החלטה בתיק בשא 14461/05 - פסקדין

מבוא

1.         המבקשים עותרים בבקשה זו לבית המשפט שיורה על מינוי בא כוחם, עו"ד אוסטשינסקי, ככונס נכסים זמני על נכסי המבקשת 2 (להלן: "החברה") לשם מזעור הנזקים הנטענים לחברה, למנוע את שיתוקה עקב המבוי הסתום אליה נקלעה עקב חילוקי דעות בין מנהליה.

עניינה של תובענה זו הוא בהתקשרות עסקית בין המבקשים למשיבים על רקע עסקים דומים בתחום הטקסטיל. המבקשים עסקו ביבוא ושיווק של מוצרי טקסטיל בעוד המשיבים עסקו במכירת מוצרי טקסטיל בחנות הנמצאת ברח' הקישון בתל אביב. לאור רצון הצדדים לשתף פעולה ולהקים יחד חברה שתייבא את הסחורה שתשווק ותימכר על ידי המשיבים, הקימו הצדדים את החברה, העוסקת ביבוא ושיווק מוצרי טקסטיל ביום 23.12.2003 .

מבקשת 1 מחזיקה במחצית מניותיה של החברה ואילו החצי הנותר מצוי בידי משיבה 2.  על פי ההסכמים שנערכו בין הצדדים, המבקשים היו אלה שהשתמשו בקשריהם עם ספקים מחו"ל לשם רכישת סחורה, והמשיבים היו אמורים למכור סחורה זו באמצעות עסקם, כאשר הצדדים היו אמורים להתחלק ברווחי המכירות. המבקשים טוענים כי על אף ההתקשרות העסקית שבין הצדדים פועלים המשיבים בניגוד למוסכם, בחוסר תום לב, תוך גזילת כספי החברה וכספים המגיעים לחברה ו/או למבקשים, ובהתנהגותם העולה כדי מעשה עוקץ ותרמית גרמו לחברה לקשיים כלכליים, ולחובות בסכומי עתק.

הבקשה

2.         המבקשים טוענים כי יש למנות כונס נכסים זמני לאור העובדה שהמשיבים הביאו את המבקשת 2 למצב של קריסה, כאשר הם מחזיקים שלא כדין למעלה מ- 7 מיליון ש"ח מכספי החברה. עוד נטען כי המשיבים אינם מאפשרים מכירת מלאי החברה ומחזיקים שלא כדין בטובין אותו הוציאו ממחסני החברה. טענות נוספות העולות מהבקשה הינן כי משיב 1 אישר באוזני המבקשת 3 כי הוא מחזיק סך של -.900,000 ש"ח מכספי החברה וכי ניתנה הצהרה למנהל סניף הבנק כי אין המשיבים מתכוונים עוד להפקיד כספים לחשבון החברה. משיב 1 אינו משלם משכורת לעובדי החברה וכן אינו נושא בתשלום דמי השכירות למחסן החברה ומאיים, כך לטענת המבקשים, ליטול את יתרת מלאי החברה.

3.         המשיבים מבקשים לדחות את הבקשה, וטוענים כי אין יסוד לכתב התביעה והסעדים המבוקשים בו, לאור התנהגותם חסרת תום הלב של המבקשים במהלך הסכסוך שבין הצדדים. יתרה מכך, המשיבים טוענים כי תיאורית "העוקץ" העולה מהבקשה למינוי כנוס נכסים זמני, אינה מתיישבת עם מעשי המשיבים, והיא נגועה בחוסר תום לב.

המשיבים טוענים כי אם היו מבצעים תרגיל "עוקץ" כספי שטוענים המבקשים, לא היו מציעים לפנות להליך בירור חשבונאי מחוץ לכתלי בית המשפט כדי לברר את הטענות החשבונאיות לגופן. בנוסף, מפנים המשיבים להודאתו של רואה החשבון מטעם המבקשים כי הודה שלא בדק את הנתונים, ועל כן מבקשים לפסול את חוות דעתו.

