החלטה בתיק בשא 14732/05 - פסקדין

1.         בפניי בקשה לביטול החלטה שניתנה ביום  16.8.05 כנגד המבקשת, במעמד צד אחד, וכן בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט שהוגשה על ידי המשיבה ביום 18.8.05. 

2.         העובדות הצריכות לעניין הינן כדלקמן:

            ביום 7.7.05 נתפס רכב מסוג טויוטה קורולה, מס' רישוי 19-205-06, שנת ייצור 1998 (להלן: " הרכב") ע"י המבקשת (להלן: " העירייה") במסגרת הליך גבייה מינהלי, בשל חוב המגיע לה על פי הנטען, ממשיב מס' 2.

            אין חולק כי הרכב רשום במשרד הרישוי על שם משיב מס' 2.

3.         ביום 10/8/05 הגישה משיבה מס' 1 ( להלן "אקלילן" ) בקשה דחופה למתן צו להחזרת הרכב, בטענה כי הרכב הינו בבעלותה וכי אין למשיב מס' 2 כל זכויות בו. יחד עם הבקשה, הגישה אקלילן תביעה למתן פסק דין הצהרתי בנוגע לבעלותה ברכב ולסעדים נוספים.

4.         הבקשה לסעד זמני נקבעה לדיון במעמד הצדדים ליום 16/8/05. אקלילן נתבקשה להמציא את הבקשה וההחלטה לידי העיריה לא יאוחר מיום 11/8/05 שעה 10:00.

5.         ביום 16/8/05, ובהעדר התייצבות מטעם העיריה, ניתנה החלטה ולפיה התקבלה הבקשה, והעירייה נצטוותה להחזיר את הרכב לידי אקלילן. ההחלטה הנ"ל היא נשוא הבקשה שבפנינו.

6.         ביום 18/8/05 הגישה העיריה בקשה דחופה לביטול ההחלטה, וכן בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. באותו יום הגישה אקלילן בקשה דחופה לפי פקודת ביזיון בית המשפט שבה עתרה להורות לעירייה להשיב לאלתר את הרכב לידיה.

בשל ניתוב הבקשות בפני כב' השופט לבנוני, הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה הובאה בפניי רק ביום 7.9.05, ובאותו היום ניתנה החלטה שהורתה על עיכוב ביצוע ההחלטה, ונקבע דיון במעמד הצדדים לדיון בבקשה לביטול ההחלטה. בתום הדיון הנ"ל הוסכם כי הצדדים יסכמו בכתב את טיעוניהם הן בבקשה לביטול ההחלטה והן בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

7.         עד כאן העובדות הרלוונטיות לעניין, שעל פניהן נראות פשוטות ומתעוררות בלא מעט הליכים משפטיים, אלא, ולמצער, ב"כ הצדדים, ומטעמים אישיים השמורים עימם, ניהלו, וממשיכים לנהל את הבקשות הנ"ל בצורה בלתי ראויה, כשהדבר התבטא בהגשת בקשות על גבי בקשות, ותגובות על גבי תגובות, המשתרעות על פני עשרות עמודים, ואשר הפכו את התיק לעב כרס וזאת עוד טרם הגענו לשלב של שמיעת התביעה לגופה ואף לא לשמיעת הבקשה לסעד הזמני.

מערכת היחסים האישית העכורה בין ב"כ הצדדים השליכה גם על התנהלותם במהלך הדיון בבקשה לביטול ההחלטה, והדבר התבטא בהתנגחויות אישיות קשות, שהחלו, ככל הנראה וכפי שעולה מההתכתבויות, בשלב ניהול המו"מ ביניהם בטרם נפתח הליך זה בבית המשפט. יש להניח כי מערכת יחסים זו היא אשר מנעה מהם להסכים לסכם את טיעוניהם בעניין הבקשה לביטול ההחלטה ללא צורך בחקירות, וזאת כאשר רוב העובדות הדרושות לביטול ההחלטה לא היו שנויות במחלוקת ועלו מתוך המסמכים עצמם, הגם שהחקירות שהתנהלו לבקשת ב"כ הצדדים, וכפי שהתברר בדיעבד, לא תרמו מאומה לניהול הדיון ביעילות.

