החלטה בתיק בשא 150445/05 - פסקדין

1.         המשיב, המוסד לביטוח לאומי, משלם גמלאות לנפגעי תאונות דרכים בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ"ח-1968.

2.         בשנת 1979 התקשרו המשיב והמבקשות בהסכם, לפיו תפצינה המבקשות נפגעים אשר עשויים להיות זכאים לפצויי מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 ולפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (בנוסחו הקודם).

3.         המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המשיבות, לשיפוי בגין גמלאות סיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי, בהסתמך על הערכת תלות שנגרמה לגב' הינדה דוידוביץ, אשר נפגעה בתאונת דרכים כנוסעת באוטובוס אשר היה מבוטח על ידי המבקשת 1.

המשיב שילם לנפגעת סכום של 106,270 ש"ח. ההשבה, בשיעור של 80% מסכום הגמלה, נתבעת על ידי המשיב בהסתמכו על ההסכם, מחד ועל הוראת התשלום מאידך.

4.         המבקשות טוענות כי תביעה מעין זו אינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר, ויש למחוק ממנה את הכותרת ולהעבירה לפסים של תובענה רגילה, על מנת שתוכלנה להעלות טענותיהן כנגדה. לחלופין מתבקשת רשות להתגונן כנגד התביעה

5.         המבקשות טוענות כי תביעתה של הנפגעת נוהלה על פי הפלת"ד והסתימה בפשרה ואולם  חוות הדעת שעליה הסתמכו הצדדים בהגיעם לפשרה מלמדת כי הנפגעת לא היתה זכאית לקצבת הסיעוד המוענקת לה, דהינו- שלא הוכח הקשר הסיבתי שבין התאונה לקבלת הגימלה.

נטען גם כי הסיעוד לו נזקקת הנפגעת נובע ממחלות מהן סבלה עובר לתאונה מפאת גילה (75 שנים) ותחלואיה. כך למשל, לטענתן, סבלה הנפגעת מבעיות לב, עברה ניתוח מעקפים, סבלה ממחלת הסוכרת ואף סבלה בעבר ממחלה ממארת.

6.         לשיטתן, בהתאם להסכם בין הצדדים זכאי המשיב לשיבוב רק בגין גימלאות המשתלמות בגין תאונת דרכים שעבר הנפגע ובגינה חבות המבקשות בתשלום פיצויים.

7.         הנני מקבלת עמדת המבקשות כי יש למחוק כותרת  התביעה ולהעבירה לפסים רגילים.

נכון הוא כי מטרת ההסכם לחסוך בהתדיינויות המרובות בין הצדדים וכי בקביעת שעורי פיצוי בין  המוסד לביטוח לאומי לבין המבטח נקבע לכאורה מנגנון על פיו חובת הפיצוי המוטלת על המבטח הינה אוטומטית, אולם זו חלה בכפוף לכך שהקצבה שולמה על פי דין ומכוח החיוב שעל פי ההסכם.

8.         הנני מקבלת את טענת המבקשות כי זכותן לטעון לגבי הקשר הסיבתי או העדר, ולענין זה ראה:

רע"א 01 / 3953 פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ נז (4) 350, עמוד  .351

" חיובו של המזיק בהשבת שווי ההטבה למיטיבו מותנה בקיומו של קשר סיבתי מתאים. אין מדובר בקשר הסיבתי העובדתי בין המעשה המזיק לבין הסרת המחסום בפני תשלום הגימלאות; קשר כזה אכן מתקיים בעצם העובדה שאלמלא המעשה המזיק לא היו התגמולים משתלמים היום. לעומת זאת הקשר הסיבתי, שהוא תנאי לחיוב המזיק להשיב למיטיב ערך הטבתו, מתבטא בזיקה הסיבתית שבין המעשה העוולתי לבין הנזק דהיום, לאמור בין מעשה הנזיקין לבין הנכות שהוסבה בתאונה. אכן, המעשה המזיק חולל את הזכאות כולה, אך הוא הסב רק מקצת הנכות שבגינה קמה הזכאות. לנכות זו אחראי המזיק. נכות זו גודרת את זכות החזרה של המוסד אל המזיק ".

9.         זאת ועוד, "כפי שנפסק, מקום שקיצבת הנכות הכללית משולמת שלא עקב התאונה וללא קשר אליה ... פשיטא, כי המוסד לביטוח לאומי לא רכש... כל זכות סוברוגציה בעקבות תשלום קצבה זו, ואין לנכותה מהפיצויים, המגיעים לו עקב התאונה" (דברי כבוד השופט גולדברג בע"א 16/85 עזרא נ' ועקנין [3], בעמ' 659). גם בענייננו כך. כאן קבע בית-המשפט כי חלק משיעור הנכות שנפסק למשיב מקורו בתאונה הראשונה, וחלק מקורו בתאונה השנייה, אף-על-פי שהוועדות הרפואיות של המל"ל שקבעו את הנכות - כאשר דנו במצבו של המשיב בעקבות התאונה השנייה - כרכו את כל הליקויים יחד, כמכלול אחד, וקבעו נכות כוללת אחת.

אם הפריד בית-המשפט בין הדבקים לעניין הפיצויים, יש להפריד בין הדבקים גם לעניין הגימלאות, ולנכות רק את אלה ששיעורן כשיעור הנכות ששימשה בסיס לקביעת הפיצויים". (עא 96 / 6553 צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מלצר נג (1) 611, עמוד 619-620).

10.       סעיף  328 מקנה למשיב את זכות הסוברוגציה בעת שנפסקים תשלומים המחויבים על פי דין ממיטיבים שונים. קבלת פרשנותו של המשיב הינה- כי אין כל שיקול דעת וכל הגנה מתביעות מסוג זה, ובכל עת שהחליט המשיב לשלם לנפגע, גם אם חלק הארי של הגמלה אינו נובע מהתאונה, זכותו, ללא עוררין לקבל את הפיצוי המוסכם. על פי שיטה זו, אין מקום כלל להגשת תביעות, אלא למערכת ממוכנת שהודעת תשלום של המשיב מצדה האחד, והמחאות של המבקשות מצידה האחר.

11.  אינני סבורה כי לכך התכוונו הצדדים בכרתם את ההסכם ומובטחני כי המבטחים השונים לא היו מסכימים לשלול את כל הגנותיהם בתביעות השיבוב, בעת שלא היו צד להליך המקורי שבין המשיב לנפגע.

12.       סעיף 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, זו לשונו:

ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: