החלטה בתיק בשא 151880/08 - פסקדין

בפני בקשה לדחיית התביעה של המשיבים כנגד המבקשים על הסף בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי , מחמת ההתיישנות.

המשיבים הגישו תביעה כנגד מספר גורמים , וביניהם המבקשים כאן . בכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 8/11/98 המבקשים היו שם נתבעים מספר 20,25 בהתאמה .התביעה הוגשה בעילה נזיקית בגין מותו של המנוח  דני שרף ז"ל אשר נפטר בעקבות אירוע ספורט בו השתתף ביום 17/6/95 . בכתב התביעה נטען כי במהלך תחרות קייאקים בה השתתף המנוח ,התהפך הקיאק שלו והוא נפל למים .המנוח הוצא מהמים כשהוא חי ונושם .

המבקש 1 הינו רופא שעבד באותה תקופה במסגרת המבקש 2 בית החולים יוספטל באילת ,. בכתב התביעה אין יחוס רשלנות למבקשים על בסיס עובדות ספציפיות או מחדלים מצידם, והם נתבעו בין יתר הנתבעים , 26 במספר, כאשר טענות הרשלנות בכתב התביעה יוחסו אל "הנתבעים" כולם ללא פירוט אחריותו של כל נתבע ונתבע .כך שאין אפשרות לדלות מכתב התביעה  מה הוא המעשה או המחדל שהנתבעים עשו או חדלו והמהווה רשלנות מצידם המקימה עילה למשיבים להגיש נגדם תביעה .

 מכל מקום בסוף חודש אוגוסט 99 הוגשה בקשה ע"י בא כוח המשיבים , ולפיה הוא בקש למחוק את הנתבעים 20(המבקש 1 ) 25 ( המבקש 2 ) ו26  משרד הבריאות של ממשלת ישראל מכתב התביעה .

ביום 31/8/99 ניתנה החלטה ע"י כב' השופטת ש. אלמגור, ובה החליטה -

" בהתאם להסכמת הצדדים אני מורה על מחיקת נתבעים 20,25,26 מכתב התביעה ."

ביום 11/7/07 הוגש כתב תביעה מתוקן ע"י המשיבים, ובו , שוב צוינו שמותיהם של המבקשים כנתבעים מספר 9- ו 10 .

בבקשתם , לא מציינים המבקשים מתי קיבלו לידיהם את כתב התביעה המתוקן שבו שוב צוין שמם כנתבעים, ואילו בא כוח המשיבים בתגובתו אומנם העלה טענה סתמית כי הבקשה הוגשה באיחור רב של חודשים בלא כל קשר להארכת מועד ובלא כל תצהיר .

בא כוח המשיבים אינו מציין מועד מסירת כתב התביעה המתוקן לידי המבקשים  , ואינו  טוען כי חלף המועד להגשת בקשה זו לדחיית התביעה בגלל התיישנות, ואינו טוען כי הבקשה לא הוגשה בהזדמנות הראשונה שנקרתה על דרכם של המבקשים להעלות טענת התיישנות.

באשר לאי הגשת תצהיר , לא בקשתי תגובה מטעם בא כוח המבקשים יען כי אין צורך בהגשת תצהיר במקרה זה שכן העובדות הדרושות להכרעה בבקשה מצויות בכתבי הטענות עצמם, וההחלטה בבקשה דורשת אך ביצוע חישוב אריתמטי של ימים ושנים כדי להגיע למסקנה אם לקבל את הבקשה או לדחותה .

 לפיכך אדון בבקה לגופה כאילו הוגשה בהזדמנות הראשונה ובזמן .

המשיבים הגיבו לבקשה , והם מתנגדים לה . טענות המשיבים מתבססות על ספר פרי עטו של כב' השופט פרופ' יצחק זמיר , המתייחס  אל משפטן בגוף ציבורי והמחויב לנהוג בהגינות ובהתאם לעקרונות הצדק. תוך שימוש בציטטות מספרו של פרופ' זמיר , מגיע בא כוח המשיבים למסקנה כי הגשת הבקשה יש בה משום חוסר תום לב , חוסר הגינות, והתעלמות מהעקרונות שהונחו בספרו האמור של פרופ' זמיר.

כמו כן מצטט בא כוח המשיבים מאמר שלו עצמו בעיתון , תחת כותרת " המדור המשפטי ", ומלין על כך שגוף ציבורי מעלה טענות התיישנות בתביעות שמוגשות נגדו.

כן ציטט בא כוח המשיבים פסקי דין בהם נקבע כי עדיף שבית המשפט יכריע במחלוקת לגופה , וכי יש להשתמש בטענת ההתיישנות רק לעיתים רחוקות .

לאחר שעיינתי בבקשה , בחומר שצוף לה  ובתגובת המשיבים,  דעתי הנה כדעת בא כוח המבקשים, כי יש לדחות את התביעה כנגד המבקשים על הסף בגין התיישנות.

עם כל הכבוד הראוי , איננה יכול לקבל את טענתו של בא כוח המשיבים המסתמכת על ספרו של פרופ' זמיר. אם כי בא כוח המשיבים הרבה להדגיש את העובדה כי מדובר בשופט בדימוס של בית המשפט העליון, ואולם הוא מסתמך לא על פסק דין שניתן ע"י פרופ' זמיר כשופט , אלא על ידו כמחבר בעל שם בתחום המשפט הציבורי . כמו כן -וזה עיקר- המחבר אינו טוען כי אין לקבל טענת התיישנות כאשר מדובר בגוף ציבורי נתבע המעלה אותה, אלא הוא פונה אל הגוף הציבורי ממנו נדרשת רמה גבוהה יותר של הגינות ותום לב , והמצופה ממנו שלא להסתמך על טענות פורמאליות כדי להדוף תביעות המוגשות נגדו. אין בטיעוניו של המחבר משום קביעה כי בית משפט , שמוגשת אליו בקשה לדחיית התביעה בגין התיישנות , ע"י נתבע שהוא גוף ציבורי , לא יקבל אותה בית המשפט .

העקרונות המחייבים את בית המשפט , הנם לשון החוק( במקרה זה חוק ההתיישנות ) ופסיקת בית המשפט העליון . אין בידי בא כוח המשיבים להצביע עת הוראת חוק או פסק דין של בית המשפט המחייב או המנחה בית משפט זה ושעל פיו ניתן לקבל את טיעוניו .

 בקצירת האומר , חישוב התקופות בהן היתה התביעה מחוץ לבית המשפט , כפי שערך אותה בא כוח המבקשים, עולה על תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. בין יום לידתה של עילת התביעה , ויום הגשת התביעה לראשונה עברו 3 שנים וחמשה חודשים .

בין יום מחיקת התביעה ע"י בית המשפט לבקשת המשיבים, ועד יום הגשת כתב התביעה החדש , עברו עוד  7 שנים וכמעט עשרה חודשים .