החלטה בתיק בשא 1481/05 - פסקדין

1.         המבקשת הגישה ביום 17.4.2005 בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בירושלים (כב' הרשם איתי כץ) מיום 24.3.2005, בה אישר מכירת המקרקעין נשוא תיק ההוצל"פ (בית מלון ברח' שץ בירושלים, גוש 30043 חלקה 41) במחיר 3,100,000 דולר בתוספת מע"מ למשיב 3. עם הגשת הבר"ע, הוגשה הבקשה שבפני לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל. המבקשת טוענת, כי המחיר שנקבע, 3,100,000 דולר, הינו מחיר נמוך שאינו כולל את המטלטלין במלון וכי היא מנהלת משא ומתן עם גורמים שונים והתקבלו מספר הצעות לרכישת המלון בסכומים שבין 3.5 - 3.9 מליון דולר בתוספת מע"מ.

            המשיבים הגישו תשובה לבקשה ובה הביעו התנגדות לעיכוב הביצוע. למבקשת ניתנה הזדמנות להגיש תשובה, אך זו לא הוגשה.

            דין הבקשה להידחות, ולהלן הטעמים לכך.

2.         המבקשת חייבת למשיב 2 (להלן - הבנק) סכומי כסף גדולים (עשרות מליוני שקלים). בגין חובות אלה פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל עוד בשנת 1998. המקרקעין נשוא התיק, בית המלון, שועבדו לטובת הבנק להבטחת החוב. במשך השנים המבקשת והבנק עשו נסיונות להגיע להסדרים שונים לשם פרעון החוב, ללא הועיל, ולפיכך מונה משיב 1 ביום 11.3.2004 ככונס נכסים למקרקעין.

3. מאז המינוי החל הכונס בהליכים כדי לממש המקרקעין, ואילו המבקשת מצידה פעלה כדי למנוע המימוש ולשם כך פנתה בבקשות שונות הן להוצאה לפועל והן לבית משפט זה. בהמרצת פתיחה 3171/04 דחה כב' השופט רביד את בקשת המבקשת למנוע מימוש המשכנתא על המקרקעין, ולאחר מכן, באוקטובר 2004, פרסם הכונס הזמנה לקבלת הצעות לרכישת המקרקעין. המבקשת פנתה לראש ההוצאה לפועל בבקשה להשהות המכירה והבקשה נדחתה. בתאריך 10.11.2004, הגישה המבקשת בר"ע לבית משפט זה. בדיון שהתקיים בפני כב' השופט חשין (בש"א 778/04), הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: הכונס ימשיך בהליכי מכירת המקרקעין ויקיים התמחרות עם מציעים שונים, ולאחר שיהיה זוכה - יחתם עמו הסכם. הכונס ידחה הגשת ההסכם לאישור ראש ההוצאה לפועל עד ליום 30.12.2004, בכפוף לכך שעד יום 29.12.2004 המבקשת תשלם לבנק 2.5 מליון דולר ועוד 500,000 ש"ח שכר טרחת ב"כ הבנק. עוד נקבע, כי אם הסכומים הללו לא ישולמו על ידי המבקשת עד ליום 29.12.2004, ימשיך הכונס בהליכי מימוש המקרקעין מבלי שלמבקשת " תהא כל זכות ו/או אפשרות להתנגד בכל צורה ואופן שהוא להמשך המימוש. יתרה מכך, מכיוון שחוב המבקשים למשיב עומד נכון ליום 31.10.2004 על סך 55,126,000 ש"ח, יהא המשיב [הבנק] רשאי להתחיל ו/או להמשיך בהליכי מימוש של נכסים נוספים המשועבדים לו, להבטחת חובותיהם של המבקשים, מבלי שלמבקשים ו/או לחברות ו/או למי מהם תהיה אפשרות להתנגד ו/או להפריע בכל צורה ואופן שהוא למימוש הנכסים הנוספים".

הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטת בית משפט.

לאחר ההחלטה קיבל הכונס מספר הצעות, וביום 13.12.2004 קיים הליך התמחרות בה נכח גם נציג המבקשת. הצעת המשיב 3 היתה ההצעה הגבוהה ביותר.

אין חולק, כי המבקשת לא שילמה לבנק עד ליום 29.12.2004 הסכומים הנקובים בהחלטה בבש"א 778/04, ובאותו יום נחתם חוזה בין הכונס לבין המשיב 3 על מכירת המקרקעין תמורת 3.1 מליון דולר, חוזה שהוגש לאישור ראש ההוצאה לפועל. המבקשת, חרף ההחלטה הנ"ל, התנגדה למכירה בטענת "פרעתי", טענה שנדחתה. המבקשת לא הסתפקה בכך והגישה לראש ההוצאה לפועל חוות דעת שמאית כי שווי המקרקעין הינו 3.8 מליון דולר וכן דרישה כי המלון (המקרקעין), ימכר עם המטלטלין. חרף הסטיה מהחלטת בית המשפט המחוזי הנ"ל, וכיוון שהמבקשת טענה כי היא מנהלת משא ומתן רציני עם משקיע ספציפי על מכירת המקרקעין בסכום של 3.9 מליון דולר, האריך ראש ההוצאה לפועל את המועד להגשת הצעות נוספות עד ליום 8.3.2005.

יש לאמר כאן ומיד, כי התנהלות זו של המבקשת מהווה הפרה של החלטת השופט חשין בבש"א 778/04 המבוססת, כאמור, על הסכמה של המבקשת.

4. לאחר כל הדברים הללו, אישר ראש ההוצאה לפועל את המכירה בהחלטתו מיום 24.3.2005. החלטה זו מפורטת, מנומקת ומבוססת הן על חוות דעת שמאית והן על ההתמחרות המשקפת את המצב הריאלי בשוק המקרקעין. ראש ההוצאה לפועל לא התעלם מחוות הדעת שהגישה המבקשת בה נאמר כי שווי המקרקעין הינו 3.8 מליון דולר, אך קבע כי הערכה זו לא הביאה בחשבון כי מדובר במימוש כפוי המפחית בדרך כלל 15% - 20% מהמחיר. שיקול זה הינו שיקול סביר וראוי. גם טענת המבקשת, כי יש למכור את המקרקעין יחד עם המטלטלין שבמלון, נבחנה על ידי ראש ההוצאה לפועל ונדחתה, כיוון שהקונה (משיב 3) סירב לקנות המטלטלין והן משום שהמטלטלין אינם משועבדים לבנק הזוכה.

5. הבקשה לעיכוב ביצוע אינה ראויה משני טעמים עיקריים. ראשית, העיכוב מהווה הפרת החלטה המבוססת על הסכמה של המבקשת שלא להתנגד בכל דרך או צורה למימוש הנכס. שנית, אין מדובר בהצעה קונקרטית. המבקשת היתה מעורה במשך 6 חודשים בהליכי המכירה, ופרט לדיבורים והצהרות לא הצליחה להציג הצעה ממשית.

6. התוצאה היא, כי הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 8,000 ש"ח + מע"מ.

ניתנה היום כ"ו בניסן תשס"ה (5 במאי 2005), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

הוקלד ע"י: לימור התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: