החלטה בתיק בשא 150299/06 - פסקדין

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 2/3/06.

המבקש מס' 2 (להלן: המבקש") לא התייצב לדיון אשר התקיים היום. לפי בקשתי טלפן בא כוחו בשעה 09:00 למבקש, והמבקש הודיע כי יוכל להתייצב לדיון בעוד 40 דקות. ב"כ המשיב סירבה להמתין עוד.

נימוקיו של המבקש לאי ההתיצבות במועד היו כי אשתו ילדה ביום שישי האחרון וכי הוא נאלץ בנסיבות אלה לקחת את שני ילדיו האחרים לבית ספר ולגן, וכי לאחר מכן עליו להגיע לבית המשפט משערי תקווה, דבר שאורך שעה נוספת.

עם כל הכבוד, לא ניתן לקבל טיעון זה כהצדקה לכך שהמבקש יתייצב בסביבות השעה 10:00 בבית המשפט.

הצדדים טענו בלשכתי עד לשעה 09:20 לערך, ועד לשעה זו יכול היה המבקש להתייצב בבית המשפט, גם אם היה עליו לקחת את ילדיו בבוקר למוסדות החינוך.

לפיכך, בהעדר התיצבות ולנוכח הוראות תקנה 522(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, אין לקבל את תצהירו כראיה - ולפיכך יש לדחות את הבקשה.

מעבר לנדרש אוסיף כי גם  אם הייתי מקבלת את התצהיר כראיה - הרי לא מצאתי בו נימוקים המצדיקים הארכת מועד ו/או ביטול פסק דין.

התביעה בתיק זה הוגשה בגין יתרת חוב בחשבון המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") שמספרו 1155522, אשר נטען כי היא מסתכמת בסכום של 495,140 ש"ח נכון ליום 2/1/05.

יתרת החוב נובעת מאי פרעון שתי הלוואות שניתנו למבקשת (האחת על סך של 40,000 ש"ח מיום 4/1/02 והשניה על סך של 90,000 ש"ח מיום 24/3/02), וכן מיתרת החוב בחשבון העו"ש. בכתב התביעה נטען כי המבקש הינו מורשה חתימה בחשבון וזאת לפי הבקשה לפתיחת חשבון מיום 8/5/01 אשר צורפה כנספח א' לכתב התביעה, וכי הוא חתם ביום 8/5/01 על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת כל חוב של המבקשת אשר צורף כנספח ב' לכתב התביעה, כאשר הודעה לערב שאינו מוגדר "כערב יחיד" שפרק ב' לחוב הערבות חל עליו - צורפה כנספח ג' לכתב התביעה. גם הודעה זו נחתמה על ידי המבקש באותו יום.

כאמור פסק הדין ניתן ביום 2/3/05 ואילו הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 29/12/05.

טענות המבקש בבקשה לביטול פסק דין הינם כדלקמן:

1. לבימ"ש השלום בתל אביב אין סמכות מקומית לדון בתביעה אלא לבימ"ש השלום פתח תקווה, היות והוא מתגורר בשערי תקווה, ואף סניף הבנק בו נוצרה ההתחייבות הינו סניף המצוי בקרני שומרון.

גם אם ניתן פסק הדין בהעדר סמכות מקומית הדבר אינו פוגם בהליך, ואינו מהווה עילה לביטול פסק הדין. לעניין זה ראה בספרו של כב' השופט גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 22 שם נאמר כי: "כאשר בית המשפט, שבו הוגשה התובענה, נעדר סמכות מקומית והנתבע לא עורר טענה בענין זה - ההליך אינו נפגם בשל כך, בשונה מהכללים החלים בעניין העדר סמכות עניינית".

2. טענתו השנייה של המבקש הינה כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק היות והוא מתגורר ברח' היהלום 15 שערי תקווה, ואילו כתב התביעה נמסר ברח' היהלום 13.

עם זאת, המשיב צרף לבקשה למתן פסק דין אישורי מסירה אשר, על פניהם, עולה כי נחתמו על ידי המבקש עצמו. המבקש אינו מכחיש בתצהירו כי הוא חתום על אישורי המסירה, ולפיכך אין משמעות לכתובת הרשומה על גבי אישורי המסירה. מובן כי בנסיבות אלה אין מדובר בביטול מחובת הצדק.

מהנתונים בתיק זה עולה כי המבקש קיבל את כתב התביעה (כפי שגם יתואר בהמשך), ובהעדר הסבר מטעמו בתצהיר כיצד הגיע כתב התביעה לידיו ובהעדר הכחשה כי הוא חתום על אישורי המסירה - יש לקבוע כי כתב התביעה נמסר למבקש בעקבות ההמצאה שבוצעה על ידי המשיב.

3. טענה נוספת שמעלים המבקשים הינה כי בא כוחם פנה כבר ביום 27/2/05 לב"כ המשיב, בבקשה להעברת התביעה לבימ"ש השלום בפתח תקווה, ומתן ארכה של שלושים ימים להגשת בקשת רשות להתגונן, ב"כ המשיב לא השיבה למכתב זה.

ב"כ המבקש פנה שוב אל ב"כ המשיב ביום 7/3/05 וביקש ארכה של 21 ימים להגיש בקשת רשות להתגונן, לאחר שהתברר לו בשיחת טלפון כי ב"כ המשיב מסרבת להעברת הדיון לבימ"ש השלום בפתח תקווה.

תזכורת נוספת נשלחה ביום 9/3/05. בהעדר תגובה הכין ב"כ המבקשים בקשה להעברת הדיון בתביעה, אשר נשלחה לבית המשפט ביום 13/3/05, ואולם אז נתברר כי כבר ניתן פסק דין בתביעה. גם אם ניתן לראות בהשתלשלות העניינים שלעיל הסבר למחדל באי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד, הרי מדובר בהסבר חלקי. לפי אישור המסירה נמסר כתב התביעה ביום 18/1/05, ואילו הפניה הראשונית לב"כ המשיב נעשתה ביום 27/2/05, לאחר שכבר חלף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן, ולאחר שכבר הוגשה ביום 21/2/05 בקשה למתן פסק דין.