החלטה בתיק בשא 14858/06

תביעה זו הוגשה ע"י התובעת נגד הנתבעת שניהלה תחנת תדלוק (להלן: " התחנה") בעכו, לפי הסכמים מיום 11/12/74. באותו מועד נחתמו מספר הסכמים: הסכם בסיסי, הסכם מינוי מפיץ, הסכמים בעניין תאונה בלתי נמנעת וכוח עליון, הסכם להשאלת ציוד ורשיון לתחנת שירות וכתב ערבות עליו חתמו הנתבעים מס' 2 ו-3. ביום 18/5/75 נחתמה גם איגרת חוב.

הנתבע מס' 2 אישר את חתימתו על כל אחד ואחד מהמסמכים. הנתבעת מס' 3 לא הגישה תצהיר.

העניינים התנהלו במשך יותר מ-30 שנה, עד שבשנת 2005 ביקשה הנתבעת למכור את זכויותיה לאחר, התובעת סרבה, הנתבעת ביקשה להשיב את החזקה בתחנה לתובעת, וכך נעשה בסביבות חודש אוקטובר 2005.

התביעה דנן הוגשה ביום 31/5/06, לאחר שנסיונות להסדיר המחלוקות בין הצדדים לא עלו יפה.

סכום התביעה מעל מיליון ש"ח, וכל שצורף לכתב התביעה לעניין סכום החוב הינו מסמך מודפס מיום 4/6/06, שכותרתו: " מצב חשבון ריאד חזאן - ליום 06/04/06" ותוכנו המלא הינו:

" יתרת כרטיס 20000054 ליום 06/04/2006                                   990,380

חיוב ריבית שלא חוייבה בכרטיס (רצ"ב תחשיב)                         66,611

סה"כ חוב                                                                                 1,056,991"

מאחר והתביעה עמדה בדרישות המינימליות של ע"א 688/89 הילולים נ' המזרחי, פ"ד מ"ה(3), 188, כלומר צירוף ההסכמים ויתרה סופית, נדחתה הבקשה למחיקת כותרת, והתקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן.

טענות המבקשים

המבקשים העלו מספר טענות הגנה, שיימנו להלן, ולאחר מכן יידונו לאור החקירה הנגדית.

1. סכום החובבכתב התביעה אינו מפורט, לא צורפו תעודות משלוח, הסכום מוגזם, אינו לוקח בחשבון תשלומים ששולמו ע"י הנתבעת, והסכום הנתבע מוכחש בתוקף;
2. כתב הערבותלא הוקרא לנתבעים, ולא הובהר להם כי מדובר בכתב ערבות בלתי מוגבלת. הנתבעים סברו כי מדובר בעוד הסכם, והוא בטל בשל התיישנות ו/או חוזה שנחתם עקב הטעייה ו/או חוזה אחיד מקפח;
3.   קיזוז הסכום ששילמה המבקשת לבעל התחנה הקודם עבור רכישת זכויותיו. המבקשים טענו כי התובעת ידעה והסכימה למכירת זכויותיו של המחזיק הקודם בתחנה, מר פרג'י, למבקשת תמורת הסך 315,000 ל"י. המבקשים טוענים כי על המשיבה להשיב להם סכום זה עם סיום ההתקשרות. שווי הסכום מגיע, לפי חישוב המבקשת לסך 2,420,900 ש"ח;
4. דיירות מוגנת. המבקשת טוענת כי לאור החזקתה במקום משך 31 שנה והשקעותיה רכשה מעמד של דייר מוגן, ויש לפצותה עם הפינוי;
5. קיזוזפקדון בסך 65,000 ל"י ששילמה המבקשת עם חתימת ההסכם. המבקשת טוענת כי שווי הסכום ליום הגשת הבקשה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מגיע לסך 217,149 ש"ח. המבקשת טוענת כי התנייה בחוזה לפיה הסכום לא יהיה צמוד ולא יישא ריבית היא מקפחת.
6. פיצוי בגין הפסדים שגרמה התנהגות המשיבה. המבקשת טענה כי המשיבה פעלה כלפיה בחוסר תום לב, בכך שניצלה את חובת המבקשת לרכוש סחורה מהמשיבה בלבד, בעוד שיכלה לקנות סחורה מספקים אחרים במחירים זולים יותר. כמו כן טענה המבקשת כי המשיבה לא נתנה לה הנחות שנתנה למפעילים אחרים ובמיוחד לחברת הבת שלה - "ספרינט". המבקשת טענה כי התנהגות זו גרמה לה להפסדים וירידה במכירות, שהביאו אותה בסופו של דבר לפינוי התחנה.
7. פיצוי בגין מוניטיןשרכשה התחנה בזכות היותו של המבקש מס' 2 אישיות מוכרת בעכו, אשר לקוחות התחנה הגיעו אליה בזכות שמו הטוב והשירות והיחס שקיבלו. המבקשים צירפו לבקשתם הערכת שווי המוניטין עד שנת 2017 בסך 1,184,479 ש"ח.
8. קיזוז השקעות בנכס. המבקשת טענה כי השקיעה בתחנה במשך השנים כ-50,000 ש"ח, ותובעת כי המשיבה תשיב לה את ההשקעות.
9. ניהול מו"מ עם המשיבה. המבקשת טענה כי נציג המשיבה הציע לה הצעות פשרה שונות לפינוי התחנה, שנדחו על ידה.

דיון