החלטה בתיק בשא 150479/05

רקע

מונחת בפני בקשת התובע למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה, לקביעת נכותו הצמיתה בתחום זה כתוצאה מתאונת דרכים אותה עבר ביום 1.6.00.

המסכת העובדתית

ביום 1.6.00, נפגע התובע בתאונת דרכים, ולאחר ששה ימי אשפוז עבר לשיקום של שלושה שבועות במחלקת השיקום בבית חולים תל השומר. בעברו הרפואי של התובע קיימת מחלה אפילפטית.

בתאריך 5.5.04,  הוריתי למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה - פרופ' אליעזר להט, אשר הגיש חוות דעתו ביום 1.11.04. עפ"י חוות דעתו, לתובע נכות צמיתה בגין כאבי ראש בשיעור של 5% ונכות זמנית בשיעור של 30% למשך שנתיים בגין המחלה האפילפטית.

טענות המבקש

המבקש טוען, כי יש למנות בנסיבות מומחה בתחום הפסיכיאטריה, מאחר ובחווה"ד של פרופ' להט מיום 1.11.04 בפרק הסיכום וההמלצות נכתב כדלקמן: "הפניה להערכה ע"י פסיכיאטר על מנת להתרשם מהמאפיינים ההתנהגותיים והאחרים של התסמונת הפוסט-טראומטית והמלצה על הצרכים הטיפוליים ואחוזי הנכות בהתאם לממצאים". התובע מציין אף, כי בקשה קודמת למינוי מומחה פסיכיאטרי הוגשה יחד עם כתב התביעה. בשל חוות דעתו זו של פרופ' להט ומסמכים נוספים, גורס המבקש כי יש למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

טענות המשיבות

המשיבה טענה, כי במקרה דנן אין ראשית ראיה בדבר נכות פסיכיאטרית, שכן התובע לא צירף לבקשתו ולו מסמך רפואי אחד המעיד על פגיעה פסיכיאטרית. הנתבעת נאחזת בדברי כב' השופטת שטרסברג-כהן בענין רונן  ליפשיץ נ' שמיר חב' לבטוח , המזהירה מנסיונם של תובעים "לדוג נכויות רבות ככל האפשר".

הנתבעת גורסת, כי אל לתובע להיתלות בחוות דעתו של פרופ' להט, משום שהנ"ל מונה ע"י ביהמ"ש אך ורק כמומחה בתחום הנוירולוגי ולא נתבקש לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי פסיכיאטר. הנתבעת מוסיפה ומבקשת, כי במידה וביהמ"ש ייעתר לבקשת התובע למינוי מומחה פסיכיאטרי, אזי אין לשלוח למומחה הפסיכיאטרי את חוות דעתו של פרופ' להט.

המבקש השיב לתגובה זו של המשיבה וצירף הערכה נוירופסיכולוגית מחודש יולי 2001, שנערכה ע"י ד"ר מרים לבב, נוירופסיכולוגית, מהמרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא, שקבעה כי "מומלץ ליוסי לקבל ליווי פסיכולוגי תמיכתי וממוקד".

המבקש טוען, כי מסמך זה לצד מסמכים רפואים נוספים ובנוסף לאבחנתו של פרופ' להט - מצביעים על כך שיש למנות מומחה-פסיכיאטר.

דיון משפטי

ס' 6א' לחוק הפלת"ד, קובע:

"(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה".

בפסיקה נקבע (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מב(2)216), כי כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה, אין לדחות בקשה למינוי מומחה, משום שאז תיסגר הדלת בפני התובע להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה. לפיכך, יש אפוא מקום לנהוג יד רחבה במינוי מומחה רפואי, אם יש יסוד כלשהו, בדוקומנטציה רפואית, לטענתו של הנפגע (ר' דוד קציר פיצויים בשל נזקי גוף, עמ' 208).

מאידך, יש צורך לבדוק כל מקרה ומקרה לגופו, על מנת לבחון האם יש יסוד למינוי מומחה לאור החומר הרפואי המובא בפני ביהמ"ש.

במקרה שלפנינו, אין מחלוקת על כך שהתובע נפגע גם בראשו. עפ"י חוות דעתו של פרופ' להט, לאחר חבלה שכזו יכולים להופיע תסמינים העלולים להימשך שנים לאחר החבלה. עפ"י פרופ' להט, כיום קיימים אצל הנתבע קשיי למידה וקשב, הפרעות התנהגות והחמרה במחלה האפילפטית, כשאחד הגורמים הידועים כמוציאים מחלה משליטה הינם חבלות ראש. פרופ' להט קבע נכות צמיתה בגין כאבי הראש בשיעור של 5% והמליץ על הפניה לפסיכיאטר. לא מקובלת עלי טענת הנתבעת כאילו אין להתייחס להמלצתו של פרופ' להט למינוי פסיכיאטר. פרופ' להט הינו נוירולוג, תחום הקרוב לפסיכיאטריה, ולפיכך, לא אדחה את המלצתו של פרופ' להט למנות מומחה פסיכיאטר.

לאחר עיון במסמכים הרפואיים שהגיש התובע, ולצידם בחוות הדעת של פרופ' להט - ניכר שקיימת ראשית ראיה לכך שהחבלה בראשו של התובע היא שגרמה להפרעותיו ההתנהגותיות ולהחמרה במחלת האפילפסיה.