החלטה בתיק בשא 15116/06 - פסקדין

1.       בין המבקש לבין המשיב התנהל הליך בוררות בפני הבורר עו"ד בן ציון מלכה. הבורר נתן את פסקו (בגוף הפסק לא צויין תאריך נתינתו) וביום 13.10.06 נתן "פסק בוררות משלים".

          המשיב הגיש את הבקשה לאישור פסק הבוררות שבת.א. 976/06.

          משהונח ת.א. 976/06 על שולחני הוריתי למזכירות, ביום 24.10.06, להביא את התיק בפני ביום 29.11.06 וציינתי כי בטרם תפעל כאמור על המזכירות לברר, בין היתר, אם הוגשה ע"י המשיב בקשה לביטול פסק הבורר.

          בבקשה שלפני (בש"א 15116/06), שהוגשה לבית המשפט ביום 12.11.06, עותר המבקש (המשיב בהליך העיקרי, ת.א. 976/06) ליתן לו "ארכה כדי שיוכל ללמוד את פסק הבורר ולכלכל את המשך צעדיו".

          המשיב מתנגד לבקשה.

2.       טענות המבקש

          א.      ב"כ המבקש , עו"ד הישאם סולימאן, טען כי נכון ליום הגשת הבקשה לבית המשפט  (12.11.06) טרם התקבל במשרדו פסק הבוררות כדין.

          ב.       ב"כהמבקש טען כי בבדיקה שערך במזכירות בית המשפט, בעקבות קבלת החלטתו של בית המשפט מיום 24.10.06, הופתע לגלות כי הוגשה בקשה לאישור פסק בוררות "ועוד יותר הופתע לדעת כי הבורר נתן פסק דין ואף פסק דין משלים כבר ביום 13.10.06!!".

          ג.       ב"כ המבקש טען כי לא ברור לו מדוע בחר הבורר שלא למסור העתק מפסק הבוררות לידי מרשו או לידיו עצמו "ומכל מקום לא ניתן לאשר את פסק הבורר כל עוד לא ידע המשיב אודותיו ולא נלמד על ידו".

                   ב"כ המשיב הוסיף כי הואיל והחלטת בית המשפט מיום 24.10.06 התקבלה במשרדו הרי ששומה עליו להודיע למרשו אודות הגשת הבקשה וכן על קיומו של פסק הבוררות בעניינו ומכאן מבוקשו ליתן למבקש ארכה כדי שיוכל ללמוד את פסק הבורר ולכלכל את המשך צעדיו.

          ד.       הבקשה האמורה לא נתמכה בתצהיר.

3.       טענות המשיב

          א.      המשיב טען כי בקשתו של המבקש הינה "המשך ישיר לכל הנסיונות לעכב ולדחות ככל האפשר את פסיקת הבורר ובכלל זה את תשלום הוצאותיו של הבורר".

          ב.       המשיב טען כי עוד ביום 27.6.06 שלח הבורר לצדדים המעורבים מכתב שבו ציין כי פסק הבוררות הושלם ודרש לשלם את החשבון על מנת לקבל את הפסק.

                   לטענת המשיב, הוא שילם את חלקו בחשבון שכר טרחתו של הבורר ביום 28.6.06 וכי לאחר שחלף חודש ופסק הבורר לא התקבל במשרדו, נתקבל מכתבו של הבורר מיום 26.7.06 שבו ביקש הבורר מן המבקש לשלם את חלקו בשכר הטרחה.

                   המשיב הוסיף וציין כי לאחר שחלף עוד כחודש ופסק הבורר לא הגיע ותחת זאת נתקבל מכתב נוסף של הבורר המופנה לבא כח המשיב בעניין שכר טרחתו של הבורר. כך היה גם לאחר חודש נוסף, כאשר ביום 10.9.06 התקבל אצל המשיב מכתבו של הבורר "המזכיר" לבא כח המשיב כי שכר טרחתו של הבורר טרם שולם.

          ג.       המשיב טען כי משהבין שהמבקש אינו מתכוון לשלם לבורר את שכרו "במטרה להשהות את פסק הדין שצפוי להינתן כנגדו" הוא נאלץ לשלם גם את חלקו של המבקש בשכר טרחת הבורר.

          ד.       המשיב טען כי -

"אשר על כן ועל פי השתלשלות האירועים בתיק זה נראה בעליל כי המבקש מגדיל את עזות מצחו ומנסה להטעות את בית משפט נכבד זה והכל על מנת להשהות ולעכב את מימוש פסק הדין".