החלטה בתיק בשא 150255/05 - פסקדין

בפני התנגדות לביצוע שני שיקים כל אחד בסכום של 11,700 ש"ח, ואשר תאריך פרעונם 15/8/04

ו- 15/9/04.

השיקים נמשכו על ידי המבקש לפקודת המשיבה.

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים על העובדות. חלק מהעובדות נטענו בהתנגדות עצמה וחלקן הוסף במהלך חקירת המבקש.

בין הצדדים נערך ביום 26/3/03 הסכם שכירות (להלן: "הסכם השכירות") לפיו השכיר המבקש למשיבה מבנה המצוי במשק 40 במושב טירת יהודה. תקופת השכירות היתה למשך 15 חודשים עד ליום 14/7/04.

ביום 4/9/03 שכרה המשיבה מהמבקש גם מחסן הנמצא בסמוך למבנה.

אין חולק כי המשיבה פינתה את המושכר על שני חלקיו, במועד הקבוע בהסכמים.

להבטחת מילוי התחיבויות המשיבה על פי הסכם השכירות, הפקידה המשיבה בידי המבקש שני שטרי חוב על סך כולל של 30,000 דולר, ואלה הוגשו וסומנו מש/8.

מספר חודשים לפני סיום תקופת השכירות נתגלעה בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם על פי הוראות החוזה מוטל על המשיבה להשאיר במושכר תוספות מסוימות שהוסיפה למבנה.

התוספות עליהן נסבה המחלוקת הינן השקעות שהשקיעה המשיבה בבניית מבנה לרבות מזגנים, חיוטים, אזעקות, קווי טלפון ותקשורת מחשבים, ותאורה (להלן: "התוספות").

המחלוקת נתגלעה  לאחר שביום 31/3/04 שלח המבקש מכתב למשיבה, בו נדרשה להשאיר במבנה במועד הפינוי את כל הציוד שמחובר למבנה, לקירותיו לעמודיו ולתקרתו, אם לא יגיעו הצדדים להסדר בנוגע להארכת תקופת השכירות. מכתב זה הוגש וסומן מש/2.

במכתב מיום 19/4/04 (מש/4) השיב ב"כ המשיבה, כי המשיבה אינה מתכוונת להאריך את תקופת השכירות. כמו כן, הודיע ב"כ המשיבה כי אין בכוונת המשיבה להשאיר במקום ציוד.

ביום 28/4/04 שלח עו"ד גדעון בן אור, אשר ייצג את המבקש, מכתב למשיבה בו הודיע כי בהתאם לסע' 9(ה) להסכם השכירות על המשיבה להשאיר עם הפינוי את כל הציוד המחובר למבנה (מש/3).

מכתב זה  נענה ביום 4/5/04 על ידי ב"כ המשיבה. בתשובתו טען ב"כ המשיבה כי הוראות סע' 9 (ה) להסכם השכירות אינן חלות על העבודות שביצעה המשיבה במושכר, והמילה ציוד אף אינה מופיעה בו (המכתב הוגש וסומן מש/5).

המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים הינה בנוגע לפרשנותו של סע' 9 (ה) להסכם השכירות. סעיף זה קובע בפיסקה הרלוונטית לעניננו כי "צד ב' מתחייב לא לשנות את מבנה המושכר באיזה אופן שהוא, לא לעשות כל שינויים ולא לבצע בו כל עבודות שיפוצים בלי קבלת הסכמה מראש מצד א', מבלי לפגוע בכלליות האמור בס"ק זה, הרי שכל הוספה ו/או שינוי שיעשו במושכר על ידי צד ב' יחשבו כרכוש צד א' ומבלי שהוא יהיה חייב בתשלום שהוא עקב כך". צד ב' בהסכם השכירות, הינה המשיבה, וצד א' הינו המבקש.

המבקש טוען בהתנגדות כי שוחח עם מנהל המשיבה (כאשר שיחה אחת מיום 15/6/04 אף הוקלטה), וכי זה הודיעו כי בכוונת המשיבה לפרק בסיום תקופת השכירות את כל התוספות מהמושכר.

בנסיבות אלו החליט המבקש, כך על פי הודאתו, ליצור כלפי המשיבה מצג של נכונות להידברות ומשא ומתן כביכול על התמורה בעבור התוספות, וכל זאת על מנת למנוע את פירוק התוספות.

וכך גם העיד המבקש:

"נכון, אבל זה היה למטרה היות והוא התחיל לפרק דברים כמו מרכזיות טלפון ולכן לא היתה לי ברירה ולכן אמרתי בו ניצור מצב בו הבן אדם יצא החוצה ואז נטפל בבעיה".