המשיבים אף מפנים תשומת לב לעובדה כי המבקשים לא צירפו תעודות משלוח ומסמכים נוספים שיוכיחו טענותיהן החשבונאיות, וטוענים טענות שלא ניתן לדעת מה הבסיס לחישובים אלה ועל סמך טענותיהם בעלמא מבקשים מבית המשפט כי ימנה כונס נכסים.

המשיבים טוענים כי אין כל חשש לרכושה של החברה, וכי המבקשים לא פירטו בבקשתם מהו רכוש החברה, מיקומו ועל יסוד מה קיים חשש כי הרכוש יגזל על ידי המשיבים. מלאי החברה אינו מצוי ברשות המשיבים כי אם במחסן נעול ורק לאחרונה נערכה ספירת מלאי, לאחריה אין כל מניעה למכור את הסחורה ואין צורך במינוי כונס נכסים. לטענת המשיבים מן הראוי היה לפרט בבקשה מה הם החבוות שנטען כי יש לגבותם וממי יש לגבות את הכסף, וכן לא מצוין בבקשה מי מחזיק במלאי החברה. אין ממש בטענות המבקשים לפיהם המשיבים הוציאו סחורה מן המחסן, כאשר בהמשך לטענה זו טוענים המבקשים כי כנגד הסחורה סופקו על ידם תעודות משלוח.

האם יש למנות את ב"כ המבקשים, ככונס נכסים זמני לשם מיזעור הנזקים הנטענים לחברה, ולמנוע את שיתוקה עקב המבוי הסתום אליה נקלעה עקב חילוקי הדעות בין מנהליה, או שמא מדובר בסעד מרחיק לכת.

דיון:

4.         תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקסד"א") מקנה לבית המשפט סמכות נרחבת למינוי כונס נכסים, וכך גם לגבי הסמכויות אותן ניתן להקנות לכונס. וזו לשון התקנה:    

"388. מינוי כונס נכסים [264]

 (א) הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית המשפט, או רשם שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות, לפי טופס 45, את הדברים האלה:

 (1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו;

(2) לסלק כל אדם מהחזקת הרכוש או ממשמורתו;

 (3) להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים;

 (4) להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או מקצתן, כפי שייראה לבית המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים. .."

סעד זה, של מינוי כונס נכסים, הינו סעד מרחיק לכת, שיש להעניקו רק אם לא ניתן להשיג את אותן המטרות באמצעות אמצעים חמורים פחות, או אם סעדים אחרים שניתנו לא השיגו את מטרתם. זאת מאחר היות וכונס נכסים שמונה על ידי בית המשפט אמור ל"השתלט" על הנכסים וליטול את ניהולם. בעשותו כן, מפקיע למעשה הכונס את השליטה בקניינו של אדם, ועל כן נזהרים בתי המשפט מליתן סעד זה כדבר שבשיגרה. בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 6) התשס"א - 2001 צוין כי סעד זה של מינוי כונס נכסים מאפשר למעשה חדירה לפרטיותו של נתבע,לשם תפיסת נכסים והוצאתם מחזקתו, ולפיכך יש ליתן סעד זה רק במקרים שבהם עולה חשש ממשי לנזק שמפורט בתקנה בשל אי מתן הצו. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בבש"א  (חיפה) 6448/01, בנק הפועלים בע"מ סניף אור עקיבא נ' קבוצת רוזנקרנץ בע"מ, דינים מחוזי, כרך לב (10) 388:

"אכן, הסעד של מינוי כונס נכסים על פי תקנות סדר הדין האזרחי, הינו סעד חמור ומרחיק לכת. זאת, משום שהכונס אמור לבצע פעולות של "השתלטות" על נכסים וליטול לידיו את ניהולם. בפעולותיו האמורות של כונס הנכסים יש משום הפקעת השליטה בקניינו של אדם. על שום כך, למותר לציין כי סעד שכזה לא יתנן על ידי בית המשפט כדבר שבשיגרה..."