החלטה בתיק בשא 14925/07 - פסקדין

הבנק - התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת 1 בגין יתרת - חוב בלתי - נפרעת בחשבונה, ונגד הנתבע 2 בגין ערבותו המתמדת ללא הגבלה בסכום לחובותיה של הנתבעת 1 כלפי התובע.

לכתב - התביעה צורפו הנספים הבאים:

1.         תצלום דפי חשבון.

2.         כתב ערבות ושיפוי לאשראי / הלוואה.

3.         הלוואה לערב יחיד בגין ערבות להבטחת הלוואה / אשראי מסויימים.

4.         אישור הבנק ביחס לשיעור הריבית.

הנתבעת 1 הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן, אשר נענתה בחיוב, אך משלא הוגשה הבקשה, ניתן ביום 28.6.07 פס"ד נגדה בהעדר הגנה.

בקשתו של הנתבע 2 למתן רשות להתגונן כנגד התביעה קבועה לדיון ליום 5.2.08 שעה 14.00.

בבקשת הנתבעת 1 הנתמכת בתצהירה ובתצהיר אחיה, טוענת המבקשת כי נודע לה על מתן פסה"ד רק במועד קבלת האזהרה - 15.8.07, ורק לאחר שנפתח נגדה ת. הוצל"פ.

המבקשת אינה כופרת בקבלת מסמכי התביעה, אך טוענת כי פנתה עם אחיה לנציגת הבנק לצורך ניהול מו"מ להסדר החוב. נציגת הבנק, מנהלת מחלקת עסקים בסניף הכרמל של הבנק - המשיב, סיכמה עם המבקשת ואחיה כי החוב יוחזר בתשלומים שיופקדו כל חודש בסך 2,000 - 1,000 ש"ח עד לסילוק מלא של החוב, וכי לא יינקטו הליכים נוספים נגד המבקשת עד לפרעונו המלא של החוב.

תביעת הבנק הוגשה ביום 14.3.07, והמבקשת קיימה את חלקה בהסכם והפקידה סכומים שונים ע"ח החוב כמפורט בסעיף 3 לבקשה לביטול פס"ד.

המבקשת ממשיכה וטוענת כי בניגוד למוסכם בין הצדדים, הגיש המשיב בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה.

גם לאחר מתן פסה"ד המשיכה המבקשת לקיים את חלקה בהסכם והפקידה כספים ע"ח החוב (ר' תשלומים ששולמו בחודש 7/07), מה שמעיד, לטענתה, על כוונתה למלא את חלקה בהסכם, בעוד שהמשיב לא עמד בהתחייבותו ונטל פס"ד במעמד צד אחד.

המבקשת מוחה כנגד הגדלת ההוצאות בעקבות מתן פסה"ד ופתיחת ת. הוצל"פ.

ב"כ המשיב טוען בתגובתו כי טענות המבקשת אינן מעמידות לה הגנה כנגד התביעה מאחר שסכום החוב במועד הגשת התביעה אינו מוכחש, ואין כל טעם בביטול פסה"ד, כאשר מיד לאחר ביטולו יינתן תוך זמן קצר פס"ד זהה.

ב"כ המשיב כופר בטענת המבקשת על השגת הסכם בין הצדדים לפיו התחייב המשיב שלא להמשיך נגדה בהליכים לנוכח הפקדותיה ע"ח חובה. ב"כ המשיב ממשיך וטוען כי משלא נחתם הסכם - פשרה בין הצדדים, ולאחר תום האורכה להגשת בקשת רשות להגן שניתנה בהסכמת ב"כ המשיב, היה על המבקשת להגיש את הבקשה, וכיוון שלא עשתה זאת - ניתן כדין פס"ד במעמד צד אחד.

סבורתני כי העדר הסכם פשרה בכתב בין הצדדים שם לאל את טענת המבקשת בדבר הסדר  בלתי - כתוב שכביכול הושג בינה לבין פקידת הבנק, בכירה ככל שתהא. הסדרי - חוב, עם הבנק, נעשים מטבע הדברים, בכתב, והסדר כזה לא הוצג לביהמ"ש.

אין באפשרותי לקבל את הטענה כי הובטח למבקשת שלא ינוהלו הליכים משפטיים נגדה אם תפקיד סכומים שונים ע"ח החוב שכן לא הוצגה כל ראייה לכך, ובהעדר גיבוש בכתב של ההסכמות בין הצדדים, אין ממש בטענה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי החשבון נשוא כתב - התביעה זוכה בסכומי כלל ההפקדות; המבקשת לא חלקה על דפי החשבון אותם היא מצרפת לבקשת הביטול, וניתן לראות כי ביום 26.8.07 עמדה יתרת - החוב ע"ס 83,535 ש"ח.