החלטה בתיק בשא 1429/05 - פסקדין

הבנק - המשיב אוחז בשטר - חוב חתום בין היתר ע"י המבקש כערב לפרעונו ע"י החייבים העיקריים, עושי השטר.

בתצהיר התומך בהתנגדות מודה המבקש כי שטר החוב נחתם על ידו בעת חתימתו על ערבות לפיה ערב כלפי המשיב להחזרת הלוואה מובטחת במשכנתא אותה קיבלו החייבים העיקריים לשם רכישת דירתם.

המבקש טוען כי בעת חתימתו על הסכם ההלוואה שנערך בין המשיב לבין הלווים הוסבר לו ע"י פקידי הבנק שחתימתו פורמלית, וכי לא יצטרך לשאת בתשלום כלשהו.

המבקש מציין כי הוא עולה חדש שאינו בקיא בענייני בנקאות וסבר שחתימתו על טפסי הערבות היא תנאי פורמלי גרידא לשחרור כספי המשכנתא. לדבריו, התברר לו בדיעבד כי יחד עם מסמכי הערבות חתם גם על שטר החוב, ולטענתו מנסה הבנק בדרך זו של הגשת שטר - החוב לביצוע לשלול ממנו את זכויותיו כערב יחיד, מה גם שהוחתם על שטר - החוב במרמה.

לטענתו לו קיבל הסברים לגבי כל הפרטים המהותיים לרבות פרטי החייב עפ"י שטר החוב, לא היה מסכים לחתום על השטר, ולפיכך אין חתימתו יכולה לזכות את המשיב בקבלת תשלום על פיו.

בחקירתו הנגדית הכחיש המבקש כי קיבל מכתב - התראה מן המשיב מיום 29.7.03 (מש/1); אישר כי כנראה שהוא חתום על שטר החוב (מש/2); וכן הודה כי הוא חתום כערב על הסכם ההלוואה מיום 24.6.97 (מש/3); ועל בקשה לקבלת הלוואה (מש/4). המבקש אישר כי אחת הפקידות שעבדה מולו דוברת רוסית, וממנה לקח הלוואות נוספות - כדבריו.

למבקש הוצג מכתב התראה נוסף מן הבנק מיום 15.12.03 (מש/5), וגם לגביו טען שלא קיבל אותו אם כי אישר כי יכול להיות שאמו, יבגניה, חתמה על אישור המסירה, כפי שמופיע בדף השני של המכתב בדבר ערבותו להלוואה נשוא שטר החוב.

על פי דו"ח חוקר (מש/6) אותרה כתובתו של המבקש ברח' השקדים 9 דירה 1 קרית - אתא שם מתגורר המבקש, על פי עדותו, מחודש 10/03, ואמו יבגניה, הגרה בקומה השנייה, חתמה על אישור המסירה. מהודעת הוצל"פ (מש/7) עולה כי נפתח תיק איחוד נגד הלווים - החייבים העיקריים, והמבקש הודה כי ידוע לו על כך.

ולבסוף אישר המבקש כי הוא ואשתו קיבלו הלוואה ביום 8.6.97 מבנק ירושלים (צילום הסכם ההלוואה - מש/8), וכי הלווה העיקרי אשר עבורו חתם על ערבות, חתם כערב להלוואה שהוא עצמו לקח. כמו כן הוצג למבקש שטר - חוב בהקשר לאותה הלוואה (מש/9), עליו חתמו הוא ואשתו כעושי השטר, בעוד שהלווה העיקרי חתום גם על שטר החוב כערב. לעניין זה אמר המבקש: "אנחנו לא חברים עם משפ' ורבובסקי ולא הכרתי אותם לפני שחתמנו אחד לשני על ערבויות, מאז הכרנו אותם". הלווה העיקרי חתם כערב להלוואה שנטל המבקש וכערב לשטר חוב, ואילו המבקש חתם לאחר מכן ללווה העיקרי כערב להלוואה, ועל שטר - חוב.

מחקירתו הנגדית של המבקש ומן המוצגים שהוגשו לתיק ביהמ"ש עולה כי פרט לשטר חתם המבקש כערב על הסכם ההלוואה - מש/3 יחד עם ערבים נוספים (הערבים גם לשטר החוב).

לפני קבלת ההלוואה חתם המבקש גם על בקשה לקבלת הלוואה- מש/4, כאשר פרטיו של הערב, כערב מס' 1 מופיעים על המסמך המאושר בחתימתה של פקידת הבנק מיום 24.6.97. המבקש

קיבל הודעה ביום 17.12.03 מאת ב"כ הבנק כי הדירה הממושכנת עומדת להימכר ע"י החייבים העיקריים, וכי יוותר חוב לאחר המכירה, והמבקש התבקש להודיע אם הוא מתנגד למכירה.

כפי שראינו, אמו של המבקש חתמה על ההודעה. (מש/5, מש/6). ולבסוף התברר כי החייב העיקרי חתם בעצמו כערב להלוואה שנטלו המבקש ואשתו מן הבנק, הן על גבי הסכם הלוואה (מש/8), והן על גבי שטר חוב. (מש/9), כמפורט לעיל.

הסכם - ההלוואה ושטר החוב זהים לאלה שעליהם חתם המבקש בתור ערב.

החייבים העיקריים מצויים במצב של איחוד תיקים (מש/7), ועל כן הוגש שטר החוב לביצוע כנגד הערבים.

המבקש אמר בסיום חקירתו הנגדית: "הייתי ערב כלפי הבנק להחזרת ההלוואה .... אם אנשים ברחו בלי לשלם אז אני צריך לשלם, וזו המשמעות של הערבות, ואם הם משלמים אז לא צריך לשלם".

גם כשנשאל המבקש לגבי חתימותיו על הסכם ההלוואה, ושטר החוב, השיב: "אמרו לי שאני חותם רק על "גרנטי". זוהי ערבות, והמבקש שבעצמו נזקק קודם לכן לערבים שיחתמו עבורו על קבלת הלוואה, הבין את משמעותה של ערבות אישית להלוואה. במדה שהחייבים העיקריים לא ישלמו, הערב צריך לשלם, ושטר החוב משמש בטחון נוסף להבטחת התשלום על פי הסכם - ההלוואה.

מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיב כי העובדה שהמבקש חתם כערב לחייב העיקרי, והחייב העיקרי חתם כערב למבקש, כל אחד מהם לגבי ההלוואה שלו (מש/8, מש/9) מעידה על כך שהמבקש היה מודע למשמעותה של הערבות, בדיוק כפי שהחייב העיקרי היה מודע למשמעות ערבותו, כאשר ערב למבקש.

הסכם ההלוואה ושטר - החוב נחתמו ע"י הערב במהלך יוני - יולי 1997 לפני תיקון תשנ"ח לחוק הערבות החל מיום 1.6.98, ולפיכך, חל על הערבות הדין הקודם, תיקון תשנ"ב לחוק הערבות.