החלטה בתיק בשא 150039/06 - פסקדין

1.         בפני בקשת הנתבעות להורות על בדיקה רפואית חוזרת של התובעת על ידי דר' גולדברג,  אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום האורטופדי.

            רקע עובדתי

2.         התובעת, ילידת 1945, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 20/3/01.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

            מטעם בית המשפט, מונו מומחים בתחומי האורטופדיה והנוירולוגיה.

דר' גולדברג, אשר בדק את התובעת ביום 19.8.02, העריך את נכותה בשיעור של 20% לפי סעיף 37 (5) (ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות"), בגין הגבלה בינונית בתנועות עמוד שידרה צווארי.

                בנוסף, נבדקה התובעת על ידי דר' הרינג אשר קבעה כי התובעת סובלת מ -POST TRAUMATIC SYNDROME  לאחר חבלה במנגנון צליפת שוט והעריכה את נכותה, בשיעור  3% - 2% בהתאמה לסעיף 37 (5) (ב)  לתקנות.

3.         בין לבין, נבדקה התובעת גם על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. הועדה הרפואית הראשונה, דנה בעניינה של התובעת, ביום 22.1.03, וציינה כי: " הזוויות שדר' גולדברג ציין בזמנו בחוות דעתו מ- 17/9/02, לא נמצאו הפעם".

 הועדה ביקשה צילומים של עמוד השידרה וכן CT.

            עם קבלת הצילומים, סיכמה הועדה את דיוניה ללא נוכחות התובעת וקבעה כי חבלת צליפת השוט, לא הותירה כל נכות.

            טענות הצדדים

4.         הנתבעת עותרת להורות על בדיקה חוזרת של התובעת, על ידי דר' גולדברג, וזאת לאור פער הזמנים, פערי הנכויות והפער בין ממצאי דר' גולדברג לבין ממצאי הועדה הרפואית. הנתבעת מסתמכת על החלטת כב' השופטת גרסטל, בבר"ע  15152/92 (מחוז תל-אביב) ערן פרשטמן נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) ויצויין כי עותק ההחלטה האמורה אשר לא פורסמה, לא צורף לבקשה.

5.         התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, פער זמנים של כ - 5 חודשים בלבד, בין בדיקת המומחה לבדיקת הועדה הרפואית, הינו פער זמנים קצר ביותר, אשר במהלכו לא חל כל שיפור במצבה. לטענת התובעת, אין זה יוצא דופן ששני מומחים רפואיים, מעריכים את שיעור נכותו של נפגע, בצורה שונה והלכה היא כי רק במקרים יוצאים מן הכלל, יאפשר בית המשפט בדיקה חוזרת, וזאת כאשר חלה התפתחות של ממש, במצבו הרפואי של הנפגע.

            דיון

6.         דר' גולדברג, ציין בחוות דעתו כי בבדיקת התובעת נמצאה הגבלה בינונית בתנועות עמוד השידרה הצווארי. בדו"ח הועדה הרפואית נרשם כי בבדיקת התובעת: "הזווית שדר' גולדברג ציין בזמנו בחוות דעתו מ- 17/9/02, לא נמצאו הפעם".

7.         בנסיבות שלפנינו, לא ניתן לאמר כי חלף פרק זמן משמעותי בין מועד בדיקתו של דר' גולדברג, למועד בדיקתה של התובעת על ידי הועדה הרפואית. יחד עם זאת, לאור העובדה שמדובר בפער ניכר בממצאי הבדיקה הקלינית וכפועל יוצא, בשיעור הנכות שנקבעה על ידי שני גורמים אובייקטיבים ולאור הרישום בדו"ח הועדה הרפואית כי טווחי התנועה שצויינו בחוות דעתו של דר' גולדברג, לא נמצאו בבדיקת התובעת, על ידי הועדה, מספר חודשים מאוחר יותר, ובהתחשב בכך שמדובר בקביעת נכות צמיתה, סבורה אני כי יש מקום לברר לאשורה את מידת ההגבלה בתנועות עמוד השידרה של התובעת, על דרך של בדיקה נוספת על ידי המומחה.

            ודוק - בענייננו, אין מדובר בפער שניתן להסבירו בהערכות שונות של מומחים רפואיים אלא בממצאים שונים בתכלית, בבדיקה אורטופדית קלינית, המשמשת בסיס לקביעת הנכות ופער משמעותי זה, בממצאי הבדיקה הקלינית, מצדיק לטעמי, ברור נוסף.

8.         אשר על כן, ראיתי להורות כי התובעת תיבדק בשנית על ידי דר' גולדברג אשר יתבקש לחוות דעתו בשאלה האם חל שינוי במצבה של התובעת מאז מועד בדיקתו הקודמת.

            בשכר טרחת המומחה בגין הבדיקה הנוספת, תשא הנתבעת.

            למען הסר ספק, דוחות הועדות הרפואיות של המל"ל, לא יועברו למומחה ותוכנם לא יובא לידיעתו.

9.         נדחה לקדם משפט נוסף ליום 11/7/05 בשעה 08:30.