשל חשיבותם גם להכרעתי בבקשה דנא, אחזור עליהם בפרק ה"רקע" שיובא להלן, תוך שזירתם ברצף האירועים וההתנהלות שפקדו את התיק ושהיה בהם להכריע את גורלו, כפי שנקבע בפסה"ד.

עם הגשת הבקשה דנא, אפשרתי למשיבה להגיש תגובתה ולמבקשת תשובתה לתגובה. המשיבה ניצלה אפשרות זו ותגובתה מונחת בפניי. תשובה לתגובה זו לא נתקבלה.

רקע

התובענה נשוא הבקשה, הוגשה בינואר 2004, לפני למעלה משלוש שנים, אשר במהלכם התחלפו באי כוחה של המבקשת.

תחילה, התובענה הוגשה חתומה ע"י עוה"ד יוסף סלוביק (להלן: עו"ד סלוביק"), שייצג את המבקשת, ועקב תקלות הקשורות לרישיונו כעו"ד, במהלך ניהול התיק, "התגלגל" התיק לטיפולו של עוה"ד אחיקם גריידי (להלן: "עו"ד גריידי").

בדיון שהתקיים ביום 19.04.05 בפני השופטת שדנה בתיק בשלב קד"מ (כב' הש' גרוסמן), הודיע ב"כ הנתבעת - עוה"ד אורן בן יאיר (להלן: "עו"ד בן יאיר"), כי הוא מופיע מטעם שני הצדדים, היות ועו"ד גריידי "נאלץ להשתחרר לדיון אחר". עו"ד בן יאיר הודיע אף באותה ישיבה, כי הצדדים פתוחים להידברות, וכי אם לא יגיעו להבנה, ישתדלו להגיע להסדר בדבר הגשת תצהירים, עד לישיבת קדם הבאה.

ביום 20.09.05, בדיון קד"מ נוסף, הודיעו ב"כ הצדדים כי לא הצליחו להגיע לפשרה, ולפיכך הוקצבו להם מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.

בישיבה הבאה שהתקיימה בפניי ביום 17.01.06, הופיע עו"ד סלוביק והתנצל על כך שלא הוגשו תצהירי עדות מטעם התובעת (המבקשת כאן), תוך מתן הסבר לפיו "חלה תקלה, התיק נוהל על ידי במשך איזה שהיא תקופה ואז עבר לעו"ד אחיקם (הכוונה לעו"ד גריידי - הערה שלי י.ש.)  עקב בעיה אישית שהייתה לי, בין לבין חזרתי לפעילות במשרד ובמעבר לתיקים מעו"ד גריידי אליי חזרה, הייתה טעות בהגשת תצהירי העדות הראשית בתיק זה" (ר' הפרוט' בעמ' 4).

לפי הודעה זו - קיבל עו"ד סלוביק את הייצוג בחזרה לידיו.

באותו דיון הארכתי לתובעת את המועד להגשת תצהירים ב-7 ימים וקבעתי את התיק לישיבת קד"מ נוספת, בפני כב' הש' גרוסמן.

בישיבה הנדחית שהתקיימה ביום 31.05.06, הופיע מטעם התובעת לפתע שוב, עו"ד גריידי , תוך שהוא "מבשר" בתחילתו של דיון כי " אתמול בשעה 20:00 קיבלתי עליי את הייצוג של התובעת. אני אפקיד ייפוי כוח לתיק. למדתי את התיק ואני יכול לטעון היום. אני ייצגתי את התובעת בעבר (ר' הפרוט' בעמ' 7).

בתשובה לדברים אלה טען ב"כ הנתבעת-עו"ד בן יאיר כי "לצערי אני לא זוכה לשיתוף פעולה מצד התובעת מהמייצג הקודם עו"ד סלוביק. בתיק ביהמ"ש מצויים תצהירי עדות ראשית שהוגשו ע"י עו"ד גריידי, לכן אני לא מקבל את דברי חברי שנכנס לתיק רק אתמול. בהתאם להצהרת עו"ד סלוביק בדיון שהתקיים, הצהיר עו"ד סלוביק כי הוא זה שמייצג" (ר' הפרוטוקול בעמ' 8). תגובתו של עו"ד גריידי הייתה כי "ביום 01.01.06 הוחזר התיק לטיפולו של עו"ד סלוביק. מאז ועד אתמול בלילה אני לא טיפלתי בתיק" (עמ' 8 לפרוט').

כב' הש' גרוסמן, בהתעלם משאלת הייצוג בתיק, התייחסה לנושאים הפרוצדוראליים שעלו ממנו באותו שלב, כמו הארכת מועד להגשת סיכומים, הפעם מטעם הנתבעת, ונקבע מועד נוסף למתן החלטה בבקשה שהגישה הנתבעת, לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להוצאותיה (להלן: "הבקשה להפקדת ערובה"), לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א").

ביום 04.07.06, בהחלטה מפורטת, דחתה כב' הש' גרוסמן את בקשת הנתבעת להפקדת ערובה, תוך שהיא קובעת כי "על פניה התביעה ראויה להתברר ואין לומר כי היא מופרכת".

יוזכר גם, כי בין כל אלה, הגישה התובעת בקשה לסעד זמני - לצו עיקול זמני - כנגד הנתבעת, על כל הכספים המוחזקים בידי המחזיקה - לשכת ההוצל"פ ת"א - עד לגובה סכום התביעה (להלן: "הבקשה לצו עיקול זמני"). בתיק נמצאות שתי החלטות, האחת מיום 22.03.04 מאת כב' הרשמת ברקוביץ, הדוחה את הבקשה, ואילו השנייה, מיום למחרת 23.03.04, המקבלת את הבקשה עד לדיון במעמד הצדדים ותוך חיוב בהפקדת ערבויות. בין אם נדחתה הבקשה ובין אם נתקבלה, שתי החלטות סותרות אלה  לכאורה, מעלות בבסיסן תהיות באשר לגבי עצם קיום החוב הנטען בתביעה.

ההחלטות הנזכרות לעיל, הן בבקשה להפקדת ערובה והן בבקשה לצו עיקול זמני, תסייענה לי בקביעה שאעשה, לצורך הכרעתי בבקשה דנא, באשר לסיכויי התביעה.

ביום 17.09.06, נמצא התיק בשל להוכחות, לאחר שתצהירי הצדדים הוגשו לתיק ביהמ"ש, ולפיכך נקבע מועד לדיון הוכחות בפניי, ליום 24.12.06.