החלטה בתיק בשא 14725/07 - פסקדין

1.         בפני בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור פרעון כתב אשראי דוקומנטרי  על סך של 54,558$, שהוציאה המבקשת לטובת המשיבה מס' 2, באמצעות בנק הפועלים בע"מ ( להלן: "הבנק").

2.         המבקשת הינה חברה בע"מ, העוסקת בענף החשמל וכלי הבית. המבקשת מייבאת, משווקת ומפיצה  של המותג "גו'רג' פורמן" החל משנת 2006.

3.         המשיבה 1, סולטן בע"מ, הינה חברה שמקום מושבה בארה"ב, ואשר משווקת מותגים שונים ביניהם המותג "גו'רג פורמן".

4.         המשיבה 2, הנה חברת בת של המשיבה 1 והיא אחראית על השיווק בישראל מטעם המשיבה 1.

5.         בין המבקשת לבין המשיבה מס' 2 נכרת הסכם לפיו המבקשת תשווק בישראל את מוצרי המשיבה הנושאים את המותג "ג'ורג' פורמן".

6.         במסגרת ההסכם היה על המשיבה מס' 2 לספק למבקשת סחורה, לשם שיווקה בישראל.

7.         המשיב 3, בנק הפועלים בע"מ, הוציא כתב אשראי  דוקומטרי מס' 7-000339-01-657 על סך 54,558 $ ( להלן: "כתב אשראי") לבקשתה של המבקשת, לטובת המשיבה 2 בגין שטר מטען מס' 4358-4076-706014. כתב האשראי היה אמור להיפרע ביום 09/10/07.

8.         המבקשת הגישה בקשה זו למתן צו מניעה זמני, וטענה כי המשיבות מס' 1 ו- 2 פעלו בערמה ובמרמה בנסיבות מחמירות, וכי יש לעכב התשלום על פי כתב האשראי. לטענתה, אין לנתק את כתב האשראי מעיסקת היסוד - אחרת יוכלו המשיבות 1 ו- 2 לנצל יתרון בלתי הוגן ולהתעשר שלא כדין על חשבון המבקשת.

9.         ביום 08/10/07 ניתן על ידי צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, אשר הורה לבנק להימנע מלפרוע את כתב האשראי וזאת עד להחלטה אחרת. קבעתי המשך דיון בבקשה במעמד הצדדים, לקראתו הגישו המשיבות תשובה. בפתח התשובה טענו המשיבות כי המבקשת זכתה בסעד הארעי על סמך מצג שקרי וכי יש לדחות את הבקשה על הסף מפאת אי נקיון כפיים, אי גילוי עובדות מהותיות ושימוש לרעה בהליכי המשפט. המשיבות גם טענו בתשובתן בהרחבה לגופה של הבקשה וטענו כי יש להורות על ביטול צו המניעה הזמני.

בדיון שהתקיים ביום 31.10.07 הסכימו הצדדים לוותר על חקירות המצהירים ולהגיש סיכומים בכתב והחלטה זו ניתנת לאחר הגשת הסיכומים, כאמור.

10.        כבר בראשית ראוי לציין כי בבקשת המבקשת ובתצהיר התומך בה נאמר כי:

"ויודגש כי המבקשת הסכימה בשלב ראשון, ליתן אשראים דוקומנטריים (על פי מחירים גבוהים מאלה של המשיבה 1) שעליהם היא צריכה לקבל הרבה יותר מוצרים מאלה שקיבלה בפועל, רק בתנאי שמדובר על התחייבות ל- 18 חודש של המשיבה 2. כאשר המשיבות 1-2 הפרו התחייבות זו, הם למעשה לא סיפקו מוצרים לתובעת על פי כתב האשראי נשוא הבקשה. יצויין כי רק אם נשווה את מחיר המוצרים לפי המחיר האמריקאי , עבור הקונטיינר נשוא הבקשה לעיל, עולה כי המבקשת לא קיבלה כלל מוצרים בגין אשראי זה. למעשה ננקטה כנגד המבקשת מרמה חמורה בנוגע לקבלת מסמך האשראי הדוקומנטרי אשר משמעותה למעשה היא שהסחורה בגין מסמך האשראי לא סופקה כלל".

המשיבות 1 ו- 2 צרפו לתשובתם מסמכים המעידים כי כל המוצרים , אשר כספי האשראי הדוקומנטרי הועמדו לצורך רכישתם, התקבלו אצל המבקשת עוד בחודש יולי 2007.

            בישיבת יום 31.10.07 השיב ב"כ המבקשת לשאלת בית המשפט בענין קבלת המוצרים:

"השאלה היא, אם מסתכלים רק על החלק של הסחורה שמופיע בתוך האשראי הדוקומנטרי, הפריטים האלה שמופיעים שם התקבלו. אין מחלוקת על כך אך טענתי היא שהתמורה שאנו שילמנו בגין האשראי הזה, מחייבת אספקת הרבה יותר מוצרים ממה שסופקו".

11.        בסיכומים חוזר ב"כ המבקשת על טענת התרמית. לטענתו, המבקשת הכניסה לשוק הישראלי מוצר של המשיבות ולאחר שפתחה את השוק בפני המשיבות - נטלו אלה ממנה בזדון את שהגיע לה - לקצור את פירות השקעתה. עוד הוא טען כי המשיבות הבטיחו למבקשת בלעדיות בשיווק המוצרים מבלי שהתכוונו לעמוד מאחורי ההתחייבות - דבר המהווה מרמה חמורה.

לטענת ב"כ המבקשת, בנסיבות אלה, כאשר מוכחת מירמה חמורה, אין כל יסוד לנתק בין עיסקת היסוד לעיסקת האשראי והוא מוסיף ואומר כי:

"כאמור, התשלום ששילמה במבקשת למשיבה 2, היה גבוה מהתשלום המקובל בסלטון. הצעירים (הכוונה למבקשת - הערה שלי - ב.ב.) הסכימו למחיר זה רק על בסיס הסכם בלעדיות המחייב אספקת סחורה, לאורך כל התקופה ולאור העובדה שיקבלו תגמול על כך בהמשך. כלומר אם מסתכלים על יסוד התמורה בתוך מסמך האשראי, הרי כנגד התמורה ששולמה לא התקבלה הסחורה. יצויין כי האמור לענין זה, מהווה תוספת במקרה שלנו, שהיא מעבר לנדרש לענין המרמה, המוכחת באופן מוחלט גם ללא בחינת נתון זה".

סבורני כי די באמור לעיל, דווקא מפי ב"כ המבקשת ביחד עם העובדה כי כתב האשראי עצמו אינו מסוייג ואינו "על תנאי, כדי להביא לדחיית הבקשה, שהרי מהאמור עולה, ולו לכאורה,  כי אין מדובר במרמה אלא, לכל היותר, בטעות של המבקשת בכדאיות העיסקה ובפרשנותה. יחד עם זאת, לאור העובדה שהצדדים הרחיבו לענין חריג המרמה, אבחן להלן היבט זה.