לא אמרתי את כל זאת אלא בכדי להצר על דרך התנהלות זו שמובילה להתרשמות כי מניעים אישיים הם שמכתיבים את דרך ניהול ההליכים שבין הצדדים, ובאי כח הצדדים ישכילו לעשות אם יתמקדו בקידום ההליכים בצורה יעילה רחוק מכל שיקולים אחרים.

8.         בנסיבות אלה, אין בכוונתי להגרר אחרי כל הבקשות שהוגשו על ידי הצדדים ואתמקד בסוגיות העיקריות שיש צורך לדון בהן כדלקמן:

הבקשה לביטול ההחלטה

אין מחלוקת כי העיריה לא התייצבה לדיון שנקבע ליום 16.8.05. מחומר הראיות התברר כי הזימון לדיון הנ"ל נמסר על ידי אקלילן לפקידה במשרדו של מנהל מחלקת הגביה בעיריה, בשעות הצהריים של יום 11.8.05 ( שהיה יום חמישי בשבוע ). ביום א' עובדי העיריה היו מצויים בחופשת 9 באב. לב"כ העיריה נודע על הבקשה רק ביום 17.8.05 בעקבות המצאת ההחלטה מיום 16.8.05 לחברת הגביה הפועלת מטעם העיריה.

כן התברר כי באי כח אקלילן, ידעו בעת הגשת הבקשה לבית המשפט, כי העיריה מיוצגת על ידי עו"ד בלוך, ואף הוכח כי התנהל ביניהם מו"מ בקשר להליך הנוכחי. כן הוכח כי הבקשה הוגשה לאחר שהמו"מ הנ"ל הגיע למבוי סתום. חרף זאת, בחרו ב"כ אקלילן להגיש את הבקשה בהתעלם מעניין הייצוג הנ"ל, ולהמציא את ההחלטה והזימון ישירות לעיריה, בשים לב לחוסר הוודאות שמסמכים אלה יגיעו לגורמים המוסמכים בפרק הזמן הקצר שנותר לדיון בבקשה.

9.         בנסיבות אלה, נשאלת השאלה, האם פעלה אקלילן כשורה, והאם היתה מוטלת עליה חובה להמציא את הבקשה והזימון לידי בא כח העיריה או לכל הפחות לציין את עניין הייצוג שלו בבקשה?

אין מחלוקת כי ההמצאה לידי העיריה מהווה המצאה כדין על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984  ( ראה תקנה 477 ). אולם, עקרון תום הלב החולש על כל תחומי המשפט, חל גם על מימוש זכויותיהם של הצדדים במישור הדיוני, ותקנות סדר הדין האזרחי אף הן כפופות לעקרון על זה.

משניהלו ב"כ אקלילן מו"מ עם העיריה באמצעות בא כוחה, לפני הגשת הבקשה לסעד זמני על ידם, שומה היה עליהם לציין את עניין הייצוג בבקשה, או לכל הפחות ליידע את עו"ד בלוך על הגשת הבקשה, במיוחד כשמדובר בבקשה לסעד זמני ששיקול הזמן בה הוא כה מכריע מבחינת הצדדים. גם כשנקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים, שומה היה עליהם להביא עניין זה לידיעתו של ב"כ העיריה בכדי לגרום לדיון ענייני בבקשה ולהימנע מ"מחטפים". התעלמותם "המכוונת" או "הלא מכוונת" של ב"כ אקלילן מעניין זה, אינה עומדת בקנה אחד עם חובת תום לב שעליהם לנהוג לפיה בנסיבות המקרה, ובמיוחד כאשר הצד השני הינו רשות מקומית, שמטעמי בירוקרטיה, קיים יסוד סביר להניח שמסמכים לא יגיעו לתעודתם בפרק הזמן הקצר שנקבע לדיון בבקשה.