החלטה בתיק בשא 14236/07 - פסקדין

1.         בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, באמצעות תיקון הסכום הנתבע ל- 70,801 ש"ח, מהנימוק שעקב תקלה הוגשה התביעה על-פי פוליסת תאונות אישיות מס' 14270782 והושמטה פוליסת תאונות אישיות נוספת של התובע מס' 1274547/0.

2.         התביעה המקורית הינה תביעה לתגמולי ביטוח, בגין פוליסת תאונות אישיות אשר מספרה לא צוין בכתב התביעה ורק מהבקשה שהוגשה על ידי התובע ניתן לדעת את מספרה. לכתב התביעה צורף רק פירוט תכניות הביטוח של פוליסה  1274547/0, ולא הפוליסה שעליה, נסמכת כתב התביעה. כן, צורפו לכתב התביעה ההתכתבויות בין התובע לנתבעת, לפיהן נדחתה על ידה תביעתו לתשלום התגמולים, ובכותרת מכתב הדחייה מיום 8/11/05, צוינו מספרן של שתי הפוליסות.

3.         על-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 6/2/02, עת עסק התובע בעבודות מסגרות, נפגע מרעש בעל עוצמה חזקה (להלן : "האירוע") וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים באוזניו. ד"ר פרדיס מילו, קבע לו נכות צמיתה בשיעור 14.5% ביום 5/4/04 ואף המל"ל קבע לו, ביום 25/8/04  אותו שיעור .  סכום התביעה עומד על 25,950 ש"ח.

4.         הנתבעת מתנגדת לתיקון המבוקש, מהנימוק, שלא זו בלבד שאין התובע מצביע ולו על טעם אחד המצדיק את התיקון , הרי שאין מקום להוספת עילת תביעה נוספת בגין פוליסה נוספת, וזאת מחמת התיישנות. בהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן : "החוק"), עילת התביעה לפיצוי בגין פוליסה 1274547/0, התיישנה ביום 6/2/05, טרם הגשת בקשה זו. יתר על-כן, לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לה, בניגוד לתקנות 92 ו- 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן : "התקנות").

5.         בתגובה טוען התובע, כי יש להתיר את התיקון בכדי להכריע בכל השאלות השנויות במחלוקת, וזאת כאשר ממילא נשמרת לנתבעת בכתב הגנתה האפשרות לטעון להתיישנות עילת תביעה זו. יתרה מזאת, במכתב מיום 8/11/05, ואשר צורף לכתב התביעה, ישנה התייחסות מפורשת לשתי הפוליסות, כך שהנתבעת ידעה שהיא נתבעת על שתיהן.  טענת הנתבעת כאילו מועד האירוע הינו מועד ההתיישנות הינה שגויה ובמידה שתוגש בקשה מסודרת על ידי הנתבעת, היא תגיב לה. הנתבעת לא טענה להתיישנות התביעה למרות שהוגשה ביום 10/9/06, חרף מועד קרות האירוע, ולא בכדי, שכן ההתיישנות בפוליסת תאונות לא נמדדת ממועד האירוע.

דיון

6.         לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי, דין הבקשה להידחות, מהנימוקים הבאים :

א.         הלכה היא כי, בית-המשפט ינקוט בגישה ליבראלית, בבואו לבחון בקשה לתיקון כתב התביעה, עם זאת בית המשפט לא יתיר את תיקון כתב התביעה, כאשר קבלת הבקשה, תהא משום עקיפת תקופת ההתיישנות  (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, 2005, 144-145).

סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח קובע כי, תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח. כל פוליסה מקימה עילת תביעה נפרדת, לכן במידה שנתיר את התיקון המבוקש, אין המדובר רק  בתיקון סכום, אלא בעילת תביעה חדשה, אשר בתיקונה יש בכדי לעקוף את תקופת ההתיישנות.

התובע לא צרף לכתב התביעה את פוליסת הביטוח 1274547/0 וכל שצרף הוא פירוט תכניות הביטוח של הפוליסה. אי לכך מקרה הבטוח שנלקח בחשבון הוא יום קרות האירוע, משלא הוכח אחרת, ועל כן התביעה הייתה אמורה להיות מוגשת בהתאם לפוליסה 1274547/0  עד ליום 6/2/05 ולא במועד הגשת התביעה לביהמ"ש.

התובע מוצא חיזוק לטענותיו, שלא חלה התיישנות בכך, שלמרות שהתביעה הוגשה ביום 10/9/06 ובשים לב ליום האירוע, לא טענה הנתבעת להתיישנות. דין טענה זו להידחות, שכן במסגרת סעיף 2 לכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התביעה התיישנה ו/או הוגשה באיחור ויש לדחותה על הסף.

לאור האמור לעיל, אין המדובר בתיקון טכני של סכום כתב התביעה, אלא בהוספת עילת תביעה חדשה שיש בה לעקוף את תקופת ההתיישנות, ועל-כן, הבקשה נדחית.

ב.         הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין, לתמיכת אדניה העובדתיים, בדבר השמטת הפוליסה עקב תקלה.

ג.          התובע טוען, כי בהתאם למכתבה של הנתבעת מיום  8/11/05 ואשר בכותרתו מנויות שתי הפוליסות, ידעה כי היא נתבעת לגבי שתיהן. אין לקבל טענה זו, שכן מדובר במסמך שצורף לכתב התביעה כתמיכה לטענות האמורות בו, ואין המדובר בכתב תביעה בפני עצמו. רק כתב התביעה הוא זה המהווה את גדר המחלוקת בין הצדדים, ותו לאו.

סיכומו של דבר

7.         הבקשה נדחית.

8.         אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ה בחשון, תשס"ח (6 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.