החלטה בתיק בשא 150311/06 - פסקדין

1.         בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 27.12.05 (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין קבעתי כי הרכב מסוג סובארו איפרזה מס' רישוי 1785423 (להלן: "הרכב") יוחזר לידי המשיבה 2.

            כמו כן, חייבתי את המבקשים בתשלום הוצאות משפט לטובת ההמשיבה 2 בסך 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.

2.         עוד בטרם הועברה הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לתגובת המשיבה 2, ניתן על ידי צו ארעי במעמד צד אחד (להלן" "הצו הארעי"), האוסר על המשיבה 2 לבצע כל דיספוזיציה ברכב.

3.         הבקשה הועברה כאמור לתגובת המשיבה 2, ותגובה זו הוגשה ביום 25.1.06. מתגובה זו עולה כי המשיבה 2 מתנגדת לעיכוב הביצוע וטוענת כי סיכויי ההצלחה בערעור קלושים, כי לא ניתן לעכב את ההחלטה בדבר שחרור הרכב, היות וזה נמצא כבר בחזקת המשיבה 2, וכי אין מקום להורות על עיכוב ביצוע תשלום ההוצאות, היות ומדובר בחיוב כספי, ובית המשפט לא יטה להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי, אלא אם המבקש יוכיח כי אם יזכה בערעור לא יוכל לגבות את כספו בחזרה.

4.         המבקשים הגישו את תשובתם לתגובה וציינו כי סיכויי הערעור טובים וכי למבקשים עומדת זכות ביטול של פסק הדין ולו מחובת הצדק, היות שלטענתם בית המשפט חרג מההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בטרם שמיעת ההוכחות. לטענת המבקשים, המחלוקת כפי שהוגדרה על ידי בית המשפט ועל ידי הצדדים בהסכמה הדיונית, היתה האם בנסיבות המקרה יש תחולה לתקנת השוק. בסופו של יום קבע בית המשפט כי תקנת השוק אינה חלה, אולם מצא לנכון לדחות את התביעה מכוח טיעונים אחרים. בכך פגע בית המשפט בין השאר בזכות הטיעון של בעלי הדין ומדובר בפגם שורשי המצדיק את ביטולו ופתיחתו מחדש של התיק לצורך ניהולו בצורה תקינה.

5.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים,אני קובעת כי אין מקום לעכב את ביצוע פסק הדין, ויש לבטל את הצו הארעי אשר ניתן ביום 11.1.06, אבהיר קביעתי זו.

6.         תקנה 466 לתקנות קובעת כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. כאשר מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע, על מבקש העיכוב להוכיח שני תנאים, כי קיימים סיכויים טובים לערעורו, וכן כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי שלא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו, באם יזכה בערעור לאחר ביצוע פסק הדין, וראה בעניין זה ב"ש 227/87 קרן כימיקליים בע"מ נ' ויטקו כימיקלים בע"מ , פד"י מא(1) 713, וכן ע"א 6722/05 ב.ה. המשווק אינטסטלציה בע"מ נ' סורקין ואח', תק-על 2005 (3), 3602, עמ' 3603.

7.         כאשר מבוקש לעכב חיוב כספי, קובע בית משפט עליון כדלקמן : "כידוע, הלכה היא שככלל ביצוע פסק דין הקובע חיוב כספי לא יעוכב (ע.ר.מ רעננה לבניה בע"מ נ' שוקר, פ"ד נב(3) 285). עם זאת, יכול שבית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק דין כספי בבחינת חריג לכלל, מקום בו עלול להיתקל החייב בקושי ממשי להשיב את כספו במידה ויזכה בערעור, וזה עלול לרדת לטמיון".

וראה, ע"א 1261/05 א.  סמארה חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' סעיד זיתון , דינים עליון כרך עב 8.

8.         במקרה הנדון ביקשו המבקשים לעכב את החלטת בית המשפט, הן בנוגע לשחרור הרכב והן לעניין ההוצאות. לא ניתן היה לעכב את שחרור הרכב, היות וזה שוחרר לידי המשיבה 2 עוד בטרם הוגשה הבקשה, ולפיכך ביקש ב"כ המבקשים להורות על עיכוב הביצוע בדרך אחרת, כפי שמסמיכה תקנה 470  (2) לתקנות. לעניין עיכוב ההוצאות, טען כאמור בא כוח המבקשים כי סיכויי הערעור טובים וכי עולה תחושה שלא מוצדק לחייבם לשלם את ההוצאות האמורות לפני שיתברר ערעורם בעניין.

            בא כוח המבקשים לא טען ולא הוכיח כלל את התנאי השני הנזכר בהלכה המצוטטת לעיל, דהיינו כי קיים קושי לגבות את הכספים מהמשיבה 2 במידה והערעור יתקבל.

9.         משלא נטען ולא הוכח כי לא ניתן יהיה לגבות כספים מהמשיבה 2 במידה והערעור יתקבל, אזי לא מתקיים אחד משני התנאים האמורים, ומטעם זה בלבד יש לדחות את הבקשה.

10.       עוד אציין כי שקלתי את סיכויי הערעור. איני סבורה כי בית המשפט חרג מסמכותו בפסיקתו וכי נפגעה יכולת הטיעון של מי מהצדדים. בית המשפט הכריע תיק זה על פי הדין וההלכה והטיעון שהועלה על ידי המשיבה 2 והתקבל בסופו של דבר על ידי בית המשפט, נזכר עוד בכתבי הטענות אשר הגישה המשיבה 2 וכן בסיכומים אשר הוגשו על ידה. בכל שלב כלשהו, לא ויתר מי מהצדדים על טענותיו.

            גם לגופו של עניין, לא נפגעה זכות הטיעון של מי מהצדדים, וב"כ המבקשת לא הבהיר בבקשתו כיצד נפגעה זכות זו. ב"כ המבקשים לא העלה טיעון כלשהו כנגד פסיקת בית המשפט לגופו של עניין.

לפיכך, איני סבורה כי סיכויי הערעור מצדיקים מתן עיכוב ביצוע במקרה הנדון.

11.       לאחר ששקלתי את האמור לעיל, מאחר ובכל מקרה לא ניתן לעכב את ביצוע שחרור הרכב היות וזה שוחרר, ואם מבקש בא כוח המבקשים סעד זמני לערעור, עליו לפנות לערכאת הערעור, ומאחר ולא מצאתי טעמים המצדיקים את עיכוב ביצוע החיוב הכספי, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע.

            אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים בדואר.

ניתנה היום כ"ד בשבט, תשס"ו (22 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.