החלטה בתיק בשא 14854/07 - פסקדין

1.         בפני בקשה לצירוף המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתובע נוסף בתובענה שהוגשה על-ידי עזבון המנוח מיכאל קורב ז"ל ואח' (להלן: "התובעים") כנגד ארובט - חברה ישראלית לתעופה בע"מ ואח' (להלן: "הנתבעים"), לפיצוי בגין מותו של המנוח מיכאל קורב ז"ל (להלן: "המנוח") בתאונת-טיס.

העובדות הצריכות לענין

2.         בתאריך 12.7.05 אירעה תאונת-טיס אשר במהלכה נהרגו מיכאל קורב ז"ל ונתן יהודה ז"ל (להלן: "המנוחים").

3.         קרובי ויורשי המנוחים הגישו תביעות כספיות לפיצויים, וזאת בשל הרשלנות המיוחסת לנתבעים השונים, ואשר בגינה, לכאורה, אירעה התאונה אשר גרמה למותם של המנוחים (ת"א 2113/07 וכן ת"א 1668/07).

4.         בשל העובדה כי מדובר בשתי תובענות אשר הוגשו בגין תאונה זהה, אוחדו התובענות, ובתאריך 12.7.07 הגיש המל"ל את הבקשה להצטרף כתובע נוסף - היא הבקשה שבפני.

5.         המל"ל מבקש להשתית את עילת תביעתו על הוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). לדבריו, אלמנתו של המנוח מיכאל קורב ז"ל הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום גימלת-שאירים, ועל-כן אך טבעי הוא לברר את חבות הנתבעים השונים - אם בכלל - שכן במסגרת מתן פסק-דין, ככל שינתן, ינוכו ממילא תגמולי המל"ל.

6.         המשיבים 6 - 8 (עזבון המנוח נתן יהודה ז"ל, יורשיו ותלוייו) מתנגדים לצירוף המבוקש בטענה כי עילת התביעה של המל"ל שונה מעילות התביעה של התובעים בשתי התובענות שאוחדו, מה עוד, שזכותו של המל"ל להגיש תובענה נפרדת, ולכל היותר ניתן יהיה לאחדה עם התובענות נשוא התיקים שבכותרת. עוד טוענים המשיבים, כי אין יריבות בין המל"ל לבין משיבות 7 - 8, שהגישו את התובענה כתלויות.

            בנוסף טוענים המשיבים, כי אין לאפשר את צירוף המל"ל כתובע נוסף, וזאת בהתאם להוראות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), אשר אינן מתקיימות בענייננו.

            הנתבעת 4 - מדינת ישראל, מצטרפת לבקשת המל"ל, אולם טוענת כי בינה ובין המל"ל לא קיימת יריבות, וזאת בשל קיומו של הסכם בין מדינת ישראל לבין המל"ל, על-פיו לא יגיש המל"ל תובענה כנגד מדינת ישראל בעילה של הפרת אחריות פיקוחית, ואם תוגש תובענה כזאת - היא תימחק.

דיון

7.         תביעתו של המוסד לביטוח לאומי על-פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי הינה תביעה סוברוגטיבית, ומשכך, אין למל"ל זכויות עודפות מעבר לזכויות הניזוק, ותביעתו מוגבלת אך ורק לשיבוב סכומים ששולמו על ידו בשל נזקים אשר בגינם רשאי היה הניזוק להגיש תובענה כנגד המעוול.

            בית המשפט איפיין את זכותו של המל"ל בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, בין היתר, ברע"א 3953/01 פרלה עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם) בקובעו:

"זכות התביעה של המוסד לביטוח לאומי נגזרת מעקרונות התחלוף (הסוברוגציה).

לפיכך, גודרת זכותו של הניזוק כלפי המזיק את זכותו של המוסד לביטוח לאומי להשבה. המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להיפרע מן המזיק מעבר לחבותו של המזיק כלפי הניזוק. אכן, זכותו של המוסד לביטוח לאומי היא, מבחינה מהותית, זכותו של הניזוק עצמו, אשר המוסד נכנס לנעליו"(עמ' 1799). (ראה גם: ע"א 1577/97 המוסד לביטוח לאומי נ' עמית יצחק ו- 3 אח', פ"ד נז(4), 433, 438).

           ובאשר ליחס אשר בין תביעת המוסד לביטוח לאומי לבין תביעת הניזוק, נקבע:

"הוראה חקוקה זו (סעיף 328 לחוק) קובעת, כי למוסד עומדת הזכות כלפי הניזוק לתבוע פיצוי בגין הגימלה, אשר שולמה על ידיו או שהוא עתיד לשלמה. באה הפסיקה והוסיפה, בדרך הפרשנות השיפוטית, כי משהוענקה זכות זו למוסד, שוב אין הניזוק יכול להפעיל את זכותו שלו - אשר בנעליה נכנס המוסד - שאם לא כן, ילקה המזיק פעמיים. על-כן, מפחיתים מסכום הפיצויים, לו זכאי הניזוק כלפי המזיק, אותו סכום אשר המוסד זכאי לו על-פי הוראות סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי (סעיף 328 דהיום)" (ע"א 709/80 יוסף פרלמן ו- 2 אח' נ' בנימין לוזון, פ"ד לו(4) 273, 278).

           משכך, צודק המל"ל בטענתו, כי אין בצירופו כדי לפגוע בזכויות התובעים, כאשר ממילא יקוזזו מסכום פסק הדין - ככל שינתן - תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו וישולמו לתובעים בגין מותם של המנוחים, ויפים לענין זה דברי בית המשפט ברע"א 3953/01 (שם, בעמ' 1799), בקובעו:

"ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי מסכום הפיצויי, נועד להגשים שתי מטרות: האחת - מניעת מצב בו יקבל הניזוק כפל פיצוי, הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מהמזיק; והאחרת - מניעת מצב בו ישא המזיק בכפל תשלום - לניזוק ולמוסד לביטוח לאומי גם יחד".

8.        באשר להוראת תקנה 24 לתקנות - תקנה זו מסמיכה את בית המשפט לצרף בעלי-דין נוספים (תובעים ו/או נתבעים) בכל שלב משלבי הדיון, לבקשת אחד מבעלי הדין או ללא בקשה, מקום "... שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה", והיטיב להבהיר זאת המחבר א' גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שמינית, 67:

"תקנה 24 אינה מיועדת למנוע ריבוי משפטים, אף אם השימוש בה יכול לגרום לכך בעקיפין. העובדה, שפלוני שלא היה בעל-דין עשוי לפתוח מצידו במערכה חדשה באותו ענין, אינה עושה את "נוכחותו דרושה" כדי שבית המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בפלוגתאות. המבחן הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל-דין, היינו - בלא שפסק הדין יחייב את פלוני וישמש מעשה בית-דין גם כלפיו. בענין אחד נקבע שהמבחן לצירופו של בעל-דין נוסף אינו תועלתו ונוחיותו של התובע, אלא השאלה אם דרוש הצירוף כדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתאות שקמו עקב הגשת התביעה העומדת לבירור" (וכן ראה רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד ואח', והפסיקה המפורטת בו, לא פורסם).